הוראה שיתופית במגזר הערבי כתרומה לשיפור המערכת הארגונית בביה"ס

תקציר העבודה:

החלטתי למקד את עבודתי בנושא הוראה שיתופית כדרך לשיפור הישגים לימודיים במיגזר הערבי, נובעת מעצם היותי מורה ואמא לשלושה ילדים ששנים מהם מצטיינים בהישגיהם הלימודיים בבית הספר, אלא שבמהלך לימודיהם התברר כי כתוצאה משעמום הנובע מההוראה הפרונטלית, החלו בעיות משמעת לבן, כשהדבר גורר תלונות מצוות ההוראה.
הערכתי היתה שככל הנראה קיים צורך בשינוי שיטת ההוראה להוראה שיתופית ולצורך כך ביררתי את מכלול הבעיות הארגוניות העומדות בדרך לשינוי שיטת ההוראה ואף ערכתי תצפית בארבע כיתות, תוך ראיון התלמידים.
בעבודתי אטען להנהגת מערכת הוראה שיתופית כדרך לשיפור המערכת הארגונית בבית הספר. כתוצאה מכך, הוראה שיתופית תהדק את הקשר החברתי בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורים ותוביל לשיפור הישגי התלמידים ולמיומנותם הלימודית.

השאלות שאעלה בעבודתי הן:
1.מהי התרומה הצפויה של מערכת ההוראה השיתופית לשיפור המערכת הארגונית בבית הספר?
2.כיצד תשפר ההוראה השיתופית את האקלים הבית ספרי?
3.מהי התרומה הצפויה מהנהגת ההוראה השיתופית להישגי התלמידים?
4.מהי התרומה הצפויה של הנהגת ההוראה השיתופית לשיפור מיומנותם הלימודית של התלמידים [בעת שמתמודדים עם תכנים חדשים וניתוחם]?
השערתי היא כי ההוראה השיתופית עשויה לשפר את האקלים הבית- ספרי ואת המערכת הארגונית בבית הספר. הדבר יתרום, הן כתוצאה משיטת הלימוד והן משיפור המערכת הארגונית, להישגיהם הלימודיים וליכולתם של התלמידים להתמודד בכוחות עצמם עם נושאים חדשים ותכניהם.
בתרבות הקונפוציאנית המורה הינו הדרגה החברתית הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע.
תפקידו של המורה בתרבות זו אינו ללמד כמות מוגדרת של חומר ובזה מתמצה תפקידו, אלא מייעץ לתלמיד ומתפלמס עימו על מחשבותיו ועל דרכו לחיים. מורה זה ראוי לכינוי "מורה לחיים" ומעבר להיותו מורה, הינו גם חבר, יועץ ואיש סוד לתלמיד, כך שהוא מקנה לו את ערכיו. (שרפשטיין, 87 :1972) מערכת ההוראה השיתופית אותה אני מציעה, אמורה לשנות את תחושות החברים בה ממפקדים וטירונים, לחברים בעלי נסיון, הלומדים עם ומייעצים לחברים הצעירים. כן אטען לשיפור אקלים אירגוני "מנהל-מורים" בשיטת ההוראה השיתופית.

הפרק הראשון בעבודתי יעסוק בהצגת מערכת החינוך בישראל בכלל, תוך שימת דגש על מערכת החינוך במגזר הערבי.
הפרק השני יעסוק בקשר שבין ניהול בית הספר ושיטות הוראה.
לצורך כך אציג שיטות הוראה שונות ובעיקר את שיטת ההוראה הפרונטלית, שהינה השיטה העיקרית הנפוצה במגזר הערבי ואת שיטת ההוראה השיתופית, המהווה את האלטרנטיבה אותה אני מציעה ואת ההשפעה הצפויה מהנהגת שיטה זו על אופי הארגון הניהולי בבית הספר.
