בריטניה ותעלת סואץ - כוח צבאי כמערכת שווי משקל ביצירת מאזן

תקציר העבודה:

בריטניה ותעלת סואץ:
סחר חופשי וכוח צבאי כמערכת שווי משקלית
ביצירת מאזן אסטרטגי

תוכן העניינים: hd1524

מבוא

פרק ראשון: האימפריאליזם הבריטי - נקודות מבט תאורטיות

פרק שני: תעלת סואץ - חזית כלכלית צבאית ופוליטית חדשה
א. בלימת רוסיה וסטטוס-קוו
ב. בריטניה ותעלת-סואץ מהתנגדות לנייטרליות
ג. בריטניה ותעלת סואץ - מבינלאומיות לתחילתה של התערבות כלכלית
ד. אנגליה וצרפת מהשתלטות כלכלית ועד קונדומיניום 19 ה. כיבוש מצרים

פרק שלישי: סיכום: מאזן אסטרטגי - מכניזם של פרקטיקה מול תאוריה

ביבליוגרפיה

מבוא

בעבודה זו נעסוק ביחסה המורכב של בריטניה לתעלת סואץ. ננסה לבחון את המניעים,
האינטרסים, המדיניות, המדינאים והאידיאולוגיות שעמדו מאחורי והניעו את בריטניה
ביחסה המשתנה כלפי תעלת סואץ. ננסה לבחון ולהבין את חשיבות התעלה וסיבותיה
בעבור בריטניה.
ננסה לנתח את התהליכים שהתרחשו בקידמת הבמה ומאחורי הקלעים ונבחן תוך כדי
כך את התמורות שחלו ביחסי בריטניה ותעלת סואץ והקשרם לאימפריה הבריטית.
הפרק הראשון יעסוק בדעות השונות ובתאוריות השונות שצמחו במהלך השנים על
התקופה הויקטוריאנית, על מניעי האימפריאליזם הבריטי, ועל הויכוח בין
ההיסטוריונים של אותה התקופה על אופיו של האימפריאליזם הבריטי.
הפרק השני יעסוק ביחסי בריטניה ותעלת סואץ, מהתנגדות בריטניה לכריית התעלה
דרך כרוניקה של השתלטות על התעלה ומצרים וכלה בכיבוש התעלה ומצרים, בפרק
זה נעסוק במניעים, בשיטות, באינטרסים ובאידיאולוגיה שהניעה את בריטניה
ביחסה המשתנה לתעלת סואץ.
הפרק השלישי יעסוק בחיבור שבין התאוריה למעשה, במכאניזם ובאינטרס העל שעל פיו
פעלה בריטניה ואף הפקירה בעבורו אידיאולוגיות ותפיסות שהיו כמעט כללי ברזל
בעבור בריטניה, וכיצד למען אינטרס על זה פעל המנגנון האימפריאלי בתעלת סואץ,
מצרים, קונסטנטינופול ובאירופה במקרו, כאשר תעלת סואץ הינה המיקרו, או
המיקרוקוסמוס של האימפריה הבריטית כפי שהיא משתקפת מהמקרה הפרטי של
תעלת סואץ.

מקורות:

מיד לפני כיבוש מצרים לספס השיג הבטחה של עוראבי להישארות התעלה ניטרלית, אולם הבריטים דחו הבטחה זו כטריק(33).
בשלב זה כיבוש התעלה הפך לאינטרס בריטי למרות שהושגה הבטחה לנייטרליות אותה דרשה בריטניה כמעט לכל אורך הדרך ולמרות שאם אכן היה זהו טריק, בריטניה שעלתה בהרבה בכוחה מעוראבי יכולה הייתה לכבוש את מצרים בכל רגע שנראה לה מתאים.
בריטניה כבשה את התעלה ומאוחר יותר את מצרים כולה.
ניתן להבין מדוע חמדו הבריטים את תעלת סואץ, אך מדוע כבשו אותה? אלו שתי שאלות שהתשובות על מניעיהן שונות מבחינה עקרונית.
הבריטים חמדו את התעלה, בגלל העליונות הימית שהייתה להם והביאה להם יתרון צבאי עצום ועם זאת יתרון כלכלי, וזאת בגלל הסיבה של קשרי בריטניה עם הודו והמזרח הרחוק. לפני קיום התעלה יתרון זה היה ברור, אולם עם קיום התעלה הרי שאם לבריטים לא תהיה כל אחיזה בתעלה, הרי שיתרונה המוחלט, נשמט מידיה
בשל קיום דרך קצרה יותר להודו ממה שיש בידי הבריטים.
כאשר הבריטים היו בעלי הבית בתעלה, הדבר הוסיף אמנם ליתרונה של בריטניה, אך לא בצורה משמעותית, כפי שראינו בדברי רנדולף צ'רצ'יל ובנתונים המספריים - שהבאנו, עדיין בשנת 1878 המעבר דרך הכף היווה את הדרך המסחרית העיקרית והדרך הצבאית היחידה בעיתות מלחמה.
בנוסף לכך אם נחבר לכך את דבריו של ד'יזראלי: "הדרך הטובה ביותר לשמור על עושר זו עוצמה", הרי שמהסקנה היא שהבריטים הונעו בעזרת הרצון לשמור על הקיים מבחינת בריטניה ולכן מתוך הרצון לשמור על סטטוס-קוו.
טענה זו מספיקה אולי בכדי להסביר את התעניינות בריטניה בתעלה, אך ודאי אינה מסבירה מדוע כבשו הבריטים את התעלה ואת מצרים כאשר כינונה של ועידה בינלאומית עדיין עמד באויר, ובזמן שלא מוצו כל האופציות הבינלאומיות, מדוע חרגה בריטניה ממנהגה מימים ימימה ובמקום לפתור את המשבר במצרים על-ידי פוליטיקה
וכוח בינלאומי, הלכה וכבשה למעשה את תעלת סואץ?
הסבר חלקי לכך ניתן למצוא בנאומו של הלורד רנדולף צ'רצ'יל בבלקפול ב- 84/1/24:
"כל העולם, גם המזרח וגם המערב, שווים באינטרס חופשיות תעלת סואץ.
היו אלה חובות ובעלי חוב ולא כוח אחר אשר הניעו את מר גלדסטון ((Gladstone מנתיבו ושדחף את הבריטים לאלכסנדריה. אלו היו חובות ובעלי חוב אשר פיקדו על כוחות הצבא הבריטים.
אנגליה מעולם לא התערבה בענייני פנים של אומה אחרת בשם חובות אשר היו חייבים לאנשיה, מלבד המקרה יוצא הדופן של תעלת סואץ ומצרים.
תמיד הבטנו על מקרים כאלו כמחוץ לתחום התערבות הממשלה. ממשלתו של מר גלדסטון נפרדה מהמסורת הארוכה והחכמה הזו שהקו המנחה שלה הוא אי התערבות"(34).
לומר שהאימפריאליזם במצרים נבע מחשיבות אסטרטגית של הנתיב להודו ולא על-מנת להגן על אינטרסים כלכליים במצרים עצמה מחליפה פשוט סיבה כלכלית רחוקה יותר בסיבה מיידית יותר(35).
כאשר אנו מנפים את אפשרות היתרון הצבאי הגלום בשליטה במצרים ושליטה פיזית ושליטה בתעלה, כפי שראינו קודם בדבריהם של צ'רצ'יל, ד'יזראלי ואחרים ובייחוד כנגד הצבא הרוסי, נשארת רק הסיבה הכלכלית לכיבוש התעלה על-ידי בריטניה. אין זה משנה אם האינטרסים הכלכליים היו בהודו, במצרים או בתעלה, ניתן לראות
