השפעת המחלה על המשפחה

תקציר העבודה:

עקרונות בהתערבות פסיכוסוציאלית

תוכן העניינים:
1. מבוא.
2. תאור המשפחה.
3. סקירת ספרות
א-מהי .AMOHPMYL LLEC EGRAL
ב-הפרוטוקול הטיפולי.
ג-פחדים וחרדות ודאגות של חולי סרטן בכלל ושל ילדים בפרט
ד-המשפחה של ילד חולה סרטן.
4.המשפחה - מצב פסיכוסוציאלי ומצב בריאותי.
5.הרקע הכרונולוגי של התפתחות המחלה.
6.תאור מהלך המפגשים עפ' מטרות ואמצעים
7.סיכום והערכה.
8. ביבליוגרפיה.
9. נספחים.

מבוא
במסגרת קורס עקרונות בהתערבות פסיכוסוציאלית ובגלל היותי אחות במכון יום המטואונקולוגי לילדים בבח' תה'ש בחרתי לעבוד עם משפחת ש' שבתם נ' חלתה בסוף חודש מרץ 1996 ואובחנה כסובלת מLARGE CELL LYMPHOMA- של השקד.
הטיפול הניתן לילדים חולי סרטן הנו נמרץ ומכביד על החולים והן על אלה המטפלים בהם.
דרישות הטיפול הן פיזיות ורגשיות גם יחד ומשפיעות על מהלך החיים במישורים רבים.
משפחה של ילד חולה סרטן חייבת להמודד עם הפחד במקביל למתן תמיכה לילד החולה ולאחיו ואחיותיו הבריאים.
מוטל עליהם להשתדל ולהמשיך בחיים הרגילים, ככל שניתן, במסגרת המצב הלא רגיל.
בעבודה זו אעסוק בהסתגלות המשפחה למציאות החדשה. בקשר בין המשפחה ה IP וסביבתם החברתית הקרובה, במקביל להתמודדות עם המחלה הראשונית - סרטן.

מקורות:

לאחר הניתוח, ממנו התאוששה במהירות, חלפו 20 ימים של מתח רב בעקבות הקושי באבחנה ההיסטולוגית המדוייקת והחד משמעית.
הפרפרטים נשלחו ל- 5 מרכזים פתולוגים שונים בארץ ובעולם.
האבחנה שנקבעה בסוף Large Cell Lymphoma.
במשך כל אותה תקופה, של 20 ימים, נעה משפחת ש' על רצף של יאוש-תקווה.
בסוף חודש מרץ קיבלה נ' את הטיפול הכימוטרפי הראשון.
מאז היא מטופלת באופן קבוע על פי הפרוטוקול MACOP-B. במכון ההמטואונקולוגי בתל השומר.
הטיפולים ניתנים בתדירות של אחת לשבוע בערך.
הטיפולים כוללים מתן עירויים לוריד, מתן תרופות באמצעות דיקור מותני, בדיקות דם, בדיקות תיפקודי ריאה, בדיקות תפקוד לב, מיפויים שונים, צילומי רנטגן וטומוגרפיה ממוחשבת ושאיבות מח עצם.
כמו כן מקבלת נ' תרופות דרך הפה. תמיסות חיטוי ומשחות למניעת תופעות של מוקוזיטיס וגירויי דלקתי באזור הפרינאים כתוצאה מהפרשת החומרים הציטוטיקסים בשתן ובצואה.
תאור מהלך המפגשים עם משפחת ש':
בחרתי לטפל במשפחת ש' משום שביתם נ' שבתה את לבי ביכולתה הנפלאה להבהיר ולהגדיר את הקשיים, החרדות והלבטים בהן חשה כבר בפגישתנו הראשונה.
