מזונות עונשיים-מעוכבת מחובתו להינשא

תקציר העבודה:

קרע במשפחה ועל אחת כמה וכמה קטטות בין בני הזוג, מעמידין לעיתים את בן הזוג בפני כורח לעזוב את הבית על מנת להינצל מהמציאות הקשה המזומנת לו שם.
מידת המעשיות והאפקטיות של ברירה כזו מותנות באפשרותו של הצד החלש לקיים את עצמו, לאחר שנקט צעד דרסטי ודרמטי מסוג זה.
חובת תשלום המזונות בלי זכויות שכנגדה עשויה לממש תמריץ כלפי הסרבן להתרת קשר נישואין. מצד שני עשויה שלילת הזכות למזונות מאשה סרבנית גט, לשמש גם היא תמריץ להתרת קשר הנישואין.
יכול להיות כי לאשה מגיע כבר מזונות ולכן אין סנקציה של כפיית הבעל. חלק גדל והולך של הנשים הנשואות משתכרות. הבעל יכול לקזז את סכום ההשתכרות של האשה מדמי המזונות שהוא חייב לה. לצורך הקיזוז האמור נחשבת השתכרותה של האשה בגדר מעשה ידיה. במקרה כזה אין לעזיבת הבית ע"י האשה כל אפקט מרתיע על הבעל האלים או סרבן הגט. לעיתים ההיפך הוא הנכון, עזיבת האשה את הבית משרתת את הבעל. מציאות שבה חוטא כזה יוצא נשכר עלולה לעודד תופעות של פרובוקציה אלימה מצד בעלים, המבקשים להוציא אשה מהבית בלי לשאת בתוצאות ובהוצאות. כדי למנוע את הקיזוז ולחייב את הבעל לשאת במזונות על האשה, למרות השתכרותה, להיות מוכרזת ע"י בית דין רבני כ"מעוכבת מחמתו".
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג - 1955 יצר מנגנון לכפיית גירושין במקרים שבית הדין הרבני פוסק כי יש לכפות על צד מתן או קבלת גט.
החוק קובע כי ששה חודשים מיום מתן פסק דין כזה רשאי בית המשפט המחוזי, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לפסק הדין.
ביקורת כפולה זו של היועץ המשפטי וכל בית המשפט המחוזי על החלטתו של בית הדין הרבני עוגנה בעקבות החלת עקרונות אכיפת פסקי דין, בתיקון משנת תשמ"ב לפקודת בזיון בתי המשפט. המהלכים האמורים לפי החוק, כשניתן פסק דין לכפיית גט, מאריכים את הדיון שבין הצדדים וגורמים סבל מיותר. הניסיון מלמד כי פסק דין לכפיית גט ניתן לאחד מבני הזוג בדרך כלל לאחר זמן ממושך של דיונים, והצורך להמתין ששה חודשים נוספים ולפנות בעניין ליועץ המשפטי ולבית משפט גורם לעינוי דין. הניסיון גם מראה כי החששות שליוו את המחוקק וגרמו לו להימנע מלתת לבית הדין סמכות עצמאית לפסוק אמצעי כפיה אינם מוצדקים. וזאת הוכח גם ע"י החלת פקודת ביזיון בית המשפט, הנזכרת לעיל על בתי הדין. הוועדה לבחינת ישום דיני המשפחה (ועדת שיינבאום) המליצה על מאסר הבעל מיידית.

בפס"ד אריה רוזנצוויג (בג"צ 54\55 רוזנצוויג נ. יו"ר הוצל"פ, פ"ד ט' 1542) פסקו השופטים כי בסעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים גילה המחוקק את רצונו ברור שלא להניח את כפיית הגט בידי בתי הדין הרבניים בלבד- די שהגט יהיה כשר בהחלט צריך שינתן מרצונו הטוב והחופשי של הבעל או אם ניתן לאחר כפיה- שזו תיעשה ע"י בית דין של ישראל כדין. על אף האמור, כפי שיוסבר להלן, כפיית גט ע"י מאסר או באמצעים אחרים, כשרה במקרים בהם יכול הבעל לגרש את אישתו מביתו.

מטרת עבודה זו היא לבדוק האם על פי הדין הקיים כיום זהו 'גט מעושה', הגדרה שתוסבר להלן; האם ניתן להסתמך על גט זה והאם בכלל ניתן לכפות את הבעל.
העבודה, היות ומדובר בפסקי הלכה, תסתמך על פסיקות "ראשונים" ו"אחרונים" (חלוקת פוסקי ישראל פי תקופות- בערך עד גרוש ספרד ומאז והלאה).

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. הקדמה- דעת חכמינו על הגירושין
3. כפיית גט- רקע תיאורטי
4. מזונות למעוכבת גט-סקירת ההלכה
5. פסיקת בתי הדין האזרחיים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

אלינסון א"ג, "סירוב לתת גט", סיני, ס"ט, תשמ"ד.
בארי א'., "מזונות לאשה שבעלה חויב לגרשה ("מעוכבת")",מחקרי משפט, ז', תשמ"ט.
דיכובסקי שלמה, "כפיית גט ע"י המלצה לנכוי שליש ממאסר", בתוך: תחומין , כרך א', ירושלים, תשמ"א.
ורהפטיג זרח, "כפיית גט להלכה ולמעשה", שנתון המשפט העברי, ג- ד', תשל"ו.
ירון ראובן, גירושין במצדה, האומה, תשכ"ד.
פריימן יעקב, סידור קידושין ונישואין, ירושלים, תש"ה.
קוסמן אברהם, דיני אישות בישראל בתקופה העתיקה, י-ם, תשנ"ג.
רבינוביץ ב', "אונס עצמו בגירושין", נועם, א'.
רוזן צבי אריאל, בין קודש לחול, תל-אביב, 1980.
רוזן צבי א', "הרחקחה מהבית, הפרדה ומזונות, והצורך בגישה חדשה, הפרקליט, ל"ח, תשמ"ט.
שאר ישוב כהן, "כפיית גט בזמן הזה", בתוך תתחומין (קובץ הלכתי תורני, ירושלים, תשמ"א.

תגים:

מזונות · גירושין · גירושים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מזונות עונשיים-מעוכבת מחובתו להינשא", סמינריון אודות "מזונות עונשיים-מעוכבת מחובתו להינשא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.