הקשרים הסמנטיים בשירת אד"ם הכהן, טשרנחובסקי וביאליק וההבדלים בינהם

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בקשרים הסמנטיים בשירתם של אד"ם הכהן, טשרניחובסקי וביאליק ותעמוד על ההבדלים ביניהם. אד"ם הכהן בן מחצית תקופת ההשכלה, לא הכיר את החילוניות ומשום כך גם המטאפורות שלו קשות יותר כלפי העולם החילוני. לעומתו טשרניחובסקי וביאליק שהיו יצירי העולם הדתי-חרדי, הושפעו מזרמים חדשים, רדיקליים יותר שאפיינו את תקופת ההשכלה, כמו את יהודה לייב גורדון ואחרים ומביעים בשירתם מחאה כנגד העולם הדתי וכנגד הכניעה למסורות הישנות, כאשר הם מביעים במכלול שירתם, בשלבים שונים את הרצון לצאת מעולם זה ולראות יהודי חדש.

היהודי החדש מתבטא אצלם, הן בצורך להגנה עצמית והן באידיאל של עליה לא"י - אידיאל שהוגשם על ידי שניהם. בעבודה זו אתייחס למוטיב החושך והלילה אצל שלושת המשוררים, כאשר שלושתם מתייחסים במוטיבים אלה ליציאה מהעולם היהודי לעולם החילוני, מהידוע והמוכר כמסורת בית אבא אל הבלתי נודע המצפה להם מעברו השני של המתרס, היינו מעבר לחיים היהודיים המסורתיים כפי שגדלו עליהם.

מוטיבים אלה של חושך ולילה מופיעים אצל שלושת המשוררים בפעלים שונים, בשמות ובתארים שהם מעניקים לחושך, ללילה, לשקיעה ולערב, המציינים ביצירותיהם את היציאה מהעולם היהודי הדתי בו צמחו לעולם חדש.

אך שונה באופן מהותי התייחסותו של אד"ם הכהן לאותם מוטיבים מהתייחסותם של ביאליק וטשרניחובסקי. בעוד אד"ם הכהן רואה באותם מוטיבים סמלים המביעים את כל הרע והמפחיד המצפים ליהודי שיעזוב את מסורת אבותיו ומבטא זאת ביחסו לחושך ולילה, בתארים אותם הוא מעניק לכוחות אלו, בפעלים שהוא מעניק להם ובשמות הנלווים הלקוחים מהמקורות השונים, הרי שביאליק וטשרניחובסקי רואים גם את קרן האור מצידה האחר של המנהרה החשוכה, כאשר מדובר בפריצה לעולם חדש ולחיים חדשים. דבר זה נובע גם מניסיונם וחוויותיהם של שני האחרונים מהפוגרומים שפגעו ביהודים, כאשר היה נהיר להם כי חובה על היהודי לפנות לדרך חדשה ולהתמודד עם העולם העומד מולו ואף לנסות סגנון חיים חדש אשר יתאים לא רק למצב הפיזי של היהודי, כי אם גם לאידיאל הציוני אשר החל מתעצם באותם שנים שבהן הציונות מתחילה לעטות תבנית ישומית ומעשית.

אולם אותן שנים רבות תהפוכות יוצרות ככל הנראה גם את ההבדלים הבולטים למדי שבין יצירותיהם של ביאליק וטשרניחובסקי. בעוד ביאליק מביע הססנות מסוימת מול היציאה לחופש, התלבטויות ויסודות של פחד, אם לא פיזי לפחות ריגשי, הרי שביצירתו של טשרניחובסקי מובעת היציאה לחופש כהרואיות נאדרה.