הגישה בה ניסיתי לעבוד עם משפחת ש' לאורך 8 מפגשים היתה הגישה המבנית, אשר מינושין הוא מיצגה העיקרי, הנחות היסוד ושהנחו אותי לאורך הפגישות הוא כי:
א. היחיד חי במשפחה אילה הוא חייב להסתגל. פעולותיו נשלטות ע"י המערכת, התפיסה של "האדם כחלק מ-..."
גם ההתערבות שלי היא של "האדם כחלק מ-..."
ב. שינויים במערכת המשפחתית הביאו לשינויים בהתנהגות של חברי המערכת.
ג. המטפל והמשפחה יוצרים מערכת חדשה. המערכת הטיפולית. (מינושין 1982).
במהלך מפגש ראשון עם משפחת ש' נכחו ההורים ו-נ' למפגשים 2-6 היו במכון ההמטאונקולוגי ומפגשים 7-8 היו בבית, פרט למפגש הראשון שבהם נכח האב.
העבודה במפגשים היתה בעיקר עם האם ח' שהפכה להיות ה- I.P בעבודה זו.
נושאי המפגשים היו בעיקר סביב תפיסת המחלה, בקשת עזרה וקבלת עזרה, נושא הגבולות, הקואליציות במשפחה, ורשת חברתית.
במפגש ראשון כאמור לאחר ההצטרפות, ניסיתי להעביר למשפחה את ההרגשה שאני קודם כל רוצה להכיר אותם, לפני שנגע בבעיה, לדבר איתם על מה יש, משאבים כח, שליטה, מהם הדפוסים ומה הם החוקים של המערכת המשפחתית.
שלוש הטכניקות העיקריות שאיתן עבדתי עם משפחת ש' היו: framing ו- reframing והפרדוכס.
כאשר לפני כל מפגש קבעתי לעצמי את המטרה הטיפולית והאמצעים להשגת מטרה זו.
השתדלתי כפי יכולתי לעבוד בשני העולמות, עולם הטכניקה של re-framing ועולם התוכן החיובי. על מנת להשיג את המטרה הטיפולית שהצבתי לעצמי.
טכניקה נוספת היא הפרדוקס. לעיתים ניסיתי להביא את הדברים שהובאו לקיצוניות ולמקומות שברור שהדבר שאומר יקבלו אור חיובי.
להלן אתאר את המטרות שעלו במהלך המפגשים ואת האמצעים להשגתם.
המטרה: תפיסת המחלה
הנושא של תפיסת המחלה עלה כבר למן הפגישה הראשונה. וזו גם היתה המטרה הטיפולית הראשונה עם כי במהלך המפגשים הגם שטיפלנו בנושא הוא חזר ועלה.
האמצעים להשגת המטרה של תפישת המחלה:
1. הדרכה ומתן אינפורמציה לקבוצת הטיפול, הכימותרפי ותופעות לוואי, תצפיות.
2. תאום פגישה להורים עם הרופא המטפל והאחות המטפלת ב-נ' (איתי).
בפגישה הראשונה תארו בני הזוג בפרוטרוט את תחילתה של המחלה, כפי שציינו שניהם זה "בא להם כרעם ביום בהיר, את 20 הימים הקשים של מתח וסיוט של יאוש ותקווה" בעקבות הקושי באבחנה ההסטולוגית המדוייקת, הפרפרטים של הביופסיה שנעשתה נשלחו ל- 5 מרכזים בארץ ובעולם עד לאבחנה הסופית של לימפומה.
לא מצאתי פערים בין בני הזוג לגבי האבחנה, והאינפורמציה שקיבלו מהרופא המטפל. הם דיברו באותה שפה, בהירה ומדויקת.
עפ"י התרשמותי בני הזוג המצטיינים בתקשורת מילולית מאוד פתוחה, הדברים נאמרים בפה מלא בכל נושא ובכל זמן, נושא מחלת הסרטן נידון בשמו המלא ובהשלכותיו המלאות.
בזמן ביקורי בבית משפחת ש' שאלה אותי ס' (אחותה של נ') "האם נ' תמות בגלל שהיא חולה בסרטן?