כאן מאפיינים ברורים של אימפריאליזם כלכלי כפי שבחנו אותם בפרק הראשון, בנוסף על השילוב האסטרטגי של צבא וכלכלה.
הערות לפרק שני
1. P.M., Holt; Egypt and the Fertile Crescent 1516-1922 A Political History. London. Longmans Greim, 1966, p. 200.
2. Robinson R., and Gallagher J.; ibid, p. 77.
3. צ.י. הרשלג; מבוא להיסטוריה הכלכלית של המזרח התיכון בזמן החדש, קריית ספר, 1965, עמ' 197.
4. Hansand; The Scramble for Africa, 3rd Ser, vol. 272, p. 8.
5. Robinson R., and Gallagher J.; ibid, p. 76.
6. Wilson, Arnold; The Suez Canal, 1933, p. 69.
7. John, Marlowe; The making of the Suez Canal, 1965, p. 218.
8. Wilson, Arnold; ibid, p. 63.
9. Robinson R. and Gallagher J.; ibid, p. 76.
10. John, Marlowe; ibid, p. 286.
11. ibid, p. 22.
12. ibid, p. 227.
13. ibid, p. 229.
14. Wilson, Amnold; ibid, p. 73.
15. John, Marlowe; ibid, p. 284.
16. ibid, p. 287.
17. דניאל, סירג'ין; השלל הגדול, החתירה הבלתי נלאית לנפט לכסף ולעוצמה, עמ' 455.
18. John, Marlowe; p. 291.
19. ibid, p. 297.
20. ibid, p. 306.
21. ibid, p. 307.
22. ibid, p. 311.
23. ibid, p. 312.
24. ibid, p. 314.
25. ibid, p. 315.
26. Randolph, Churchill; "Speeches of the Rt. Hon. Randolph Churchill", L.J. Jennings (ed.), 1880-88 (Longman, 1889) Vol. I, p. 747.
27. Robinson R., and Gallagher J.; ibid, p. 59.
28. John, Marlowe; ibid, p. 311.
29. ibid, p. 310.
30. ibid, p. 314-315.
31. Hansard; ibid, p. 8.
32. John, Marlowe; ibid, p. 317.
33. ibid, p. 319.
34. Randolph, Churchill; ibid, p. 100.
35. John, Marlowe; ibid, p. 4.
פרק שלישי: סיכום: מאזן אסטרטגי - מכניזם של פרקטיקה מול תיאוריה
ניתן לראות אינטרס על אחד ויחיד באימפריה הבריטית אשר נותר קבוע לאורך המאה ה- 19. בראש ובראשונה עמד העקרון של שמירה על הקיים:
שמירה על העליונות והיתרון הכלכלי שהיה לבריטניה ברחבי האימפריה ובעולם כולו. כאשר את היתרון הזה רכשה בריטניה בהיותה ערש המהפכה התעשייתית.
שמירה על העליונות שבעוצמה הימית הבריטית, עליונות שגם חיפתה על נחיתות צבאית ביבשה, עוצמה שהקנתה לאימפריה הבריטית שליטה מוחלטת בימים שנתמכה בצי הגדול בעולם.
שמירה על העוצמה הפוליטית, עוצמה אשר נתמכה בעוצמה הכלכלית והימית, אשר הפכו את בריטניה למעצמה ולגורם שיש להתחשב בו בכל עת בו היא חפצה.
עקרון ברזל זה של שמירה על הקיים הינו העקרון היחיד שלא השתנה והוא שעמד בראש הפירמידה. האינטרסים שבבסיסו של אינטרס העל הזה, אינטרס של עושר ועוצמה, היו במרכז הויכוח בין ההסטוריונים של אותה תקופה. כאשר ההיסטוריונים הפיננסים כדוגמת הובסון, קיין והופקינס, טענו שהעוצמה הבריטית באה על-מנת להשיג מטרות
כלכליות, כלומר, שהעוצמה הבריטית הינה כלי להשגת מטרות אלו.
לעומתם, היסטוריונים אחרים כדוגמת פילדהאוס, בריילספורד ובלטשפורד טענו למעשה שמה שהניע את האימפריאליזם הינה העוצמה, התאווה לעוצמה, ושהאינטרס הכלכלי הינו רק כלי על מנת להשיג עוצמה זו.
שתי קבוצות אלו מייצגות שני קצוות של קשת דעות רחבה בויכוח הניטש על האינטרסים שהניעו את האימפריה הבריטית, ויכוח בין סיבות כלכליות טהורות לבין עוצמה טהורה.
