הסיבות לפריצת מלחמת יום כיפור

תקציר העבודה:

מלחמת יום כיפור פרצה כאשר ישראל לא היתה מוכנה. המלחמה פרצה ב- 6 באוקטובר 1973 והיתה המלחמה הרביעית בין ישראל ושכנותיה.
מטרת עבודה זו היא לסקור את המהלכים שהובילו למלחמה ברמה האסטרטגית והמדינית- הן מצד מדינות ערב, שהעיקרית בהן היא מצרים והן מצד ישראל וארה"ב שהופתעו מפעולות האיבה. העבודה תסקור הן את הגורמים ארוכי הטווח והן את הגורמים קצרי הטווח, וכן את נקודת האל-חזור, מבחינת כל המשתתפים.

בחינת הסיבות לפריצת מלחמה צריכה להתמקד בשלושה גורמים שיבחנו בעבודה זו:
*.טבע האדם- מנהיגים במדינות הסכסוך.
*.המדינה והחברה- מוכנותה או אי מוכנותה של החברה למלחמה. המצב הכלכלי, פוליטי וחברתי.
*.המערכת הבינלאומית- הקשר של המעצמות עם מדינות העימות ותרומתו, כביכול, לפרוץ המלחמה.
באסכולת היחסים הבינלאומיים קיימות שתי גישות עיקריות כאשר האחת קובעת כי חייב להיות אינטרס ולא יכול להיות כי אחד יעשה פעולה לטובת השני ללא צורך קונקרטי. השניה גורסת כי לכל פעולה יש מטרה. ברור כי אנו נתבסס על השיטה השניה, שהיא יותר אובייקטיבית, שהרי בלעדיה אין אנו יכולים לנתח שום מקרה .
אינטרסים, על פי הגדרתם, מתייחסים לאובייקטים או לרצונות של גופים כלשהם. ישנם כאלו הטוענים כי אינטרסים של מדיניות חוץ נבחנים כלפי מדינות שונות, ויש כאלו הטוענים כי גם גופים או אירגונים בינלאומיים יש להכניס לתמונה.
לרוב האינטרסים בין המדינות שונים, היות ולכל מדינה צרכיה.
אולם אינטרסים יכולים להיות גם אינטרסים זהים לאינטרסים של מדינות אחרות, או להיות משלימים להם: אחד מעוניין במצב מסוים ואילו השני רוצה בהמשכו של אותו המצב. אולם באופן כללי מגדירים כי אינטרס לאומי הינו מכלול היעדים שמציב לעצמו השחקן באמצעות מעצבי המדיניות שלו בזמן נתון ואשר להשגתם הוא מוכן להקצות משאבים ולהפעיל את האמצעים בזירה הבינ"ל.
ישנן רמות אינטרסים שונות :
1. אינטרס קיומי- בו יפעילו את מירב אמצעי מדינות החוץ.
2. אינטרס חיוני- יפעילו מדיניות רק על פי רמת הצורך.
3. אינטרס חשוב.
4. שולי- לא ברורה רמת ההתערבות.
"השחקנים" בעבודה זו הם ברה"מ, שהאינטרס שלה באזור היה חשוב, כמו זה של ארה"ב; ישראל, האינטרס שלה הוא קיומי ומצרים וסוריה שהאינטרס של שניהם, כתוקפות, הינו חיוני.
יצויין כי עבודה זו עוסקת ברמה האסטרטגית-מדינית ולא ברמה הטקטית-צבאית.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. עמדת המעצמות והקשר למרוץ החימוש ובעיית הנפט
א. עמדת ארה"ב
ב. עמדת בריה"מ כלפי הסכסוך
ג. חשיבות הנפט
ד. פחד מעימות גלובלי ושימוש בנשק גרעיני
3. מדיניותן של המדינות הערביות
א. מדיניותו של סאדאת
ב. סוריה
ג. ירדן
4. עמדתה של ישראל
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אלבדרי חסן, מלחמת רמאדאן, קאהיר, 1974.
אלגמאסי, עבד אל-ע'ני,זכרונות מלחמת אוקטובר, קאהיר, 1994.
בן פורת יורם, המשק הישראלי- חבלי צמיחה, עם עובד, 1986.
