עברינות נוער

תקציר העבודה:

עברינות נוער

ראשי פרקים: hd1529 -
נערים עבריינים - תרבות הכנופיה
נוער בשולי החברה
עבריינים נערים לעומת עברייניות נערות - מבנה התנהגותי ומבנה נפשי
תופעת האלימות בעברינות הנוער ונסיון להסבירה באמצעות תיאוריות שונות:
(1) תיאוריות ביולוגיות
(2) תיאורית הלמידה
(3) תיאורית תסכול אלימות
ביבליוגרפיה

מקורות:

מכללת בית-ברל
עבריינות נוער
פרופ' אלברט כהן "נערים עבריינים - תרבות הכנופיה"
עבריינות הנוער בכלל ותת התרבות העבריינית בפרט מרוכזות בעיקר בין אוכלוסית הנערים בני המעמד הנמוך. וזאת בגלל הפער בין הנורמות של המעמד הבינוני לבין היכולת של בני נוער משכבות כלכליות-חברתיות נמוכות להגיע להישגים על-פי נורמות אלו.
הקריטריונים המקובלים במעמד הבינוני בניגוד למעמד הנמוך:
(א) אמביציה היא מעלה והעדרה מראה על פגם ועל הסתגלות לקויה.
(ב) האתיקה של המעמד הבינוני היא אתיקה של אחריות אינדיבידואלית. היא מחייבת עצמאות, הסתמכות על עצמו, יכולת מציאת פתרונות, אי-רצון לפנות לאחרים לעזרה.
(ג) הנורמות של המעמד הבינוני מעריכות במיוחד את טיפוח המיומנויות.
(ד) נכונות ויכולת לדחות את הפיתויים של סיפוק מיידי ושל פינוק עצמי למען השגת מטרות לטווח ארוך.
(ה) לשכלתנות, למחשבה לעתיד, ולתכנון - נודע ערך רב.
(ו) עידוד ונתינת תגמול לטיפוח רציונאלי של נימוסים, דרך ארץ ואשיות נעימה.
(ז) הבלטת הצורך לרסן תוקפנות פיזית.
(ח) אין "לבזבז" זמן, אלא יש לבלות את הזמן הפנוי באופן "קונסטרוקטיבי".
(ט) ערכי המעמד הבינוני מדגישים כבוד בפני רכוש.
היכולת לנהוג לפי נורמות אלה ולהשיג סטאטוס במסגרתן, אינה תלויה בכח הרצון בלבד. ההתנהגות המתאימה נרכשת בקלות על-ידי ילד שהפנים את הנורמות על ידי כך שגדל בעולם בו הדוגמה, ההוראה והתגמול הדגישו אותן וחינוכו נתן בידו את הכשרים ואת המנהגים הדרושים. ההסתגלות קשה יותר כשהמבוגרים שמסביב לילד אינם
מדגימים את הערכים הלכה למעשה ואינם מאמנים בילד את המיומנויות הדרושות.
ילד מן המעמד הנמוך ימצא כי האתיקה של המעמד הבינוני אינה כה מושרשת אצל הוריו ואצל הורי חבריו שבשכונה. במידה שהתגשמות הנורמות לקויה בסביבתו, תהיה גם הזדהותו אתן לקויה, והוא לא יצליח להפוך אותן לנכסיו ולהתאים את עצמו אליהן בקלות.
בתהליך התבגרותו של הנער בן המעמד הנמוך קיים "פער תרבותי" שאינו מנת חלקו של הנער בן המעמד הבינוני: המורים והמחנכים מטיפים לו את ערכי המעמד הבינוני ומטרותיו. בעוד שבחיי היומיום הוא חי ונושם את ערכי המעמד הנמוך.
מתקופת בית-הספר הוא לומד, שהצלחה היא קנה המידה להערכת ההישג במעמד הבינוני. הנער משכונת העוני אינו עומד בקנה מידה זה ותסכולו גובר.
כתוצאה מן הפער בין השאיפה להישגים על-פי נורמות המעמד הבינוני לבין חוסר היכולת של בני הנוער משכבות כלכליות חברתיות נמוכות להגיע להישגים על-פי נורמות אלה, טוען כהן, נוצרת תרבות עבריינית, תת תרבות זו מהווה פתרון וביטוי לתסכול הנוצר מפער זה. על-פי כהן התועלתיות, הזדוניות והשוללנות הם מאפיינים
מרכזיים של תת-התרבות העבריינית.