לויכוח זה ניתן ביטוי אף בדיבריהם של מנהיגים, כאשר פאמרסטון ייצג למעשה את התפיסה שהכלכלה היא כלי להשגת עוצמה, ועוצמה היא המטרה.
הפאמרסטונים התעקשו שההתפשטות הכלכלית צריכה הגנה של מעצמה ושהתפשטות כזו היא אחת מיסודות הכוח של מעצמה. עוצמה עדיין נשארה מטרה לכשלעצמה למרות שלעיתים קרובות היא נפרדה בדרכים בלתי אפשריות עבור מדינאי מרקנטליסט כמו קרומוול או צ'אטם. היא עדיין שימשה לשימור הביטחון באירופה, אבל כעת עצמאות לא
ריכוז, היה מקור הכוח ומסחר חופשי ולא מונופול היה המכשיר(1).
לעומתו, הצהיר ד'יזראלי ב- 1863 - "הדרך הטובה ביותר לשמור על עושר זו עוצמה". מדבריו עולה שהעוצמה משמשת כלי לשמירה על העושר ולא להיפך, כפי שטען פאמרסטון.
על אף הבדלי התפיסות הללו תמך ד'יזראלי במדיניות פאמרסטון, מדיניות של אי התערבות, ולא אימוץ שאיפות טריטוריאליות.
כך או כך, נראה שאף אחד מההיסטוריונים או המדינאים לא טעה, ניתן לראות שבנקודות זמן שונות, במקומות שונים ובסיטואציות שונות, המדיניות הבריטית נעה על הסקאלה שבין תפיסות מנוגדות אלו, התנודות הקיצוניות באו לידי ביטוי במקרים כמו אפריקה: שההתפשטות הבריטית בתחילה בוצעה לאורך החופים ובפתחי נהרות(2).
זאת על-מנת לשמור על העוצמה הימית כאשר לא היה עדיין אינטרס כלכלי באפריקה, ולכן התפשטות זו נתמכה על-ידי כלכלת האימפריה הבריטית למטרה אחת ויחידה של שימור העליונות הימית.
מולה ניתן לראות את המאבק הבריטי על התעלה, כאשר במאבק זה העוצמה הפוליטית הבריטית ולבסוף גם עוצמתה הצבאית עמדו לרשות המאבק על אינטרס כלכלי טהור, אפילו לדיברי פילדהאוס ((D.K. Fieldhouse, שהיה לאימפריה הבריטית בהודו.
בכדי להגן על אינטרסים אלו, נקטה בריטניה בשינויי אידיאולוגיה, אמנם לא בתדירות גבוהה כמו שינויי יחסה לתעלת סואץ. אך ניתן לראות שעד אמצע המאה ה19- שלטה מערכת אימפריאלית מרקנטליסטית, ומאמצע המאה ה19- עברה האימפריה הבריטית לסחר חופשי כאשר היא מסתמכת על העובדה שבסחר חופשי יש לה יתרון על פני שאר
המדינות. הם האמינו שבמצב של סחר חופשי יש להם עדיפות אוטומטית. אך משגברה התחרות המסחרית לקראת סוף המאה ה- 19 חזרה האימפריה הבריטית, לטענת היסטוריונים שונים, לשיטה המרקנטליסטית. היו אלו שני שינויים באידיאולוגיה האימפריאלית הבריטית שבוצעו בתקופה של למעלה ממאה שנים.
במישור אחר, בריטניה פעלה במדיניות של סטטוס-קוו על-מנת לשמר את אינטרס העל של שמירה על הקיים, ושימור האינטרסים של עושר ועוצמה, מדיניות זו כוונה לשמור על ההבנות ומערכת האיזונים והבלמים שהושגו בועידת ורסאי ב- 1815, ולשמור על יציבות האימפריה העות'מנית על-מנת לשמור על הסטטוס קוו באירופה,
בעולם וכתוצאה מכך באימפריה הבריטית.
בתעלת סואץ כפי שראינו, לאחר שניפינו את חשיבותה הצבאית, האינטרס הכלכלי היה האינטרס, והשמירה על הקיים היה המניע לכל התהליכים.
מכיוון שלתעלה לא הייתה חשיבות צבאית נתגייסה בריטניה להגנת האינטרס הכלכלי שהיה לה בתעלת סואץ כדרך הקצרה להודו, נתיב אשר בלעדיו יאבד משהו מעליונותה של האימפריה הבריטית במסחר עם הודו ועם המזרח ויאבד גם משהו משליטתה של בריטניה בימים מעצם העובדה שיש נתיב ימי עליו אין לה שליטה.
