הקסואיסטיקה הדתית והמשפטית כבסיס למימוש המצפוני

תקציר העבודה:

כאשר מדובר על חוק, נתפס הדבר בעיני רבים כתורת משה מסיני. מאידך, קיימים סוגים שונים של חוקים. קיים החוק המדיני המעובד על ידי נבחרי העם וככזה הופך להיות חלק ממערכת החוקים של אותה מדינה. מערכת חוקים זו מנחה את המערכת המשפטית השופטת על פי אותם קריטריונים. קיים גם החוק הדתי.
החוק הדתי הוא לא בהכרח מובן תמיד וקיים הבדל ידוע ומוכר בין חוקים ומצוות, כאשר החוקים הינם בעלי היגיון הניתן להבנה על ידי הפרט, כמו האיסור לרצוח לגנוב וכיו"ב. מנגד קיימות המצוות, כאשר כלשונן הן צו, שאינו ברור לבני האדם ויחד עם זאת, מכיוון שנתפס כצו אלוהי, הרי הוא מבחינת "כזה ראה וקדש" ויש לקיימו ללא ערעור.

לאלה ארצה גם להוסיף את הציווי המוסרי. הציווי המוסרי מקבל פרספקטיבה כללית וציבורית, כאשר מסתפחים לתוכו נושאים הקשורים לערכים לאומיים שונים ונובעים מתוך הכרתה של קבוצה מצומצמת בחשיבותן של אמונות שונות או של תפיסות דתיות מובילות. איו מדובר בדת המסורתית במשמעותה, אלא בדת חילונית או דת אזרחית (אלמוג, 1996). הדת האזרחית עשויה לקדש חללי מלחמה, צבא וכן יסודות המצויים על הגבול שבין המדינה למסורת, כמו למשל קדושת הארץ ואף איסור אכילת חזיר, שלמרות שאנשים אינם מקפידים על נושאי כשרות - קלה כחמורה, עדיין אותם אנשים יודעים ש'זה אסור'.
אולם לא לציווי מוסרי זה כוונתי, אלא לציווי מוסרי שעיקרו בשיפוט המוסרי של האדם (Kohlberg, 1987). ציווי מוסרי זה הינו אישי וחורג מהרמה המוסרית המקובלת על הכלל. על פי קוהלברג (שם) קיימות שלוש דרגות של רמה מוסרית, כשכל אחת מרמות אלו נעלית יותר מהאחרת:
א. הרמה המוסרית הפרה-קונבנציונלית
ב. הרמה הקונבנציונלית
ג. הרמה הפוסט-קונבנציונלית

על שלוש רמות מוסר אלו אעמוד בפרק הראשון, כאשר אדון במקרה המחיל על הכלל, מבחינת הקסואיסטיקה המשפטית אל מול השיפוט המצפוני האינדיבדואלי שבו האדם חורג מכלל הקונבנציה החברתית המקובלת פחות או יותר על כלל החברה וחותר לרמה מוסרית גבוהה יותר, בהתאם לצו מצפונו האישי. גישה זו הינה גישתו של קאנט (1976), אשר למרות שהוא רואה בטוב האבסולוטי על פי צו מצפונו של האדם את הרצוי, עדיין מתנגד למרד כנגד שלטון וחוקיו המתקיימים מתוקף השלטון.

דיון זה אינו עוסק בסוגיית המוסר האישי, כי אם בבדיקה של הברירה העדיפה בין הקסואיסטיקה הדתית והקסואיסטיקה המשפטית.
בעבודתי ארצה לטעון כי מבחינת תקינות המידות הכלל-חברתית עדיף ההיבט הקסואיסטי-חוקי על ההיבט הקסואיסטי-דתי, גם כאשר קיימות חריגות הבאות לידי ביטוי במקרים פרטיים העלולים להטיל צל על הכלל. בשתי ברירות אלו אעסוק בפרקים השני והשלישי, כאשר בסיום אערוך דיון מסכם ואציג את מסקנותי.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': הקסואיסטיקה והמצפון כדרך להתנהגות מוסרית
פרק ב': הקסואיסטיקה הדתית
פרק ג': הקסואיסטיקה המשפטית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלמוג, ע., "דת חילונית בישראל", מגמות (36)37, 1996 עמ' 314-339.
אריסטו, (תשל"ב), מדינת האתונאים, מאגנס, ירושלים.
אריסטו, (תש"לג), אתיקה, מהדורת מיקומכוס, שוקן, ירושלים ותל אביב.
אריסטו, (תשמ"ג), המידות, (תרגום ח"י רוט), מאגנס, ירושלים.
גולומב, י., (תשמ"ז), הפיתוי לעוצמה, מאגנס, ירושלים.
סילמן, י., "הרצון הרע בתורת המוסר של קאנט", עיון י"ד-ט"ו, תשכ"ה, עמ' 47-62.
קאנט, ע., (תש"י), הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות, (תרגום מ.
שפי), מאגנס, ירושלים.
קאנט, ע., (תשט"ז), ביקורת התבונה הטהורה, מאגנס, ירושלים.
קאנט, ע., (1976), לשלום הנצחי, מאגנס, ירושלים.
קאנט, ע., (1985), הדת בגבולות התבונה בלבד, מוסד ביאליק, ירושלים.
שפינוזה, ב., (תשמ"ט), מאמר תיאולוגי-מדיני, (תרגום ח. וירשובסקי), מאגנס, ירושלים.
Aquinas, T., (1970), Summa: Theologiae, (tr. and ed. Suttor, T.), Zyre G Spottiswoode, London, McGraw-Hill Books Company, New-York.
Kant, I., (1978), Philosophy of Peace War, Cambridge University Press, Cambridge.
Kohlberg, L., "Theoretical introduction to the measurment of moral judgment", in: Colby, A., Kohlberg, L., Kauffman, K., (1987), Ch. 1: The measurment of moral judgment, N.Y.:Cambridge University Press, pp. 1-40.

תגים:

מוסר · שלטון · קאנט · מדינה · קוהלברג · טוב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקסואיסטיקה הדתית והמשפטית כבסיס למימוש המצפוני", סמינריון אודות "הקסואיסטיקה הדתית והמשפטית כבסיס למימוש המצפוני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.