נושאים מרכזיים נוספים שעלו במהלך הפגישות סביב נושא של תפישת המחלה היו שאלות לגבי אינפורמציה וידע בנוגע לאבחנה לימפומה. האם זו מחלה גנטית? האם יוכל להופיע שוב במשפחה?
מהתשובות האבחנה הפתולוגית/הסטולוגית ביחס לקביעת סוג הטיפול.
המשטר הרפואי - המקובלות שמציב הטיפול הכימותרפי, החולשה שבעקבות הטיפולים וכו'.
בכל נושא שעלה ניסיתי בעזרת ח' באמצעות שאלות קצרות לפרוש אלטרנטיבות חדשות בעזרתה לבחון כל דרך שהציעה לפתרון בחם כל פגישה סיכמנו שלמפגש הבא תספר ח' בקצרה כיצד עזר או לא עזר הדרך בה בחרה לפתור את הקושי שהעלתה.
למשל: פצעים שהופיעו בפה בעקבות הטיפול הכימי שבאו לביטוי בכאבים צריבות ונפיחות בגודש השפתיים.
נ' לא אכלה ושתתה ולא דיברה מפחד הכאב והגיעה למצב של טרום התייבשות.
סירבה לטיפולי פה.
ח' ניסתה לשכנעה בסבלנות אין קץ ובטכניקות שונות לשכנע את ביתה לטיפולי הפה.
מטרה: חלוקת תפקודים במשפחה
האמצעים להשגת המטרות:
1. ח' נתבקשה להביא רשימה של חלוקת תפקידים לאחר שיחה עם נ'.
2. פרישת אלטרנטיבות בטכניקה של פרדוכס ו- reframing.
3. בדיקת "אלטרנטיבות "למילוי מצברים".
משפחת ש' תארה את חלוקת התפקידים במשפחה עד מחלתה של נ' היתה כזו שח' היתה אחראית על הבית וגידול הילדות, וד' היה אחראי על הפרנסה ועל מעט מעבודות הבית כגון הדחת כלים וקניות בעת הצורך, בעקבות מחלתה של נ' חל שינוי מסויים בחלוקת התפקידים.
מכיוון שרק ל- ד' רישיון נהיגה והמכונית המשפחתית נמצאת ברשותו ומכוין נ' עמדה על כך ששני ההורים יהיו איתה בזמן קבלת הטיפול דרך ניקור מותני.
ניסינו יחד עם ההורים ונ' לבדוק אלטרנטיבות שונות לפתרון הבעיה.
לבסוף נתקבלה על ידם הצעתה של נ' של חלוקת תפקידים מחודשת. זאת אומרת: בימי הטיפול ד' לקח מספר שעות חופש מעבודתו והגיע עם ח' אשתו ובתו נ' לבית החולים. לפי דבריה של ח' הוא לקח על עצמו יותר מטלות כמו להיות אחראי על רחצתה של התינוקת כל יום ועל הפעלת מכונת כביסה ותליית הכביסה.
ח' ו- ד' רואים כל אחד את צרכיו של השני ומנסים לעזור אחד לשני בקיום צורכיהם.
כשד' בא מיום עבודה ארוך הוא רוצה לנוח כשעה. וח' מאפשרת לו לעשות זאת. לעומתו כשח' מרגישה שהיא חייבת לצאת להתאוורר לשעה קלה, ד' נשאר עם הבנות ומאפשר לה לצאת. שניהם יחד רואים את צורכיהם השונים של כל אחת מבנותיהם ומודעים לכך שצורכיהם של ש' וג' נפגעו בעקבות מחלתה של נ'. הם מנסים לפצותם על כך, בדרכים
שונות.
דוגמא: באחד הימים כשנ' הרגישה טוב והלכה לבית הספר לקחה ח' את ס' ליום בילוי משותף רק לשתיהן דבר ששמח מאוד את ס'.
מטרה: שליטה וסמכות במשפחה:
האמצעים להשגת המטרה:
1. באמצעות משחק תפקידים - סימולציה.
