קשר בין השכלה ואבטלה

תקציר העבודה:

לא כל מי שהוא בעל מקצוע מסוגל למצוא מקום עבודה. הסיבה יכולה להיות אבטלה מבנית, אבטלה חיכוכית או סתם מיתון.
בלתי מועסקים על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם כל אלו שלא עבדו בשבוע הקובע אפילו שעה אחת וחיפשו עבודה באופן פעיל באותו שבוע כגון ע"י רישום בלשכות התעסוקה או לשכת עבודה אחרת, פנייה אישית או בכתב. עובדים שנעדרו זמנית מעבודתם וחיפשו עבודה אחרת נחשבים כבלתי מועסקים.
קבוצת הבלתי מועסקים כוללת שתי קבוצות:
1. בלתי מועסקים שעבדו בארץ ב-12 החודשים שקדמו לשבוע הקובע.
2. בלתי מועסקים שלא עבדו בארץ ב-12 החודשים שקדמו לשבוע הקובע.
חיפוש עבודה מתבצע בכמה צורות:
1. לשכת העבודה של שרות התעסוקה.
2. לשכת עבודה אחרת.
3. מודעת בעיתונים.
4. פניה למעסיק.
5. חברים או קרובים.
6. ניסיון להקים עסק.
אינם שייכים לכח העבודה האזרחי הם בני 15 שנה ומעלה שלא היו מועסקים או בלתי מועסקים בשבוע הקובע. בקבוצה זו כלולים תלמידים, אנשים שעבדו ללא כל תמורה כלשהי, עקרות בית שעבדו בביתם בלבד, אנשים החיים מרנטה שלא עבדו שעה אחת בשבוע הקובע.
הגדרות שונות אנו יכולים למצוא בהגדרות של המוסד לביטוח לאומי המתגמל "בלתי מועסקים" בביטוח דמי אבטלה. הגדרותיו מצמצמות את תחום הלא מובטלים לכאלו מעל גיל 21 ולכאלו שעבדו מעל לחצי שנה. ישנו גם הבדל בין כח העבודה ובין כח העבודה האזרחי.

ההגדרה למי שאינו עובד קבועה בחוק אולם ישנן פרצות רבות שאין החוק יכול לכסותם: אחת מהן, הנפוצה, היא תרמיות וזיופים. השיטה השניה נעוצה בבעיה מה קורה אם לעובד "אין חשק" ללכת לעבודה, היות והוא יקבל בכל מקרה את דמי האבטלה.
יצויין כי החל משנת 1991 בו אושר התיקון בחוק המתייחס ללשכות עבודה פרטיות מצב המובטלים הוטב והם יכולים לחפש עבודה ביתר קלות (סעיף 36.א' לחוק נמחק: "וחייב בזיקה ללשכת העבודה...", בכך הוסרה החובה לפנות לשירות התעסוקה. גם סעיף 64 שונה וקבע את: "תנאי הרישיון ללשכות עבודה פרטיות").

על מנת להימלט משיני האבטלה, ועל מנת להעלות את רמת ההכנסה, האזרחים לומדים מקצוע, רוכשים השכלה ויוצאים לשוק העבודה מצוידים בידע בסיסי. אולם לכך יכולות להיות כמה מכשלות. ראשית עובדים אלו לא יהיו מוכנים לעסוק בעבודה בזויה או בעבודה שאינה מכבדת את מעמדם. שנית מעסיקים לא יהיו מוכנים לקלוט אותם בכל מקצוע- מחשש שמה יעזבו את העבודה במוצאם עבודה הולמת יותר. שלישית, לא לכל מקצוע יש ביקוש בלתי מוגבל- לכל עיסוק יש כמות דרושים ואם ההיצע יעלה על הביקוש עלולה להיווצר אבטלה מבנית.
מעבר לכך. עובדים שפוטרו מקבלים דמי אבטלה לפי משכורתם בחודשים שלפני הפסקת העבודה. עובדים אלו לא יסכימו לעבוד, אפילו במקצועם, אם השכר המוצע להם נמוך באופן משמעותי משכרם הקודם.
מטרת עבודה זו היא לסקור את הקשר שבין השכלה לאבטלה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. הזכות החוקית לדמי אבטלה
3. הגורמים המשפיעים על הרצון לאבטלה
4. מחקרים אודות הקשר בין השכלה לאבטלה
5. בדיקה אמפירית
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

איש שלום י., "ביטוח אבטלה כמאיץ לאבטלה", רבעון לכלכלה, אוקטובר 1984.
בן יוסף תמר, "הבדלי שכר בין גברים לנשים בישראל" רבעון לכלכלה, 1986.
בן יוסף תמר, ניתוח הגורמים להבדלי שכר בין גברים לנשים בישראל,1971, הוצאת מכון פאלק, ירושלים אוקטובר 1976.
גוטמן יחזקאל, "תו"י המשמעות הכלכלית", רבעון לכלכלה, כז'.
הובנה אבנר,כח העבודה בישראל, מרכז פאלק למחקר כלכלי, 1981.
יניב גדעון, "ביטוח אבטלה ושיעור האבטלה: תיאוריה, ממצאים אמפיריים ולקחים", ביטחון סוציאלי, יולי 1984.
ריבון סיגל, "הגורמים המשפיעים על משך האבטלה של פרטים המקבלים דמי אבטלה", סקר בנק ישראל, יולי 1992.
ISRAELI D.1988,"DUAL CAREER FAMILY", J.OF SOCIAL BEHAVIOR(3),(4).
DORA O.S. 1970 "IDEALIZED SEX ROLES AMONG YOUNG POEPLE" , J.OF HUMAN RELATION(18),1.
BARRY CHISWICK, "THE EFFECT OF UNEMPLOYMENT COMPENSATION ON A SEASONAL INDUSTRY", J.O. POLITICAL ECONOMY, 1976.
GLOBERSON ARYE, HIGHER EDUCATION AND EMPLOYMENT, SAXON HOUSE, ISRAEL, 1978.
MAKI D., SPINDLER Z., "THE EFFECT OF UNEMPLOYMENT COMPENSATION ON THE RATE OF UNEMPPLOYMENT IN GREAT BRITTAIN",OXFORD ECONOMIC PAPERS, 1975, pp. 440-453.
PARKIN F., MARXISM AMD CLASS THEORY: A BOURGEIOS CRITIQUE, LONDON, TAVISTOK, 1979.
MAYER J., "THE EFFECTS OF EDUCATION AS AN INSTITUTION", AMERICAN JOURNAL OF SOCIOLOGY, 1977, 83, PP.55-77.

תגים:

מועסק · לאומי · דמי · ביטוח · כלכלה · אבטלה · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קשר בין השכלה ואבטלה", סמינריון אודות "קשר בין השכלה ואבטלה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.