לפיכך ארצה לטעון כי אד"ם הכהן שהיה הראשון מבין השלושה ושנים רבות הפרידו בינו לבין ביאליק וטשרניחובסקי, כתב מתוך אי ידיעה על החילוניות וכעל כן גם המטאפורות שלו קשות יותר מאשר אצל השניים האחרים. יתרה מכך אטען כי היתה התפתחות בשפה ומשום כך שפתם של ביאליק וטשרניחובסקי עשירה יותר משפתו של אד"ם הכהן, כאשר הדבר איפשר לדימויים לגלוש מעבר לאלמנטים של פחד ובעתה. למרות זאת ישנם הבדלים שניתן לראותם בהבחנות השונות, בשימושים השונים שבין ביאליק לטשרניחובסקי במוטיב החושך, כאשר אטען שביאליק הושפע יותר מאד"ם הכהן ואילו טשרניחובסקי היה חופשי יותר בהתבטאויותיו ויכול היה לגלוש ביצירתו לדימויים חדשים ולהיבטים שביטאו בצורה נאמנה יותר את רוחה החדשה של התקופה.

לתמיכה בטענותיי אציג בפרק הראשון את שלושת היוצרים. בחלקו הראשון של הפרק השני אציג את שלושת השירים בהם אעסוק בעבודה זו ["הגיון לערב" לאד"ם הכהן, "NOCTURNO" לטשרניחובסקי ו"בערב היום" לביאליק], תוך מתן אינטרפרטציה קצרה לכל שיר. בחלקו השני של פרק זה אמפה כל אחד משלושה שירים אלה על-פי פעלים, שמות ותארים ובפרק השלישי אעמוד על ההבדלים שבין ביאליק, טשרניחובסקי ואד"ם הכהן, תוך התייחסות לספרות המתייחסת בין השאר להיבטים אלה. את מסקנותיי אביא בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': על היוצרים
פרק ב': החושך והלילה בשיריהם של אד"ם הכהן, טשרניחובסקי וביאליק
פרק ג': ההבדלים בין ביאליק, טשרניחובסקי ואד"ם הכהן
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ביאליק, ח.נ., (תשכ"ו), שירים, דביר, תל-אביב.
הר-זהב, צ., (תשי"א), דקדוק הלשון העברית, מחברות לספרות, תל אביב.
טשרניחובסקי, ש., (תשכ"ו), מבחר שאול טשרניחובסקי, דביר, תל אביב.
לעבענזאהן, א.ד. הכהן, (1842), שירי שפת קדש, ק.ל. פריטצשע, לייפציג.
סוברן, ת., "המערך המושגי והלקסיקאלי של העברית לדורותיה", דף עזר לשיעור - ארגז הכלים ד'.
סקר, ז., "למעמדה של הלשון השירית כלשון מובחנת: אופני הפעלה משניים של סימנים לשוניים כמקרה-מבחן", עברית: שפה חיה, 1992.
פיכמן, י., "שאול טשרניחובסקי", בתוך: טשרניחובסקי, ש. (תשכ"ו), מבחר שאול טשרניחובסקי, דביר, תל אביב.
פרוכטר-אגמון, מ., ואלון, ע., (1994), פרקים בתולדות הלשון העברית יחידה 8, האונ' הפתוחה, תל אביב.
קמרט, י., (1976), לקסיקון יודאיקה, כתר, ירושלים. הערכים: "ביאליק", עמ' 50; "רבניצקי", עמ' 300.
רובינשטיין, א., (1980), העברית שלנו והעברית הקדומה, אונ' משודרת, קצין חינוך ראשי/גלי צה"ל, תל אביב.
שטיינשניידר, ה.נ., "תולדות אד"ם", בתוך: לבנזון, א. ומ. (תרנ"ה), כל שירי אד"ם ומיכ"ל.
Gesenius, W., (1946), Hebrew Grammar, Clrendon Press, Oxford.
Sweetser, E., (1990), From Etymology to Pragmatics, Cambridge University Press.

תגים:

הגיון · משוררים · היום · נוקטורנו · שירה · לערב · בערב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשרים הסמנטיים בשירת אד"ם הכהן, טשרנחובסקי וביאליק וההבדלים בינהם", סמינריון אודות "הקשרים הסמנטיים בשירת אד"ם הכהן, טשרנחובסקי וביאליק וההבדלים בינהם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.