פרופ' ק. פרנקשטיין "נוער בשולי החברה":
תקופת ההתבגרות בחיי הילד הגדל בתנאים של עוני במעמד הנמוך, שונה שוני מהותי מזו שבחיי הילד מן המעמד הבינוני.
בתנאים של עוני מכוונת תודעתו של האדם לצרכיו החיצוניים ולסיפוקם.
החיצון (התהליך בו מתקבלת ההתייחסות של האני לעולם החיצוני) משתלט על כל הוויתו. חיצון זה מוצא את ביטויו בזיהוי של הרגשות עם גורמיהם החיצוניים, ביחס המניפולטיבי של אדם לרעהו, בחולשה היחסית של כח ההפשטה ובאופי הלא אישי של היחסים בכלל ושל היחס לילד בפרט.
מצד שני מונעת דווקא החיצוניות של סגנון החיים את האיסור הכפול (על ילדות ועל בגרות), שהוא הגורם החברתי העיקרי להיווצרות המשבר בגיל ההתבגרות. בתנאי העוני מתרגל הילד להשתתף בחיי המבוגרים.
דווקא העובדה שתודעתו מכוונת אל מה שאין לו ויכול להיות לו, היא המגשרת ויוצרת זהות בין הדורות. אולם זיקתו של מתבגר זה אל המבוגר אין פירושה הסתגלות לדרישות החוק והסדר החברתי. שהרי זיקתו זו קשורה בכבילותו למוכר, בחולשת כח ההפשטה שלו ובחיצוניות של ערכיו. הסביבה דוקא דוחפת אותו לעבריינות וזאת בשתי
דרכים: היא מאפשרת לו לחקות את גילויי ההתנהגות האנטיסוציאלית של בני-סביבתו, ולקבל את דפוסי החיצון, המדגישים סיפוק מיידי.
מאפיין נוסף של עבריינות העוני ומופיע אצל המתבגר בלבד היא הטינה התוקפנית. התקפה, גרימת נזק, השתלטות על חפצים או בני אדם, או הריסתם ובכך הטלת מגבלות על קיומם וכוחם אלה הם המרכיבים של עבריינות זו. יש כאן טינה של המקופח בתנאי העוני.
הסבר זה של העוני כמקור לתופעת עבריינות הנוער איננו יכול עוד, כיום, לשמש כהסבר העיקרי, אלא כיום עלתה חשיבותה של סוגים נוספים של עבריינות נוער. כגון עבריינות של בני טובים, אשר הגישות המסבירות את העבריינות על רקע של קיפוח מעמדי וכלכלי אינן יכולות להסביר את עבריינות "בני טובים".
שוהם, רהב ואדד מונים הסברים אחדים לעבריינות בני טובים:
* הסבר המתמקד בעבריין כצרכן.
* הסבר המעוגן בסביבה התרבותית.
* הסבר המעמיד במרכז את המחאה הגברית.
* ליקויים בהסתגלותו של המתבגר.
קיימות תיאוריות נוספות כגון תיאוריות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, ביופיסיולוגיות וחברתיות.
3. עבריינים נערים לעומת עברייניות נערות
כאשר מדובר בציבור בנוער עבריין, הכונה בדרך-כלל היא לעבריינות נערים. וכשמדובר על עבריינות של צעירות, הכוונה היא בדרך-כלל לעבריינות מין. עבריינות בקרב נערים, אף-על-פי שהיא סטייה חברתית, כוללת תכונות הצפויות ממהלך התפתחותם של נערים, ואף הולמות אותו.
למשל: תוקפנות, העזה, כושר פיסי, מרד, שוטטות.
המעורבות של בנות מתבגרות במעשה עבריינות, כשהמעשים הללו דורשים כח פיסי, נכונות להסתכנות פיזית, אלימות נגד סמכות או נגד הקורבן, איננה הולמת את הציפיות החברתיות מבת עבריינית.
מאידך גיסא עבריינות מין - זנות וסוגי העבריינות הקשורה לכך - נראית כסטיה צפויה יותר לגבי עבריינות של נערות.
