גירוש קפריסין

תקציר העבודה:

עם תום מלחמת העולם השניה התרכזו במרכז אירופה מאות אלפי שרידי השואה. שאיפתם הנכספת היתה להגיע לארץ-ישראל אותה ראו כמולדתם. זרם אדיר של מעפילים חתר לחופי הארץ, אבל שעריה היו נעולים. שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, הצהיר על המשך מדיניות ה"ספר הלבן", שפירושה הגבלות על רכישת קרקעות והגבלה על העלייה, וממשלתו נקטה את כל האמצעים לבלימת זרם העלייה הבלתי לגאלית לחופי הארץ(1).
כ- 70,000 מעפילים הפליגו לארץ-ישראל ב- 65 ספינות בתקופה שבין אוגוסט 1945 למאי 1948, אך רק חלק קטן מהם כ- 2,500 הצליחו לפרוץ את ההסגר הבריטי, והשאר נלכדו. תחילה נהגו השלטונות הבריטים לעצור את העולים הבלתי-לגאלים שנתפסו במחנה עתלית ולשחררם לשיעורים במסגרת מכסות העליה הלגאליות המצומצמות שהעניקו מידי חודש.
באוגוסט 1946 היו המחנות מלאים ובמקביל גבר זרם המעפילים. ממשלת בריטניה החליטה על צעדים חדשים לבלימת גל המעפילים: ב- 12 באוגוסט 1946 הודיעו הבריטים על הקמת מחנות גירוש באי השכן, קפריסין.
כ- 52,000 מעפילים גורשו למחנות המעצר בקפריסין. עוד כ- 4,500 מעפילי "יציאת אירופה תש"ז" הוחזרו לגרמניה. חלק ממעפילים אלה שהו במחנות המעצר חודשים ספורים בלבד, רבים מהם כשנה, ואף יותר, עד שזכו להיכנס לארץ-ישראל.

אף על פי שפרשת גירוש קפריסין תחומה בזמן ובמקום (בין אוגוסט 1946 ועד 10 בפברואר 1949 - תאריך סגירת המחנות ועלית אחרוני העולים ארצה) אין היא עומדת בפני עצמה ואינה אלא חלק במערכה כוללת, שבה שלטונות בריטניה השתדלו לחסום את העליה הבלתי-לגאלית, מתוך צמידות למדיניות ה"ספר הלבן", ואילו הסוכנות היהודית והתנועה הציונית ראו בה גורם לוחץ, מדיני ומעשי, להוכחת צדקת תביעותיהם.
גירוש המעפילים לקפריסין נמשך כעשרים חודש, שהיו אינטנסיביים ביותר מבחינת ההתפתחויות המדיניות בשאלת ארץ-ישראל.
מוסדות הישוב בארץ, נקלעו לדילמה מורכבת בשל הנסיבות הפוליטיות שבהן הוקמו מחנות הגירוש בקפריסין. מחד גיסא, מוסדות הישוב סירבו להכיר בלגיטימיות של גירוש עולים מהארץ, ולכן גם לא רצו לסייע לשלטונות באחזקתם במחנות המעצר בקפריסין. מאידך גיסא, גולי קפריסין היו חלק משארית הפליטה והובאו ארצה בספינות של ה"מוסד לעליה ב'" והישוב התחייב לקליטתם ולסייעם להשתקם, ולא ניתן היה להתעלם ממצבם ומתנאיהם הקשים במחנות קפריסין.
הפתרון שנמצא, היה הטלת הסיוע הסיעודי על אירגון הג'וינט, ואילו הסוכנות היהודית הותירה בידיה את הטיפול המדיני בהחזרתם לארץ. מלבד הג'וינט נחלצו לעזרת הגולים גם עשרות שליחים מהארץ. מהם שהגיעו לקפריסין בדרכים לגאליות, ומהם בדרכים בלתי לגאליות. שליחים אלה חיו עם המעפילים במחנות המעצר, סייעו להם להתארגן, והכינו אותם לקראת החיים בארץ(2).

בעבודתי זאת אתמקד בעיקר בתקופה שבין 1946 למאי 1948. במהלכה אנסה לעמוד אחר השיקולים שהביאו את ממשלת בריטניה להחליט על גירוש העולים הבלתי לגליים לקפריסין. אעמוד אחר יחסו של הישוב היהודי בארץ לגולי קפריסין ואחר יחסם של השלטונות הבריטים לגולים במחנות המעצר בקפריסין.
פרק נוסף אקדיש להתמסדות מחנות הגירוש בקפריסין, בתקופה שבין אוגוסט 1946, ל- 1947. במהלך פרק זה, אעקוב אחר תפקידו של ארגון הג'וינט בחיי המעפילים במחנות קפריסין, וכן אחר מהלך חייהם של המעפילים במחנות.
הפרק האחרון בעבודה ידון בחלוקה החברתית של אוכלוסית המחנות:
הגרעינים הקיבוציים, התנועות השונות, וארצות מוצאם של המעפילים בקפריסין.

ראשי פרקים:
1. מבוא.
2. ההחלטה על גירוש המעפילים לקפריסין.
א. המלחמה בעליה הבלתי-לגאלית.
ב. ההחלטה בדבר גירוש המעפילים לקפריסין
1. נסיונותיה של בריטניה למנוע את ההעפלה.
2. הדיונים בקאבינט הבריטי: השיקולים בדבר הגירוש.
3.הודעתה של ממשלת בריטניה על גירוש המעפילים.
ג. התגובות על הגירוש.
1. התנגדות המעפילים לגירוש.
2. תגובת הישוב על הגירוש.

3. קורותיהם של מחנות המפעילים בקפריסין.
א. פתיחת מחנות הגירוש.
ב. כניסת הג'וינט למחנות המעפילים ותפקידו.
ג. חברת המעפילים בין גדרות התיל.
1. חברת המעפילים בחודשי הגירוש הראשונים.
2. תנאי החיים והשהות במחנות הגירוש.
ד. הפעילות המדינית להפסקת הגירוש.

4. ההשתיכות התנועתית של אוכלוסית המחנות בקפריסין.
א. הגרעינים הקיבוציים לעומת "הבודדים".
ב. התנועות.
ג. ארצות המוצא.

5. סיכום.
6. רשימה ביבליוגרפית.

מקורות:

בוגנר נחום, אי הגרוש, ממחנות המעפילים בקפריסין 1946-1948, הוצאת עם עובד, אוניברסיטת ת"א, תשנ"ב.
הדרי וניה זאב, פליטים מנצחים אימפריה, פרשיות עליה ב' 1948-1945, הוצאת הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ה.
כרמי ישראל, בנתיבי ההעפלה והקליטה 1938-1950, סיוון, תשנ"ב.
ליפמן מוסיה, "מחנות המעפילים בקפריסין - ספירת מלאי עתונאית", בתוך: קשר מספר 16, עורך: ד"ר מרדכי נאור, אוניברסיטת ת"א, נובמבר 1994.
שור ש., "אי הגזירה - השומרים והמעפילים בכלא קפריסין, אוגוסט 1946 - ינואר 1949", בתוך: ספר השומר הצעיר ב', ערך: לוי דרור, מרחביה 1961.
שערי דוד, גירוש קפריסין, 1949-1946, העפלה המחנות וחברת המעפילים, הספריה הציונית, ירושלים תשמ"א.

תגים:

הספר הלבן · פליטים · מחנות מעצר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גירוש קפריסין", סמינריון אודות "גירוש קפריסין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.