בנזימן עוזי, ראש ממשלה במצור, ירושלים, 1981.
גל יצחק, סקטור הנפט של מצרים, עמוד 23.
דותן ברוך, "דפוסים קבועים במד"ח אמריקאית", תמורות 83/1.
הרצוג חיים, מלחמת יום הדין,(ירושלים, הוצאת עידנים, 1975) עמ' 255-254 ראה גם-
זוהר עזרא, פילגש במזרח התיכון, תל-אביב, 1996.
זבידה חנה, נייר אוקטובר-המשכיות ותמורה במצעו של סאדאת, תל- אביב, מכון שילוח, יוני 1974.
חי דורון, הקשר המרובע, ירושלים: אלפא, תשל"ט.
כחוט הסערה, תל-אביב, 1980, מהדורה שניה.
כפיר אילן ויעקב מאיר, ישראל ומצרים, תל-אביב, 1979.
לויטה אריאל ולנדאו אמילי, בעיני הערבים- דימויה הגרעיני של ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, 1991.
ליטל אבי, "יסוד שלטון אסד בלבנון", מערכות, אפריל מאי 1975.
מדינות ערב, פרקי הסטוריה מדינית, עם עובד, 1977.
מורגנתאו האנס, פוליטיקה בין האומות, מערכות, 1960.
מעוז משה, אסד-הספינקס של דמשק, תל-אביב, 1989.
סאדאת אנור, אני ואפריקה, קאהיר, 1976.
סוריאנו שלמה, כל מה שרצית לדעת "המלחמה", תל-אביב, 1974.
ססר אשר, ירדן, משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה, ירושלים, תשנ"ד.
פלבר משה, המשק הישראלי הבטים כלכליים, ירושלים, 1988.
צבי עופר, מחיר העוצמה, משרד הבטחון, 1984.
קובר אבי, (עורך), סוריה ובטחון ישראל, סדרת מרקם, ירושלים תל אביב, 1991.
קורדובה ישי, מדיניות ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 1987.
רואי יעקב, "המאבק למען העליה והמשבר המזרח תיכוני", יהודי ברה"מ, 15, 1990.
רדליך ש., "יחסי ישראל ברה"מ והיהדות הסובייטית", יהודי ברה"מ, 12, 1989.
שבדרן בנימין, נפט המזרח התיכון, עם עובד, תל אביב, 1975.
שיפטן דן, התשה, משרד הביטחון, תל אביב, 1989.
שמיר שמעון, ירידת הנאצריזם, תל-אביב, 1975.
שמיר שמעון, מצרים בהנהגת סאדאת: הביקוש אחר אוריאנטציה חדשה, תל-אביב, 1978.
שמיר שמעון, נאצר וסאדאת: שתי גישות נוכח המשבר, ת"א, 1974.
שמיר שמעון, "מנאצר לסאדאת", סקירה חודשית, יולי, 1974.
GEORGE CARPOZI, ANWAR SADAT, NEY -YORK, 1977.
RAFHAEL ISRAELI, "I EGYPT", HEBREW UNIVERSITY, 1981.
SPIEGEL L. STEVEN, THE OTHER ARAB-ISRAELI CONFLICT, CHICAGO, THE UNIVERSITY OF CHICAGO PRESS, 1985.
MARVIN KALB AND BERNARD KALB KISSINGER, NEW-YORK , DELL PUBLISHING, 1975.
THE YOM KIPPUR WAR: END OF ILLUSION? 1976 HARVEY SICHERMAN (PHILADELPHIA, SAGE PUBLICATIONS P.73.
WATERBURY JOHN, THE EGYPT OF NASSER AND SADAT, NEW JERSY, 1983.
WILLIAM B. QUANDT, DECADE OF DECISIONS, CALIFORNIA, UNIVERSITY OF CALIFORMIA PRESS, 1977.

תגים:

ארצות · סאדאת · כיפור · מצרים · יום · ישראל · מלחמה · סוריה · ערב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסיבות לפריצת מלחמת יום כיפור", סמינריון אודות "הסיבות לפריצת מלחמת יום כיפור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.