הגירה וגלות פנימית בקולנוע האמריקאי והישראלי

תקציר העבודה:

בסרט "אלדורדו" (1963) שביים מנחם גולן, מאוהבת מרגו, הזונה בעלת לב הזהב ומבטא מזרחי בולט, בשרמן, פושע לשעבר המנסה לחזור למוטב. זהותו העדתית של שרמן אינה ברורה, מלבד דבר אחד: הוא יליד הארץ. בתור יליד הארץ הוא נמצא במעמד גבוה ממנה ולא משנה מה תהיה עדתו. על אהבתו של שרמן מתחרה גם נעמי, הנמצאת בצידו השני של המיתרס, כבתו של עורך דין פולני. סרט זה, השייך לראשוני סרטי הבורקס, ממחיש את ההבדל המעמדי בין ילידי הארץ, הצברים, ובאותה עת ברור כי הצבר הוא סופרמן ישראלי ושאר הדברים, כמו מעמדו בעיני החוק, עיסוקו ואפילו מוצאו העדתי, זניחים. האמביוולנטיות שבין הישראליות למהגרים מופיעה בקולנוע עוד בשנות ה-30 המוקדמות, כאשר אלכנסדר פורד ביים את הסרט "צבר" [או "החלוצים"
או "ארץ ישראל המתעוררת" עפ"י גירסתו האנגלית]. בסרט זה מדברים הגיבורים בתחילתו יידיש ופולנית ובהמשך עוברים לדבר עברית.
ישנם חילוקי דיעות רבים בין חוקרי תולדות הקולנוע ומנהלי ארכיונים על שפת הדיבור (בורשטיין, 12-13 :1990), אלא שגם אם העותק הרב לשוני הינו שיחזור משרידי עותקים שונים, הרי שהמגמה שמסתמנת בו עוברת מהשפות הלועזיות לעברית, מהגלות לישראליות.

בעבודתי אטען כי הקולנוע מהווה מעין מראה סוציולוגית של העולם היהודי במאה ה-20, תוך הבעת הצרכים והפורקנים בהתאם ליכולת במקומות השונים.
כך, בגלות היהודי מוצג כמי שנאבק במצבים כמעט אל-אנושיים [לדוגמה, הורדת הגשם אצל האינדיאנים במסעו של רבי אברהם] ויכול להם בסופו של דבר, גם כאשר הדבר קשה. לעיתים היהודי עושה זאת בהחלט תוך ספיגת מכות שונות. הוא בהחלט לא רמבו. הרבה יותר מתאים לו התיאור של לוי אשכול "שמשון המסכן". מאידך, בארץ היהודי של שנות ה90- חי במדינה אשר על פני השטח מספקת לו ביטחון ומערכת חוקים מסודרת ושוויונית יחסית.
לפחות בתור יהודי הוא לא נרדף כאן, על כן הוא יכול לקטר על הצבא, על הפוליטיקה, על מס הכנסה ועל עוד אלף ואחד נושאים חברתיים, תרבותיים ואחרים.

לתמיכה בטענה זו אעזר בספרות מקצועית, בצפיה בסרטים ואעמיד אלה מול אלה את הסרטים האמריקאיים "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ" בבימויו של טד קוטצ'ף מ1974- ו"רגטיים" מ-1981 בבימויו של מילוש פורמן. למולם אתייחס לסרטים "בגלל המלחמה ההיא" של אורנה בן-דורניב ו"מעבר לים" מ-1990.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: הקולנוע - הצהרה בגוון אומנותי
פרק שני: גלות וגלות פנימית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בונואל, לואיס, "הצהרה", (תרגמה טליה איינהורן), בתוך קלר, הלגה, (עורכת), (1987), 'עולם בדים', עם עובד, תל-אביב, ע"מ 132-133.
בורשטיין, יגאל, (1990), 'פנים כשדה קרב', הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
בלוסטון, ג'ורג', "מרומן לסרט - שתי דרכי ראיה", (תרגם יגאל
בורשטיין), בתוך קלר, הלגה, (עורכת), (1987), 'עולם בדים', עם עובד, תל-אביב, ע"מ 266-273.
דוקטורוב, א.ל., (1976), "רגטיים", זמורה, ביתן, מודן, תל-אביב.
מקלוהן, מרשל, "סרט הקולנוע - גלגל החיים", (תרגם יורם שדה), בתוך קלר, הגלה, (עורכת), (1987), 'עולם בדים', עם עובד, תל-אביב, ע"מ 355-358.
ניקול, אלארדיס, "תאטרון וקולנוע", (מתרגמת אמירה כהן), בתוך קלר, הלגה, (עורכת), (1987), 'עולם בדים', עם עובד, תל-אביב, ע"מ 256-265.

תגים:

ישראלית · תרבות · בורקס · מהגרים · עדתי · סרט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגירה וגלות פנימית בקולנוע האמריקאי והישראלי", סמינריון אודות "הגירה וגלות פנימית בקולנוע האמריקאי והישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.