בפרק השלישי אציג את בית הספר כמערכת אירגונית ואת הצורך בשינוי שיטת ההוראה מהשיטה הפרונטלית לשיטה השיתופית. בפרק הרביעי אטען כי מערכת ההוראה השיתופית משפרת את ארגון בית הספר ואציג כיצד הדבר מתבטא ביחסי מנהל-מורים-תלמידים, באקלים הבית- ספרי ובהישגי התלמידים.

בפרק החמישי אציג את שיטת המחקר, שהתבסס הן על מחקר איכותני בדרך של תצפיות בארבע כיתות והן בשיטה הכמותית, על ידי חלוקת שאלונים למורים ולתלמידים בכיתות בהן ערכתי את התצפיות.
בסיום אציג דיון מסכם ומסקנות על פי הספרות התיאורטית והמחקרית ועל פי המחקר אותו ביצעתי.
לתמיכה בטענותי אעזר בספרות מקצועית ומחקרים העוסקים בהוראה השיתופית וכן בספרות, מחקרים ותיאוריות העוסקים בניהול ובהתנהגות ארגונית.
אני מקווה כי עבודתי זו תתרום לתודעת שיפור ההישגיות בבתי הספר במגזר הערבי ותסייע בשינוי שיטת ההוראה הפרונטלית לדרך מעניינת יותר ומגרה יותר, שתעודד את התלמידים לחשיבה פעילה ויוצרת.

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק ראשון: מערכת החינוך במיגזר הערבי כתת-מערכת בחינוך בישראל
1.1. מערכת החינוך בישראל
1.2. החינוך הערבי בישראל
1.2.1 בעיות ארגוניות במגזר הערבי
1.2.2. הישגיות ירודה במגזר הערבי
1.2.3. מדיניות המימסד הישראלי כלפי החינוך הערבי
1.2.4. האקלים הבית-ספרי
פרק שני: הוראה שיתופית ושיטות הוראה אחרות במערכת החינוך הערבית
2.1. הוראה פרונטלית
2.1.1. הכיתה ההטרוגנית
2.1.2. הכיתה ההומוגנית
2.2. שיעורים פעילים
2.3. הקבוצה הקטנה
2.4. ההוראה השיתופית
2.4.1. למידה שיתופית בקבוצות
2.5. מצב ההוראה במגזר הערבי
פרק שלישי: הקשר בין ניהול בית הספר ושיטות הוראה
3.1. בית הספר כמערכת ארגונית
3.2. ייחודו של הארגון הבית-ספרי
3.3. שינוי שיטת ההוראה
3.4. תכניות לימודים
פרק רביעי: ההוראה השיתופית כמשפרת את ארגון בית הספר
4.1.ישום שיטות הוראה שיתופיות בעולם
4.2.יחסי מנהל-מורים-תלמידים
4.3.האקלים הבית ספרי
4.4.הישגים לימודיים
פרק חמישי: שיטת המחקר
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב, א., (1990), החברה הישראלית, האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב.
אבידן, מ., "מנהל ביה"ס כמנהיג פדגוגי", עיונים במינהל החינוך גליון 11, 1984.
אבינרי, ש., "על עתיד החינוך הגבוה והרכבו החברתי", בתוך: ע.
ציגלר, (עורכת), (1980), ישראל - התהוות ושינוי, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, ע"מ 125-135.
אבירם, ר., "מערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי", בתוך, גור-זאב, א., (עורך), (1996), חינוך בעידן השיח הפוסט מודרניסטי, ירושלים, הוצאת מאגנס.
אלחאג', מ., (1994), הכנת תכניות לימודים במערכת החינוך הערבי בישראל: תמורות והמלצות, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
אלחאג', מ., (תשנ"ו), חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, הוצ' מאגנס, ירושלים.
אמיר, י., שרן, ש., ובן-ארי, ר., (עורכים), (1985), האינטגרציה בחינוך, הוצ' עם-עובד, תל-אביב.
בן יהודה, א., (1981), מאפייני עבודתו של מנהל ביה"ס היסודי, עבודת מ.א., אוניברסיטת תל-אביב.
