יחסי תורכיה וארה"ב מסוף מלחמת העולם השניה ועד אמצע שנות השישים

תקציר העבודה:

כמאל מצטפא אתאתורכ היה הראשון בתורכיה שנטה להצטרף למערב, אולם נטיות אלו הורגשו עוד קודם במשך כל השלטון העת'מאני. הערכתו היתה כי בריה"מ תמשיך להיות האויב המסוכן ביותר של תורכיה(1).
מטרת העבודה הנוכחית הוא להראות באיזו מידה היתה תורכיה קשורה לארה"ב ולמערב במהלך שנות החמישים ושנות השישים (עד 1965), מה היו הגורמים שהביאו את תורכיה למחשבה כי המערב עדיף על ברית ורשה והגוש הקומוניסטי בכלל, ואת השתלשלות העניינים.

הצגת הנושא
בין השנים 1962-1950, חלה הרחבה של מסגרת העימות בין שני הגושים. במרס 1953, נפטר מנהיג בריה"מ סטאלין ולאחר מותו, פנתה ההנהגה הסובייטית החדשה בראשות ניקיטה חרושצו'ב, למדיניות פתוחה יותר כלפי המערב, מדיניות המלווה בצעדים ממשיים להפשרת הקיפאון ולהפגת המתיחות (מה שקרוי בפינו ה"דטאנט").
כחברות בנא"טו תורכיה ויוון היו חשובות לSACEUR- ((EROPE SUPREME ALLIED COMMAND על מנת למנוע התפשטות סובייטית באזור. אי לכך ראש הממשלה התורכי אמר כי "תורכיה רוצה לתת בטחון אולם גם רוצה לקבל אותו". אנקרה ידעה כי לסטלין רגשות איבה עמוקים לתורכיה שבאו לידי ביטוי בניסיון לתפוס אחיזה במיצרים בשנים 1946-5. מעמד המיצרים ,יצויין, נקבע לאחר מלחמת קרים ב-1862 (2).
התורכים ניסו לאחר המלחמה למנוע מחלוקת בין ארה"ב לבריטניה על מנת שלא ליפול לידיים הסובייטיות. בסופו של דבר הסתלקה בריטניה מהאיזור וארה"ב מילאה את מקומה(3).
ב-1955, הקימה בריה"מ את "ברית ורשה", כתגובה להקמת "ברית נאטו" של המערב, קודם לכן. השינויים שחלו במערב, היו בראש וראשונה בהנהגה. ב1953- נכנס הנשיא אייזנהאור לבית הלבן ונדמה היה שארה"ב נקטה בקו קשוח יותר כלפי בריה"מ, ובמעין פיתוח והרחבה של תפישת הבלימה. ב-1963 הגיע העימות לשיאו בפרשת הטילים בקובה. לאחר מכן החלו שיחות הדטאנט שמשמעותם היתה צמצום המרוץ בין הגושים שאחת ממטרותיהם היתה צמצום "מאזן האימה"(4).

תוכן העניינים:
1.מבוא והצגת הנושא
2.האינטרסים הסובייטים במזרח-התיכון
3.היחסים עם ארצות הברית והמערב
4.סיכום
5.ביבליוגרפיה

מקורות:

ארציאלי מרדכי, "יחסי תורכיה עם ארצות ערב ועם ישראל אחרי מלחמת העולם השניה", המזרח החדש, 1, 1960.
בז'ז'ינסקי זביגנייב,מחקרים ביחסים בינלאומיים, ספריית הפועלים, 1977.
יזהר מ., ארה"ב והמזרח-התיכון- המדיניות האמריקאית כלפי המזה"ת, ת"א, 1973.
ליאל אלון, תורכיה במזרח-התיכון, הקיבוץ המאוחד, תשנ"ד.
לרון ר., המעצמות והמזה"ת, ת"א, 1970.
קיסינגר הנרי, מדיניות החוץ האמריקאית, ת"א, תשל"ה.
שמואלביץ אריה, תורכיה במאה העשרים בין מודרניזציה למסורת, האוניברסיטה המשודרת, תל-אביב, 1997.
GRUENE GEORGE, "AMBIVALENCE IN THE ALLIANCE: U.S. INTEREST IN THE MIDDLE EAST AND THE REVOLUTION OF TURKISH FOREIGN POLICY", ORBIS, 24, 1980.
HALE WILLIAM, TURKISH POLICY AND THE MILITARY, LONDON, 1994.
HOWARD N. HARRY, TURKEY, THE STRAITS AND U.S. POLICY, BALTIMORE, 1974.
KARPAT KEMAL, TURKEYWS FORIEGN POLICY IN TRANSITION, 1950-1974, LEIDEN, 1975.
KARPAT KEMAL, TURKEYS POLITICS, LEIDEN, 1975.
KUNIHOLM R.B.,"TURKEY AND NATO", ORBIS, VOL 27, 1983.
MCGHEE C. GEORGE, "TURKEY JOINS THE WEST", FOREIGN AFFAIRS, OCTOBER 1953.
ULMAN A.H. AND DEKMEJIAN R.H,"CHANGING PATTERNS IN TURKISH FOREIN POLICY", 1959-1967, ORBIS, 3, 1967.
MCDONALD ROBERT, THE PROBLEM OF CYPRUS, LONDON, ADELPHI PAPERS, 1989.
KLAOUDIS STERGIOU GEORGE, THE ROLE OF THE U.N. IN CYPRUS FROM 1964 TO 1979, LONDON, 1991.
WEISBAND EDWARD,TURKISH FORIEGN POLICY,PRINCTON, 1973.
ROBINSON T., "NATIONAL INTREST", INTERNATIONAL POLITICS AND FOREIN POLICY, N.Y., 1967.4.
VALI A. FERENC, BRIDGE ACROSS THE BOSPORUS, BALTIMORE, 1971.
HEPER METIN, TURKEY AND THE WEST, LONDON, 1993.

תגים:

ארצות הברית · מדיניות חוץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי תורכיה וארה"ב מסוף מלחמת העולם השניה ועד אמצע שנות השישים", סמינריון אודות "יחסי תורכיה וארה"ב מסוף מלחמת העולם השניה ועד אמצע שנות השישים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.