2. באמצעות טכניקה של reframing ופרדוכס.
בין ד' לח' יש הרבה הבנה, לדבריהם ועל סמך התרשמותי.
כשמתעוררות שאלות מסוימות עליהן צריך להחליט הם מדברים על הדברים ומחליטים יחד. אף אחד לא מרגיש שהשני מחליט בשבילו ומבחינת הבנות שני ההורים קובעים.
לדוגמא: ס' הבת האמצעית התנגדה מספר פעמים לקום בבוקר וללכת לבית הספר. ד' וח' דיברו בינהם והחליטו שאינם מתכוונים לוותר לה. הם התייעצו עם המחנכת שלה והחליטו יחד שמאוד חשוב בשבילה לשמור על השגרה.
בבקרים כשהם נתקלים בהתנגדות ס' ללכת לבית הספר שניהם נוהגים באותו אופן כשהמסר לס' הוא שהיא צריכה לקום ולצאת לבית הספר.
מטרה: בקשת עזרה וקבלת עזרה
אמצעים להשגת המטרה:
1. רישום טבלה של מספרי טלפון של כל הגורמים הנלווים עזרה.
2. הגדרת תפקידם על ידיה של נותני העזרה.
3. הבהרת הציפיות של ח' מנותני העזרה.
ד': "רוב העומס נופל על ח' כי אני רוב היום נמצא בעבודה. כשאני חוזר הביתה אני עוזר במה שאני יכול אבל כמובן שזה לא מספיק".
ח': "ההורים שלי מביאים אוכל ובזה זה מסתכם. כשאמא שלי באה אז היא פשוט לוקחת את הילדות ומאפשרת לי ולנ' לנוח וזה הרבה יותר חשוב לי. אמא זה אמא"...
לדברי ח': "המשפחה הגרעינית מגוייסת ויש חלוקת תפקידים יעילה וטובה.
המשפחה המורחבת האם משני הצדדים מאוד עסוקים בגידול המשפחות שלהם.
והקשר בעיקר טלפוני.
הוריו של ד' כאמור מביאים אוכל ובכך מסתכמת עזרתם, אמא של ח' מביאה אוכל, לוקחת את הבנות הקטנות, מבשלת ומסדרת את הבית.
לח' שתי שכנות מאוד טובות, היא נמצאת איתן בקשר חברתי קבוע. לדבריה הן עוזרות לה מאוד בשמירה על התינוקת ועל ס' בזמן שהיא נמצאת עם נ' בביה"ח. ח' מרגישה ואומרת שאין לה כרגע אפשרות לתת ולתרום מבחינה חברתית.
משפחת ש' נמצאת בקשר הדוק מאוד עם ו' המחנכת של נ'. היא מבקרת אותה מידי שבוע ועוזרת לה בהשלמת החומר הלימודי ובשמירת הקשר עם ביה"ס.
משפחת ש' נמצאת גם בקשר קבוע עם צוות המכון ההמטולוגי בתל השומר. הם מתקשרים ופונים לעזרה בכל שאלה בריאותית/פסיכולוגית שמתעוררת.
מטרה: גבולות/קואליציות במשפחה
האמצעים להשגת המטרה:
1. הגדרה מחודשת של הכללים והחוקים בבית.
2. שיחה של ההורים עם ס'.
3. בדיקה של נושא העסקאות המתבצעים בבית.
בעקבות מחלתה של נ' קורה, פעמים רבות שד' וח' נמצאים איתה הרבה לבד בבית החולים, וס' הבת האמצעית מרגישה קצת בחוץ ומתנקמת בהם בכך שמציקה לנ' ומתמרדת על כל דבר שמתבקשת לעשות בבית. הנושא הועלה עם ח' בפגישה שלפני אחרונה לאחר פרישת האלטרנטיבות ובדיקתן החליטה ח' להתייעץ עם המחנכת של ס' וגם עם הפסיכולוגית של
המכון ההמטולוגי, היא מתייחסת לבעיה ברצינות תוך ניסיון ליישם עצות מעשיות שקיבלה על מנת לפתור את בעייתה של ס'.