ברקול, ר., "מקומו ותפקידו של היועץ הארגוני בהתמודדות בית-הספר עם תהליכי שינוי", עיונים במינהל ובארגון החינוך 20, 1995, ע"מ 99-108.
גורי-רוזנבליט, ש., וזהר, ת, (1996), תכנון, פיתוח וישום תכניות לימודים, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
גילת, י., (1986), למידה שיתופית והתנהגות מילולית בכיתה הרב-עדתית, עבודת גמר לקראת התואר מוסמך למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספר לחינוך, תל-אביב.
דרוקר, פ., (1992), מניהול של אתמול למנהיגות של מחר, מטר, תל-אביב.
זיו, א., (1990), מחוננים, כתר, ירושלים.
זק, א., הורביץ, ת., (1985), בית הספר הוא גם עולמו של המורה, אוניברסיטת תל-אביב, הוצאת רמות.
יוגב, א., כפיר, ד., "גורמים הקובעים את המסלול העל-יסודי, הקבצה ותהליכי ניעות מטעם במערכת החינוך", מגמות כ"ז 2, דצמבר 1983.
כספי, מ., (1979), החינוך מחר, הוצ' עם עובד, תל-אביב.
למיש, פ., "חברותיות ולמידה שיתופית", עיונים בחינוך 52/51, 1989, ע"מ 45-63.
מילשטיין, מ., (1982), סמכותו של מנהל ביה"ס ותחום הקבלה הפרופסיונאלי של מורים, עבודת מ.א., אוניברסיטת חיפה.
פריאל, ד., (1978), פיתוח ארגוני, הוראה בקבוצות קטנות וארגון חברתי-לימודי של הכיתה, אונ' תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה, תל-אביב.
קלקין-פישמן, ד., "איזה סוג אירגון הוא זה? מקומם של פירושים ((Construals קבוצתיים ואישיים כגורם בניהול אירגונים חינוכיים", עיונים במינהל ובארגון החינוך 19, 1993, ע"מ 71-92.
קרמר, ל., "הפעלת תכנית לטיפוח הלימוד העצמאי של התלמידים (תיאור מקרה וניתוחו)", הלכה למעשה בתכנון לימודים 4, 1984, ע"מ 7-21.
רביד, א., (1984), חלקו של המנהל בייזום ובהפעלת תוכניות לימודים בבית הספר, עבודת מ.א., אוניברסיטת חיפה.
ריץ', י., (1996), הכיתה ההטרוגנית - חינוך והוראה, הוצ' אונ' בר-אילן, רמת-גן.
שהם, ע., (1991), תכניות לימודים יחודיות בבית הספר העל-יסודי קיבוצי וזיקתן לאידיאה החינוכית קיבוצית, חיבור לשם קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב.
שינמן, ש., (1995), תאטרון הכיתה - תכנון לימודים אורבני, צ'ריקובר, תל-אביב.
שחר, ח., (1986), למידה שיתופית בקבוצות, התנהגות מילולית וחברתית, והשגים לימודיים של תלמידים בכיתות ח' רב-עדתיות, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
שנתון סטטיסטי, (1997), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ליד משרד ראש הממשלה, ירושלים.
שרן, ש., ושרן, י., (תשל"ו), הוראה בקבוצות קטנות, הוצ' שוקן, ירושלים ותל-אביב.
שרן, ש., הרץ-לזרוביץ, ר., (1978), שיתוף פעולה ותיקשורת בבית - הספר, ירושלים ותל-אביב, הוצאת שוקן.
שרן, ש., הרץ-לזרוביץ, ר., וליכטנזון, י., "מורים בתהליך שינוי", בתוך: שרן, ש., והרץ-לזרוביץ, ר., מורים ותלמידים בתהליך שינוי, תל-אביב, רמות, אוניברסיטת תל-אביב, 1981, ע"מ 131-206.
שרן, ש., טהון, ר., פרח, י., (1985), בית הספר כמערכת בעלת חיבורים רופפים, אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך.