בנוגע לתעלה, אם כן, התנגדות בריטניה לכרייתה הייתה מכוונת על-מנת לשמור על-הקיים, אי קיום התעלה לא ישנה דבר. מכיוון שבשלב מסויים הייתה השלמה עם כך שהתעלה היא דבר שבלתי אפשרי יהיה למנוע את קיומו, עמדו בפני בריטניה שלוש אפשרויות, כפי שביטא את המצב הלורד סליסבורי ((Salisbury ב- 1881/9/16: "כאשר
יש לך שכן ובעל ברית (צרפת) שמתעקש להתערב במדינה שיש לך בה אינטרס גדול, יש שלוש אפשרויות הפתוחות בפניך, אתה יכול לפרוש, אתה יכול להשתלט לבד וליצור מונופול, ואתה יכול לחלוק. פרישה תציב את הצרפתים בדרך הקצרה להודו, מונופול יגרור סכנת מלחמה. כך שנותר לנו לחלוק"(3).
גישה זו מדגישה למעשה את אינטרס העל, אם תפרוש בריטניה מהתעלה, יאבד לה היתרון, אם תכבוש בריטניה את התעלה, יישמר היתרון הכלכלי בהודו והשליטה בימים ולכן בריטניה עברה מהתנגדות לדרישה של נייטרליות התעלה ובינלאומיותה, כאשר כפי שראינו, על מהלכי חברת התעלה לא החליטה החברה עצמה אלא ועידות בינלאומיות.
מדיניות זו של נייטרליות ובינלאומיות נשמרה לאורך זמן. אך בד-בבד צפתה בריטניה בקריסתה ההדרגתית של האימפריה העות'מנית, מה שהפר את הסטטוס-קוו. כאשר האימפריה העות'מנית החלה לקרוס כלכלית וכאשר רוסיה החלה "לנגוס" בה חלקים, על כן, בניגוד למדיניות של ויתור על שאיפות טריטוריאליות במזה"ת, כבשה
בריטניה את קפריסין, והחלה ביחד עם צרפת בחדירה לחייה הכלכליים של מצרים. חדירה שהתבטאה בשליחת יועצים כלכליים, מינוי שרים כלכליים, קניית מניות של חברת התעלה מידי הח'דיב וקונדומיניום בריטי-צרפתי עד כדי הדחת שליט אחד והמלכת שליט תחתיו כרצונם. כל זאת כאשר נשברה שוב מדיניות אי-ההתערבות הבריטית.
במקביל להשתלטות הבריטית-צרפתית על מצרים כתגובה על התפוררות האימפריה העות'מנית, ניצלה בריטניה מצב של תבוסת הצרפתים נגד הפרוסים והשיגה עוצמה פוליטית גדולה יותר גם במצרים, גם בקונסטנטינופול וגם באירופה כולה. עוצמה פוליטית שבאה לידי ביטוי בעיקר בועידות הבינלאומיות, אשר בהן תפסה בריטניה
את התפקיד הראשי. וכך ניתן לראות כיצד הפכה בריטניה לראשונה בין שווים ביחסה לתעלה ולמצרים. כאשר נפלו החלטות לגבי התעלה בועידות הבינלאומיות, הן נפלו לשביעות רצונה של בריטניה ונגד דעתה של צרפת, כאשר בריטניה הצליחה לאחד מאחוריה את שאר המעצמות ולבודד את צרפת בנושא תעריפי מס הנמל בתעלה.
שרשרת שינויים אלו הגיעה לסיומה עם כיבוש התעלה ומצרים על-ידי בריטניה.
בד-בבד, ניתן לראות רובד נוסף שהזכרנו, עקרון שלבש צורה בתוך שרשרת הארועים. עקרון אי-ההתערבות, שהחל בהתנגדות לכריית התעלה, נמשך דרך התערבות בריטית ובינלאומית, דרך התערבות בכלכלת מצרים, קונדומיניום, הדחת השליט המצרי ומינוי שליט "בובה" ולבסוף כיבוש פיזי של התעלה ומצרים.
בהתנהגותה של בריטניה וביחסה לתעלה ניתן למצוא מעין נוסחה לפיה פעלה בריטניה, נוסחה שסכומה הוא תמיד קבוע, נוסחה שסכומה תמיד שמירה על הקיים כאשר ישנם משתנים, משתנים אידיאולוגיים, מדיניים, צבאיים, פוליטיים אשר משתנים בהתאם להשתנות האחרים. כאשר המהלכים הבריטיים בכל הרבדים/משתנים הללו באם כתגובות