נושא של גבולות כמעט ולא עלה במהלך השיחות עם ח' מאחר וח' ציינה כי בבית מקפידים על שמירה של גבולות ברורים ואחידות ודיבור בקול ובמסר אחד כלפי הבנות, למעט עם מחלתה של נ' ח' מודעת לקואליציות שקיימת כעת בבית, ורצונה לשנות את הדפוס החדש שנוצר. לדבריה של ח' היא מצליחה יותר לשלוט בה והם "בדדך הנכונה".
מטרה - רשת חברתית
אמצעים להשגת המטרה -
1. פגישה של צוות המכון עם צוות בי"ס.
2. ח' מתקשרת למחנכת הכיתה ומבקשת שתשלח אל נ' חברים.
3. ח' וד' לוקחים את נ' לבילוי משפחתי בעיר על מנת לשמחה.
4. ח' קונה לנ' מתנות קטנות בניסיון לעודדה ולשמחה.
5. הוצע לנ' להזמין חברות קרובות שלה ליום טיפול במכון ובעזרתם לקרב את הכיתה.
6. הוצע לנ' לקבל סטודנטית דרך האגודה למלחמה בסרטן שתעבוד איתה על שעורי הבית ותהיה לה מעין אחות גדולה.
מצבה החברתי של נ' לפי דבריה של ח', נ' היתה ילדה מאוד מקובלת ואהובה לפני שחלתה, כעת הילדים פחות באים וכבר פחות מתקשרים. נ' מאוד מאוד עצובה וזה "הורס אותי", ח' אמרה שלא רוצה להישבר על יד נ' ורוצה לעזור לה ולתת לה כוחות להמשיך.
ח' סיפרה כי בשבוע שעבר באו 3 חברות אבל לנ' היה חום ולא היה לה כח ומצב רוח לקבל אותן.
ח' חוששת מאוד מבידודה החברתי ומעצבותה של נ' בעקבות המחלה.
נ' ניראת עצובה, ממעטת בדיבור, מספרת שהיתה שמחה לו באו לבקר אותה יותר ילדים מהכיתה. בזמן ביקורה במכון ההמטולוגי לשם קבלת טיפול, מסתגרת באזור המיטה, ואינה יוצרת קשר עם ילדים אחרים. אינה נכנסת לכיתת האומנות/יצירה הנמצאת במכון.
בעקבות מפגש עם צוות בית הספר שבוע לאחר מכן סיפרה על ביקור מוצלח של 3 בנות מהכיתה שבאו ובילו עימה לפי דבריה של ח' "נ' כבר הרבה זמן לא צחקה ושמחה כל כך".
נ' נכנסה לכיתת היצירה ולפי דברי המורה עבדה יפה ונהנתה. נ' באה והראתה לי בשמחה עבודת הדבקה שעשתה. נ' לא היתה מעוניינת לצרף חברה ליום טיפול במכון.
סטודנטית מהאגודה באה לביתה אחת לשבוע, מכינה איתה שעורים ומשוחחת איתה, ולדבריה היא מאוד אוהבת אותה.
בהמשך יצאה נ' לטיול שנתי של כיתתה, המחנכת הביאה למכון את תוכנית הטיול, ואושר לנ' לצאת בלווית אביה. נ' חזרה מאושרת ושמחה.
סיכום והערכה
בעבודתי במכון ההמטולוגי אני מורגלת במפגש עם החולה ומשפחתו. השקפת העולם של המכון בו אני עובדת היא כזו הרואה את החולה כחלק ממשפחה ואת המשפחה כחלק מהחולה, על כן תמיד נעשות ההתערבויות שכוללות את שני הגורמים הללו.