יש להוסיף עוד סוגי עבריינות שבהם נאשמות בנות והם טיפוסיים לעבריינות בנות כגון: התפרעות במקום ציבורי, תקיפות לסוגיהן, מתן עדות שקר, מתן המחאה ללא כיסוי.
הנטייה להרס עצמי הנהוגה בקרב עבריינות בנות נותנת יותר תוקף לסברה כי אכן קיים שוני מהותי בין העבריינות המבוצעת על-ידי הבנות ובין העבריינות המבוצעת על-ידי הבנים. שוני זה קשור למשמעות השונה של התבגרותו המינית של האדם הצעיר, וכן קשור הוא להתייחסות החברתית השונה של הציבור להתבגרות שונה זאת.
ממחקרה של גיזלה קונופקה עולים מספר דברים:
שני המינים נבוכים מן השינויים הפיסיולוגיים-פסיכולוגיים-חברתיים החלים בהם. אך התפיסה היסודית היא שונה: הבן רואה את התבגרותו כתוספת לו: הוא מרגיש בסימני בגרות ועליו להתרגל אליהם. הבת, לעומת זאת, רואה אף היא בהתבגרותה תוספת לה, אך היא מוצאת גם פגיעה בה. שלמות גופה נפגעת וצפויות לה חוויות של
דימום, פציעות ומכאובים, מיחושים והתרגשויות. כל החוויות הללו קשורות לתפקידה כמבוגרת, כאשת איש וכאם.
החוויה של השינוי עמוקה יותר אצל הבנות, כי השינוי משמעותי יותר.
גם מבחינה פסיכולוגית קשה חווית ההתבגרות של הבת יותר מאשר חווית ההתבגרות של הבן. ביחסי בן-אם שני המישורים של סיפוק צרכים וגרימת הנאה משלימים זה את זה, לעומת זאת הבת מפוצלת באהבתה לאב - כאב טיפוס של גבר, והאם מופיעה כמתחרה מחד גיסא וכמספקת צרכים מאידך גיסא.
גם בקליטתה החברתית נתקלת הבת במצב השונה מזה של הבן:
(א) מבחינת הקליטה המקצועית של הבת היא מוצאת את עצמה מקופחת לעומת הבן.
בשכבות מסוימות אין מסורת מפותחת של הצורך של התמחות מקצועית ושל לימוד מקצוע על-ידי הבת.
(ב) המקצועות הפתוחים בפני הבת מועטים יחסית ונמוכים בסולם הסטטוס החברתי.
(ג) אין החברה מספקת שטחי ביטוי וצורות ביטוי רבות לתוקפנות ולתסכול של הבת כפי שהחברה מספקת צורות אלה לבן.
לשם סיכום הבעייתיות של בנות עברייניות לעומת בנים עבריינים מביאים קווי, קווי וסלטר את הנתונים הבאים:
הבנות באות מתנאים סוציו-אקונומיים קשים יותר, קיימים ליקוים נפשיים רבים יותר במשפחה, רמתה המוסרית של המשפחה נמוכה יותר, המשמעת גרועה יותר, קיימים יותר ליקוים בתוך המשפחה, מצויים יותר קונפליקטים ומתחים בתוך המשפחה. ביחס לרמת המשכל רמתן של הבנות נמוכה במקצת, הישגיהן הלימודיים נמוכים יותר והן - יותר
מאשר הבנים - פיתחו יחס עויין כלפי בית-הספר, חשו יותר בדחייה מצד המשפחה וקריירות העבודה שהחברה מציעה להן יותר גרועות.
שוני נוסף הוא שאצל הנערים העבריינים רואים בדרך-כלל כנופיות, ואילו אצל הנערות העברייניות היא של בודדות. רבות מהן נסחבות אחרי הנערים "מזדנבות".
שוני נוסף הוא שאצל הבנות אין את האידיאל של "לעשות כסף טוב" או "המכה הטובה".
אצל הנערה במצוקה/העבריינית יש לבדוק את המבנה ההתנהגותי ואת המבנה הנפשי:
המבנה ההתנהגותי:
(א) בריחות מהבית/מהמוסד - בריחות הן חלק מההתנהגות הבלתי יציבה שלהן, הן פתאום נעלמות, הבריחה היא איננה מתוכננת אלא מתוך דחף רגעי.
(ב) התנסות בהתנהגות מינית בגיל מוקדם - חלק גדול מהנערות העברייניות עברו חוויות של אונס או של גילוי עריות.
