תעשיית אמצעי התקשורת בישראל כמונופול

תקציר העבודה:

"הליברליזם הזין את הדוקטורינה הדמוקרטית וניסח לראשונה את הזכויות הבסיסיות
של חופש הביטוי ושל חופש העיתונות. חופש הדעה, חופש הביטוי וחופש העיתונות הן
זכויות המתבקשות מהנחות היסוד של הליברליזם, משום שאם אמנם האדם הוא יצור
שכלתני, המסוגל לחשוף את האמת, הרי שהוא ראוי וזכאי למירב המידע, אשר ינחהו
במסעו לחשיפת האמת. בטווח הרחוק תתגלה האמת, לפיכך, רק מתוך תחרות חופשית
ושוק חופשי של דעות" (כספי, 47). :1996

התחרות החופשית והשוק החופשי של הדעות, אותן מזכיר כספי (שם), מחייב גם פלורליזציה בשוק העיתונות והתקשורת, כאשר כל אחד מכלי התקשורת מחזיק במגמות שונות או בדעות שונות, המאפשרות לאדם המעוניין לחשוף את האמת, לעמת בין אותם כלי תקשורת ולשפוט על פי הגיונו הוא.
העוצמה של התקשורת הכתובה והמשודרת מוחזקת כיום על ידי מספר מצומצם של תאגידים ואנשים השולטים באופן צולב בכליה השונים. בכלל זאת העיתונות הכתובה, תחנות הרדיו האזוריות, הערוץ השני, שידורי הכבלים ובעתיד ככל הנראה ניתן יהיה לצרף לכך באופן אינטגרלי את האינטרנט.
בעבודה זו אציג את התקשורת המנוהלת כיום כמונופול המתואם בין אנשיו באופן קרטלי, לוקה בניגוד אינטרסים, בין הדמויות הפוליטיות והעסקיות שלהן שליטה באמצעי התקשורת. בכך מעוותת במידה רבה את המציאות ואינה מייצגת קבוצות קטנות שלהן חסרה עוצמה והשפעה בתחום זה. על עוצמת הקבוצה המצומצמת השלטת בתקשורת ובתחומים נוספים, ניתן ללמוד מרשימת מאה האישים המשפיעים ביותר על התקשורת המפורסמת מדי שנה בסוף דצמבר, כשרבים מאותן דמויות שולטים במסעף רחב של עסקים.
בעבודתי אטען לצורך בתיקון תקנות שתמנענה מצב זה. תקנות אלו אמורות להתייחס הן לתנאי עבודתם של העיתונאים, הן לתקנות אתיקה מחייבות והן לאכיפת חוקי ההגבלים העסקיים בתחום התקשורת.
לצורך כך אציג בפרק הראשון את הסכנה שבשליטת מונופולים וקונגלומרטים מעטים בתקשורת, תוך הסכמים קרטליים ביניהם וכן את הבעיה בניגוד האינטרסים שיש לאותם גופים. הדבר אמור הן לגבי אינטרסים עסקיים והן לגבי אינטרסים פוליטיים. בפרק השני אציג את המצב בישראל, בבחינת ה'מצוי' ובפרק השלישי אציג את המצב ה'רצוי' לאור האמור בשני הפרקים הראשונים. את מסקנותי אביא בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': סכנת המונופולים והקונגלומרטים וניגודי האינטרסים
פרק ב': המצב כיום בתחום התקשורת
פרק ג': המצב הרצוי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ארז, י., "ועדת העורכים: העור דק מאוד", העין השביעית 12, דצמבר, 1997, עמ' 12-13.
בן אליעזר, י., (1990), הממלכה השביעית: סוגיות בתקשורת המונים, ספריית המנהל, המכללה למנהל, תל אביב.
ברגר, א., (1995), מבוא לתקשורת, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תל אביב.
גורן, ד., (1993), תקשורת ומציאות, כתר, ירושלים.
גיא, כ., "שוברים את קשר השתיקה", העין השביעית 12, דצמבר, 1997, עמ' 8-9.
טבת, ש., "קשר משפחתי", העין השביעית 12, דצמבר, 1997, עמ' 6-8
כספי, ד. ולימור, י., (1996), מוסד התקשורת - היבטים תיאורטיים, יחידה 8, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
כספי, ד., "ביזור אמצעי התקשורת במערכת ריכוזית: דוגמת העיתונות המקומית בישראל 1980-1959" בתוך: כספי, ד., ולימור, י., (עורכים), (1998), אמצעי תקשורת המונים בישראל, (מקראה), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, עמ' 207-217.
מן, ר., "עין בינלאומית: עיתונות "שמאלנית" בארצות-הברית", העין השביעית 20, מאי, 1999, עמ' 42-44.
פוסטמן, נ., (1986), אבדן הילדות, ספריית פועלים, תל אביב.
פלד, ע., "החולשות המרכזיות", העין השביעית 12, דצמבר, 1997, עמ' 16-17
קירשנבאום, מ., "נאמנות כפולה", העין השביעית 12, דצמבר, 1997, עמ' 14-15
קרא, ב., "בעלות זרה: ולדימיר גוסינסקי ב"מעריב"", העין השביעית 15, יולי, 1998, עמ' 26-29.
קרמניצר, מ., "עבודה חפיפניקית", העין השביעית 20, מאי, 1999, עמ' 24-27.
רועה, י., "שנת 1969 היתה שנה טובה במיוחד", פנים 2, אפריל, 1998, עמ' 9-14.
"רשימת ה- 100", דירוג מאה הדמויות החשובות ביותר בתקשורת הישראלית, התקשורת, דצמבר, 1997, עמ' 48-130.
שנער, ד., ומשה, מ., "ריבוי ערוצים והפרטת השידורים בישראל: רטוריקה ומציאות", בתוך: כספי, ד., (עורך), (1997), תקשורת ודמוקרטיה בישראל, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, עמ' 71-96.

תגים:

עיתונות · ערוץ · עיתון · כבלים · רדיו · טלויזיה · טלביזיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תעשיית אמצעי התקשורת בישראל כמונופול", סמינריון אודות "תעשיית אמצעי התקשורת בישראל כמונופול" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.