שרן, ש., "בית הספר כאירגון: גישה מערכתית", פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 1986.
שרן, ש., טהון, ר., פרח, י., "האם בית הספר הוא ארגון בעל חיבורים רופפים", עיונים במינהל ובארגון החינוך 14, 1987, ע"מ 5-26.
שרן, ש., "למידה שיתופית: סקירה של שיטות ומחקר", עיונים בחינוך, כרך 51-52, 1989.
שרן, ש., ושחר, ח., (1990), ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך, תל-אביב: בית שוקן להוצאת ספרים.
שרן, ש., ושחר, ח., "שיפור ההוראה בכיתה ההטרוגנית - תלות הגומלין בין הכיתה לבין בית-הספר", בתוך: י., ריץ, ור., בן ארי, (עורכים), (1994), שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית, אבן יהודה: הוצאת רכס, ע"מ 233-252.
שרפשטיין, ב., (1972), פילוסופים כבני-אדם, שוקן, תל-אביב.
Abbott, C., "Humming Between the Bokstacks", T.E.S., June 7, 1996.
Achilles, C.M., "Students Achieve More in Smaller Classes", Educational Leadership Vol. 53, No. 5. February 1996, pp. 76-77.
Argyris, C., (1982), Reasoning, Learning and Action, San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Aron, R., "Emil Durkheim", Main Currents in Socioligical Thought Vol 2, 1970, Anchor Books, New York, pp. 11-117.
Brown, A.L., Palincsar, A.S., "Inducting strategic learning from texts by means of informed, self-control training", Topics in Learning and Learning Disabilities, 2 (1), 1982, pp. 1-17.
Cuban, L., "Reforming again, again and again", Educational Researcher 19, 1990, pp. 3-13.
Davis, M., Stochose, E., "Anomalies in Elementary Schools, Illistrations of Garbage Can and the Institutional Models Applied to School Organizations", In Baldrige, J., Deal, T., (Eds.), (1983), The Dynamics of Organizational Change in Education, Berkeley, CAL.
Gally, Y., (1982), The Evaluation Component: An Exploratory Study in Educational Administration, Santa Barbara, University of California.
Gorton, R., (1987), School Leadership and Administration, Dubuque, Iwoa: Wm. Brown Publishers.
Hamilton, D., "How the Curriculum Idea Was Grounded",for a meeting of the Collaborative Research Group on Effects of Change in Assessment Policy, held at the University of Illinois, 3-4th December 1987, pp. 1-7.
Hamilton, D., (1990), Learnin about Education: An Unfinished Curriculum, Open University Press, Buckingham.
Hamilton, D., "Comenius and the New World Order", Comenius 46, zomer 1992, p. 157-171.
Hawley, W., and Rosenholtz, S., "Good Scholls: What Research Says About Improving Student Achievment", The Peabody Journal of Education 61(4), 1984.
Izraeli, D., "Stakeholders and Jewish Ethics in the Public Servcie", The First International Conference on Public Service Ethics, Jerusalem, June 3-7, 1990.
Jackson, P., (1968), Life in Classrooms, New York: Rinehart Winston.
Johnson, M. "Definitions and Models in Curriculim Theory", Educational Theory 17, 1967, pp. 127-140.
Lee, W.B., Kazlauskas, E.J., "The Ecole Moderne: Another Perspectibe on Educational Technology", Educational Technology, March/April 1995.
Lieberman, A., Saxl, E. Miles, M., "Teacher Leadership: Ideology and Practice", In: Wyner, N. (Ed.), (1991), Current Perspectives on the Culture of Schools, Brookline, MA: Brookline Books, pp. 165-179.
Little, J., "Assessing the Prospects for Teacher Leadership", In: Lieberman, A. (Ed.), (1988), Building a Professional Culture in Schools, New York: Teachers College Press,
Columbia University, pp. 78-109.