(ג) התנסות בסמים - כחלק מההתחברות עם הנערים היא גם מתנסה בסמים.
ואז הן נעשות מכורות והן צריכות כסף. אז הן נהפכות לזונות וזה נעשה מעגל של סמים-זנות-עבריינות.
(ד) התנסות בפלילים - רוב ההתנסויות בפלילים הן כתוצאה מן השותפות שלהן עם הנערים. עבירה אופיינית נוספת היא מתן המחאה ללא כיסוי.
(ה) התנסות בהתאבדות הפגנתית - אחוז גדול מן הנערות העברייניות התנסו בהתאבדות, אך אצל רובן אין רצון אמיתי למות, אלא זעקה לעזרה - תשומת-לב.
(ו) התנסות בהריון ובהפלה - רבות מן הנערות העברייניות נכנסות להריון ומפילות, מעטות יולדות ושולחות את ילדיהן לאימוץ.
(ז) אשפוז פסיכיאטרי - הנערות העברייניות הן נערות לא יציבות, היסטריות שכתוצאה מכך הן נכנסות הרבה פעמים לאשפוז פסיכיאטרי ומאובחנות כאשיות היסטרית.
המבנה הנפשי -
(א) ליקוי באינטליגנציה - רמת האינטליגנציה של הנערות הללו היא מאד נמוכה. דבר זה בולט במיוחד כאשר משווים אותן לנערים העבריינים.
70% מן הנערות הן בתחום הנורמה בסביבתה הנמוכה, 15% גבוליות ו- 15% מעל הנורמה.
(ב) ליקוי בתחושת השייכות - ליקוי זה הוא מאד משמעותי אצל הנערה במצוקה.
המושג של "להיות שוות" הוא קריטי להתפתחות תקינה של הילד ואצל הנערה במצוקה זה מאד בעייתי. אצלן בולט הקיבעון. הרבה פעמים הן עברו טראומה של גילוי עריות במשפחה, אלימות, דבר שפגע בתחושת השייכות שלהן.
שלמה טנא ממחקרו על נערות במוסד "מסילה" מצא שהליקוי בנושא השייכות מקורו ממספר סיבות:
(1) ליקוי מחמת אימוץ
(2) ליקוי מחמת מסירה לאומנה
(3) ליקוי מחמת דחיה מתמשכת
(4) ליקוי מחמת ענישה אכזרית
(5) ליקוי מחמת אובדן המעמד המוסרי של המשפחה.
(6) ליקוי מחמת גילוי עריות.
(ג) ליקוי בתפיסת העתיד - לנערה במצוקה אין לרוב תפיסה ריאלית לגבי עצמה, היא אינה מסוגלת להעריך את היכולת שלה.
(ד) ליקוי במערך הרגשי - המערך הרגשי מאופיין בקיבעון בדרגה ילדותית המאופיינת באשיות אגואיסטית, לא יציבה, חוסר התמדה.
(ה) ליקוי במערך הקוגניטיבי - המערך הקוגניטיבי שלה מאד מוגבל.
(ו) ליקוי חברתי - בעלות דימוי עצמי נמוך, תחושה של מסכנות.
תופעת האלימות בעבריינות הנוער
שכיחותן של קבוצות העבריינים האלימים מועטת יחסית. קבוצות אלה עוסקות במלחמה בינן לבין עצמן ובהתנפלויות על "יורמים", על נערות ונשים, ועל סתם עוברי אורח. האלימות היא מטרה לשמה והיוקרה נקנית על-פי מידת ההצלחה בקטטות. אומץ לב וסבילות הם התכונות החשובות ביותר לחברי הקבוצות האלימות.
עולם המבוגרים ומערכת ערכיו זרים לחלוטין לבני קבוצה זו, הן מתיחסות אל המבוגרים כאל חסרי הבנה וידע ב"מה שחשוב באמת", ומה שחשוב באמת הוא הכבוד העצמי, כבוד הקבוצה, אומץ לב, כושר לחימה ודאגה לנוחות פיזית.
התגובה לכל גירוי היא אלימה ויהא זה הגירוי הקל ביותר.