על שינויים ברבדים/משתנים אחרים, כתגובות על מצבים משתנים מבחינת בריטניה. וכאשר המשנתים לעולם תלויים אחד בשני.
צבאיים
כלכליים
אסטרטגיים פוליטיים
אידיאולוגים
אינטרס על
ויתור על שאיפות טריטוריאליות במזה"ת ועד כיבוש קפריסין, התעלה ומצרים
+
התנגדות לתעלה מול כיבוש התעלה
+
סטטוס קוו: שימור העמדה העות'מנית בתעלה, ועד השתלטות הדרגתית על התעלה ומצרים
+
סחר חופשי או מרקנטליזם
=
שמירה על הקיים
הערות לפרק שלישי
1. Robinson R. and Gallagher J.; ibid, Oxford, 1981, p. 4.
2. ibid, p. 14.
3. Lady Gwendolen Cecil, Life of Robert Marques of Salisburg (Hodder and Stoughton, 1921-32), vol II, pp. 331-2.
* דוגמא לדרך פעולת הנוסחה:
כאשר יציבות האימפריה העותמנית מתערערת עד העלמות מוחלטת. הדבר בא לידי ביטוי בשני משתנים אחרים:
1. סטטוס-קוו: בריטניה וצרפת משתלטות בהדרגתיות על התעלה ומצרים.
2. אי-הערבות וויתור על שאיפות טריטוריאליות במזה"ת: בריטניה כובשת את קפריסין.
ביבליוגרפיה
* הרשלג צ. י.; מבוא להסטוריה הכלכלית של המזרח התיכון בזמן החדש, קריית ספר, ירושלים, 1965.
* ירג'ין, דניאל; השלל הגדול, החתירה הבלתי נלאית לנפט לכסף ולעוצמה.
* Cecil, G.; Life of Robert Manquis of Salisburg, (Hoddem and Stoughton, 1921-321, Vol. II.
* Churchill, R.; Speeches of the Rt. Hon. Randolf Churchill, L.J. Jennings (ed.), 1880-88 (Longman, 1889) Vol. I.
* Hansand; The Scramble for Africa, 3rd Sem, Vol. 272.
* Holt, P.M.; Egypt and the Fertile Crescent 1516-1922 A Political History. London. Longmans Grein, 1966.
* Lionen, P.; Africa 1880-1980 An Economic History, Copecoun, 1986.
* Marlowe, J.; The making of the Suez Canal, London, 1964.
* Matthew, H.C.G.; Reappraising J.A. Hobson Humanism and Welfare, Michael Freeded (ed.), "Hobson, Ruskin and Cobden", London UNWIN HYMAN.
* Robinson R., and Gallagher J.; Africa and the Victorians, Oxford, 1981.
* Taylor, A.J.P.; Economic Essays in English History Imperialism, 1902.
* Wilson, A.; The Suez Canal, London, 1933. hd1924
שמירה על הקיים:
עוצמה: כלכלית+צבאית
פוליטית
שימוש בעושר להשגת עושר:
הודו ותעלת סואץ
שימוש בעושר להשגת עוצמה: חופי אפריקה
עליונות ימית
ציר
הזמן
כיבוש התעלה ומצרים +
מעבר למרקנטליזם
השתלטות הדרגתית על התעלה ועל מצרים
אמפריאליזם של
סחר חופשי
כיבוש התעלה ומצרים:
עוצמה צבאית מחליפה את העוצמה הפוליטית +
שבירת הסטטוס קוו ותחילת המרוץ באפריקה
סטטוס קוו:
ועדת ורסאי
שימור האמפריה העות'מנית,
ועידות בינ"ל
בריטניה צוברת כוח בתעלה במצרים ובאירופה ונהיית ראשונה בין שווים
כיבוש התעלה ומצרים:
עוצמה צבאית
כיבוש קפריסין
ויתור על שאיפות טריטוריאליות במזה"ת ובאפריקה

תגים:

קולוניאליזם · אנגליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בריטניה ותעלת סואץ - כוח צבאי כמערכת שווי משקל ביצירת מאזן", סמינריון אודות "בריטניה ותעלת סואץ - כוח צבאי כמערכת שווי משקל ביצירת מאזן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.