אך במסגרת השגרה, העומס והדרישות לעשייה רבה סביב הטיפול עצמו, לא תמיד ניתן לתת טיפול מאוד פרטני ולהיכנס לתמונה הכוללת של התא המשפחתי. בעובדה זו ניתנה לי ההזדמנות לעשות זאת עפ' הגישה המבנית.
דרך משפחתה של נ' אני מרגישה בת מזל על כך שפתחו בפני את דלתה ונתנה לי להיות שותפה בטיפול באופן כזה. ועל כך אני מודה להם.
משפחת ש' נתגלתה כמשפחה חזקה בעלת כוחות וגמישות להפליא.
משפה בעלת תת מערכות ובעלת גבולות מוגדרים. תת מערכת זוגות תת מע' הורות ותת מערכות הילדים.
משפחת נ' מבצעת את תפקידה שלה דרך תת המערכות, ישנם דפוסי תקשורת וסגנון מיוחדים לה.
לכל תת מערכת יש גבולות, והגבולות הנ"ל נותנים לבני המשפחה את המסגרת והביטחון, יש בהם חוקים והם ברורים ומוגדרים. כל תת מערכת של משפחת נ' מתנהלת עיסקה או משא ומתן (עם הבת האמצעית ס', בין בני הזוג, עם המשפחה המרוחקת או צוות ביה"ס). המסתיימות או בהצלחה או בכישלון.
משפחת נ' מצטיינת בגמישות בעיקר בתקופה קשה זו של חולי. הקואליציות בין הילדים (האחות ס') ובין ההורים אומרת לנו שאנו ביחד יכולים לבוא ולהשיג את מה שרוצים זה נותן לס' האחורית האמצעית יכולה להתמודד בכמה מישורים לבוא מול המבוגרים ההורים ולנהל מו"מ מסביב לעסקה.
בשלב זה ח' מודעת עדין לקושי שלה ושל ס' בניהול המו"מ אם כי ציינה ח' "שהם בדרך הנכונה".
משפחת נ' שיש בהן קואליציות גלויות סביב המחלה סביב הפתרונות והרווחים המשניים שהמחלה מכניסה למשפחה. למשפחה מימד חדש ורפרטואר חדש להתנסות בו.
לסיכום:
משפחת נ', עפ"י הערכתי, הינה משפחה פתוחה שבה אנשים רבים נכנסים ויוצאים, דבר המעיד על בית שהגבולות שלו רחבים, בית שלא פוחד להכניס נורמה התנהגות מבחוץ.
משפחה גמישה סביב סבתא, חברים שכנות וכו'.
משפחה שיש בה הרבה עשייה.
זוג הורים יודע לבקש עזרה מהסביבה. זה אומר יכולת להיות חשוף, יכולת לקבל ויכולת לשתף.
משפחת נ', היא משפחה שמסוגלת לעשות שינויים בעולמה ההתנהגותי בהתאם לשלב ההתפתחותי שלה.
בפגישה האחרונה בה ביקרתי בביתם של בני משפחת ש', אמרה ח' שהיא שמחה על כך שהיתה לה אפשרות בעזרתי לבחון בקול רם את הדברים המתרחשים כעת בעולמם שהוא עולם של חולי, להבין את השפה החדשה שאליה נחשפו יכולתה בתקופה קשה זו לעבוד עם עצמה ועם בעלה 3' ולא לוותר על נושאים שהיו בעיניהם עקרוניים וחשובים גם לפני
מחלתה של ביתם נ'.
ח' אמרה ששמחה על כך שהיתה לה כתובת קבועה במכון שיכלה לאסוף כל השבוע את הדברים המעיקים ולחשוף אותם בפני תוך ניסיון לפרוש אלטרנטיבות ולהגיע לפתרון הרצוי לה ולכל בני המשפחה.
בימים אלה נ' מסיימת את הטיפול הכימותרפי והשגרה מתחילה לשוב לבית משפחת ש'.