Lortie, D.C., (1975), School Teacher: A Sociological Study, The University of Chicago Press, Chicago and London.
Mileone, Jr., M. N., Salpeter, J., "Tedhnology and Equity Issues", Technology Learning, January 1996, pp. 38-47.
Morris, H., and Sherman, J.O., "Generalizability of Organizational Commitment Model", Academy of Management Journal 24, 1981, pp. 512-526.
Murphy, J., (1991), Restructuring Schools, New-York: Teachers Collge Press, Columbia University.
Odden, E., Wohlstetter, P., "Making School-Based Managment Work", Educational Leadrship, February 1995, pp. 32-35.
Pick, G., "Conputer Move In at Home", Electronic Learning Vol. 15, No. 6, May/June 1996, pp. 30-32.
Pogrow, S., "Reforming the Wannabe Reforms", Phi Delta Kappan Vol. 77, No. 10, June 1996, pp. 656-663.
Purkey, S., Smith, M., "School reform: the district policy implications of the effective schools literature", The Elementary School Journal 85, 1984, pp. 353-389.
Rosenholtz, S., (1989), Teachers workplace, New York: Longman.
Rotenberg, R., "Dealing with problems of teacher alienation", The Clearing House 59, 1986, pp. 320-322.
Sarason, S., (1982), The Culture of the School and the Problem of Change, Bostom: Allyn and Bacon (2nd Edition).
Sharan, S., "Cooperative learning in small groups: Recent methods and effects on achivement, attitudes and ethnic relations", Review of Educational Researcher 50, 1980, pp. 241-272.
Sharan, S., Kussell, p., Hertz-Lazarowitz, R., Bejarano, Y., Raviv, S. and Sharan, Y., (1984), Cooperative Learning in the Classroom: Research in Desegregated Schools', Hillsdale, New Jersey: Lawrence Erlbaum and Associates.
Sharan, S, Rich, Y., "Field experiments on ethnic integration in Israeli schools", In Amir, Y., Sharan, S., (Eds.), (1984), School desegregation, Hillsdale, New Jersey:
Lawrence Erlbaun and Associates.
Sharan. S., Shachar, C., (1986), Cooperative learning effects on student's academic achivement and verbal behavior in multi-ethnic junior high-school classrooms in Israel, School of education, Tel-Aviv University, Final report submited to the Israel Trustees Foundations and to the Ford Foundation
Trust.
Sharan, Y., Sharan S., (1992), Expanding Cooperative Learning through Group Investigation, New York: Teachers College Press.
Slavin, R., "Cooperative Learning", Review of Educational Reasercher, 50, 1980, pp. 315-342.
Slavin, R., (1983), Cooperative Learning, New-York: Longman.
Smylie, M., "The Enhancement Function of Staff Development: Organizational and Psychological Antecedents to Individual Teacher Change", American Educational Research Jouranl 25, 1988, pp. 1-30.
Vigotsky, L.S., (1978), Mind in Society, Harvard University Press, Cambridge.
Walberg, H., Genova, W., "Staff School and Workshop Influences on Knowledge Use in Educational Improvement Efforts", Journal of Educational Research, 76 (2), 1982, pp. 69-80.
Wertsch, J.V., Stone, C.A., "The concept of internalization in Vygotsky's account of the genesis of higher mental functions", In Wertsch, J.V., (Ed.), (1985), Culture, communication and cognition: Vygotskian perspectives, Cambridge University Press.
Willower, D., Eidell, T., and Hoy, W., (1973), The School and Pupil Control Ideology', University Park, PA: Pennsylvania State University, Penn State Studies, no. 24.
Zak, I., "School Organizational Climate", In: Levi, A., Nevo, D., (Eds.),(1981), Evaluation Roles in Education, London, Gordon Beach, pp. 409-432.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הוראה שיתופית במגזר הערבי כתרומה לשיפור המערכת הארגונית בביה"ס", סמינריון אודות "הוראה שיתופית במגזר הערבי כתרומה לשיפור המערכת הארגונית בביה"ס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.