תופעת האלימות בעבריינות הנוער עוררה הדים רבים ונסיון להסבירה באמצעות תיאוריות שונות:
(1) תיאוריות ביולוגיות
(א) תיאוריה המדברת על המקור הביולוגי לאלימות. במח של האדם יש מרכזי אלימות ויש בני אדם שהפעילות המוחית שלהם פעילה בצורה שונה לחלוטין ואלו אנשים שמבחינת המבנה הביולוגי שלהם יותר רגישים לפעילות אלימה.
הם קולטים גירויים חיצוניים בצורה יותר חזקה, ואז הם גם מגיבים בצורה יותר חזקה.
(ב) תיאורית הכרומוזום הזכרי -
אלו אנשים שיש להם y נוסף ואז הם יותר פעילים, חזקים.
(2) תיאורית הלמידה -
ברקוביץ - אלימות זו התנהגות נלמדת. האדם לומד להיות אלים ולהגיב באלימות מהסביבה. הלמידה מתבצעת באמצעות הורים, חברים ואמצעי התקשורת.
בתהליך הלמידה מתבצעים שני דברים:
(1) חזוק חיובי - ילד שמקבל חיזוק חיובי עבור היותו אלים עפ"י "חוק התוצאה" הוא יחזור על-כך. (תיאורית הלמידה של סקינר).
(2) חיקוי - ילדים נוטים לחקות התנהגות של אנשים אחרים שנמצאים בסביבתם בעיקר אלה שהם מחבבים או מעריצים - הורים, שחקנים, זמרים (תופעת המודל).
ביקורת - יש לעסוק במושג שהוא מקדים לאלימות והוא כעס. הכעס הוא לא דבר חד משמעי. יש תרבויות שהאיפוק בהן הוא ערך מרכזי והן אמורות להיות פחות אלימות, אך זה לא תמיד כך. לדוגמא, התרבות התאילנדית שהאלימות בה רבה.
מכאן שלא תמיד אלימות זו התנהגות נלמדת, אלא יש לה היבטים שונים.
(3) תיאורית תסכול אלימות -
דולרד - טוען כי אלימות היא תמיד תוצאה של תסכול. הנטיה לתוקפנות ולאלימות עולה כאשר התסכול גובר.
תסכול, לדעתו, נוצר כאשר האדם לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה.
ואלימות היא התנהגות שמטרתה להזיק לאדם שכלפיו היא מכוונת.
האלימות יכולה להיות גם מילולית וגם גופנית.
ניתן להפחית אלימות באמצעות שתי דרכים עיקריות:
(1) הורדת התסכול.
(2) שחרור אגרסיה באמצעות תהליך הנקרא קתרזיס.
ביקורת - לא תמיד תסכול מביא לאלימות, לעתים אדם פועל באלימות לא מתוך תסכול אלא מתוך אינטרס.
ביבליוגרפיה
1. היכל, ח. הרצאה במסגרת השעור עבריינות נוער, סמסטר ב, בית ברל, 1997.
2. כהן, א. "נערים עבריינים ותרבות הכנופייה" מגמות, כרך ט, 1, 1958, עמ' 43-57.
3. כהן, י. עבריינים צעירים בישראל, גומא , צריקובר, תל-אביב.
4. פרנקנשטיין, ק. נוער בשולי החברה: צורותיה של עבריינות הצעירים, אחיאסף בע"מ, תל-אביב, 1969.
5. שוהם, ג, רהב ג, אדד מ, קרימינולוגיה, שוקן, ירושלים, תל-אביב, 1980.
כהן, א, "נערים עבריינים ותרבות הכנופיה", מגמות, כרך ט, 1, 1958, עמ' 57-43.
פרנקשטיין ק, נוער בשולי החברה: צורותיה של עברינות הצעירים, אחיאסף בע"מ, תל-אביב, 1969, עמ' 186-184.
שוהם ג, רהב ג, אדד מ, קרימינולוגיה, שוקן, ירושלים, תל-אביב, 1980, עמ' 307-299.
כהן, י, עבריינים צעירים בישראל, גומא, צריקובר, תל-אביב, 1975, עמ' 79-78.
שם, שם, עמ' 828.
היכל, ח, במסגרת השיעור עבריינות נוער, בית-ברל, 1997.
שוהם ג, רהב ג, אדד מ, קרימינולוגיה, שוקן, ירושלים-תל-אביב, 1980, עמ' 291.
1

תגים:

עבריינות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עברינות נוער", סמינריון אודות "עברינות נוער" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.