ח' הצליחה להכניס את ג' התינוקת למסגרת של מעון. כעת היא רוצה לחפש לעצמה עבודה, ואולי, אם הכל יהיה בסדר, ללכת ללמוד בשנה הבאה הנהלת חשבונות.
רשימה ביבליוגרפית
1. אילון, ע. (1989), איזון עדין - התמודדות במצבי לחץ במשפחה. ת"א, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
2. היילי, ג. (1982) בעיות משפחה, גישות חדשות ופתרונן. ספרית הפועלים.
3. כהן, א ודר, ע. (1994) הטיפול בילד הנוטה למות. סיעוד אונקולוגי.
כרך ג', חוברת ד. 26-17.
4. מינושין, ס. (1982). משפחות ותראפיה משפחתית. ת"א, הוצאת רשפים.
5. פרי ש. (1990) הסרטן משימה משפחתית, עבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב.
6. רביב ע, וכצנלסון, ע. משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו. הוצאת עמיחי תל-אביב. 165-156.
7. רמר, ד. (1992) פרמטרים להתייחסות בעת תהליך של אומדן משפחתי - מודל ע"ש בריאר. הסיעוד בבריאות הציבור. משרד הבריאות, 9-1.
8. שינפלד, י. וברלינר, ש. 1972) המטולוגיה. הוצאת אקדמון ירושלים, 313-308.
9. Cassileth, B.R. and Hamilton, J.N. (1979). The Family with Cancer. In: B.R. (ed). Cassileth, The Cancer Patient. Philadelphia: Lea and Febiger, 233-247.
10. Duvall, E. and Miller, B. (1985) Marriage and Family Development (6th ed.) N.Y.: Harper and Row.
11. Giaguinta, B. (1977). Helping families face the crisis of cancer. A.J.N. 77: 1585-1588.
12. Hartman, A. (1979) Finding families: An ecological approach to family assaessment in adoption. Beverly Hills, CA: Sage Publ.
13. Kane, C.F. (1988). Family Social Support: Toward a conceptual model. Advanced Nursing Sciences, 10(2): 18-25.
14. Krulik, T. Hirschfeld, M. and Sharon, R. (1984). Family care for the severely handicapped children and aged in Israel. deparment of nursing, Tel Aviv University, Monograph, 132-140.
15. McCubbin, H.I., McCubbin, M., Nevin, R.S. and Cauble, E. (1981) Coping Health Inventory for Parents (Chip). In: H.I. McCubbin and J.M. Patterson (eds.) Systematic Assessment of Family Stress: Resources and Coping. St. Paul, Mn: Family Social Science Deparment, University of Minnesota.
16. Oberst, M.T. and James, R.H. (1985). Going Home: Patient and Spouse Adjustment Following cancer surgery Topics in Clinical Nursing, 7(1): 46-57.
17. Schneider La Rae (1978). Identification of Human Concerns by Cancer Patients. In: C.J., Kellog and B.P. Sullivan (eds) Current Perspectives in Oncology Nursing, C.V. Mosby CO., 89-98.
18. Tringali, C.A. (1986). The needs of Family Members of Cancer Patients. Oncology Nursing Forum, 13(4): 65-70.
19. Tilden, U.P. Weinert, C. (1987). Social Support and the Chronically Ill Individual. Nursing Clinics of North America, 22(3), 613-619.
20. Watcher, E.H. (1973). Nursing the Dying Patient, In: Dealing with Death, University of South California.
21. Weissman, A.D. (1979). Coping with Cancer. New York: MC Grawhill.
22. Whaley, L.F. and Wong, D.L. (1987). Nursing Care of Infants and Children St. Louis: The Cu. Mosby Comp.
23. Woods, N., Lewis, F.M. and Ellison, E.S. (1989). Living with Cancer. Family Experiences. Cancer Nursing 12(1): 28-33.
1

תגים:

טיפול · מחלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת המחלה על המשפחה", סמינריון אודות "השפעת המחלה על המשפחה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.