האמורא הבבלי שמואל

תקציר העבודה:

מטרת העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את חייו של האמורא הבבלי שמואל (נולד 180 לספירה). תכלית העבודה היא לבדוק נקודות יחודיו שהיו בחייו ובאימרותיו, המשמשים לנו דרך עד היום.

סקירה על התקופה
המרכז בבבל, שם חיו האמוראים הבבליים שחיברו את התלמוד הבבלי, התקיים במשך שלוש מאות שנה, מיד לאחר מרד בר כוכבא.
ואומנם, רק לאחר חורבן הבית השני ומרד בר- כוכבא (132 לספירה) ניתן לנו לעקוב מקרוב אחר תולדות יהודי בבל, ועוד יותר מזה לאחר נפילת הממלכה הפרתית ועליית השושלת הסאסנית (224 לספירה). המקורות הנוגעים לשתי המאות הראשונות לספירה אינם מזכירים את מוסד "ה"ישיבה" ואינם מעידים על מסורת של לימוד תורה. נזכרים בהם רק חכמים בודדים בבל, ובניהם החכם הארץ ישראלי רבי עקיבא, שבמהלך נסיעותיו הארוכים הגיע גם לבבל והכריז שם על עיבור השנה.
לאחר המרד אנו שומעים לראשונה על חכמים היורדים לבבל- אולי באופן זמני בלבד- ככל הנראה עקב רדיפות ותנאי חיים קשים בארץ שלאחר המרד. אחד מאלה, חנניה בן אחיו של רבי יהושע, ניסה אף לקבוע בבבל את סדרי הלוח העברי, דבר שנחשב עד אז כנתון לסמכותה הבלעדית של הנהגת ארץ ישראל. ובאמת, הנהגה זו עצמה כפתה על חנניה לחזור בו. אך דומה שאפשר לראות במעשהו מעין צעד ראשון של גילוי עצמאות מצד הקהילה הבבלית.
החל מסוף המאה השניה ותחילת המאה השלישית אנו פוגשים לראשונה את "ראש הגולה", המנהיג הפוליטי של הקהילה שיצג אותה בפני השלטונות. אין בידנו מידע ברור מתי נוצרה משרה זו, אך בתקופת התלמוד ראו יהודי בבל בראש הגולה נצר לבית דוד. יותר מפעם אחת נעשית בתלמוד השוואה בין סמכויות ראש הגולה בבבל לאלה של הנשיא בארץ ישראל. גם זה היה ניסיון להגדיר את מעמדה של הקהילה הבבלית, שנטיה לתלות בהנהגת ארץ ישראל והמגמה להשתחרר מתלות זו שימשו בה בערבוביה.

שאלה מעניינת היא טיב היחסים שעמדו להירקם בין קהילת יהודי בבל ובין המשטר הסאסאני החדש- משטר בעל אופי ריכוזי, שדבק באמונת זאראתוסטרה והפך אותה לדת המדינה. היו חכמים, בדומה לאמורא רב, שחששו מהתערבות מצד המלכים ומצד הכהונה הזאואסטרית בענייני הקהילה. אחרים, כגון האמורא שמואל, ביקשו למצוא אפשרות של קיום בצוותא עם המשטר החדש. כך יש להבין כנראה את אימרתו המפורסמת של שמואל "דינא דמלכותא דינא". בדרך כלל, קבלת העיקרון הזה פתחה בפני יהודי בבל את הדרך לעידן של שגשוג ופריחה.
בתקופה זו החלה בבל להופיע כמרכז לימודי מתחרה לארץ ישראל. במאות השלישית עד החמישית עסקו בבבל- במסגרות העתידות להיקרא "ישיבות"- בלימוד ובפירוש המשנה, והמסורת שצמחה מדיונים לה שימשה יסוד לתלמוד הבבלי. כידוע, התלמוד הבבלי נעשה ברבות הימים לספר ההלכה הסמכותי בעם ישראל, בעיקר הודות
להפצתו על ידי הגאונים בתקופה שלאחר התלמוד (המאה השביעית ואילך). ואכן, לפנינו עובדה מרתקת: בניה של קהילה שאנו יודעים אך מעט על תולדותיה עד המאה השלישית, הם הם שקבעו את דמותה ואת מסגרות חייה של היהדות ממש עד לזמן החדש.

ראשי פרקים:
1.מבוא
מטרת העבודה
סקירה על התקופה
2.תולדותיו
שמו
מוריו
משפחתו
עליה לא"י
3.פעולתו של שמואל בבבל
השינוי שחוללו רב ושמואל
פרנס ודיין העיר
תקנותיו בתחום הפרוזבול
יחסו עם רב
יחסו עם הגויים
הלכותיו
יחסיו עם ראש הגולה
4.דעותיו בתחום המדעים

5.סיכום העבודה

6.ביבליוגרפיה

מקורות:

בארון שלום, הסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל, תל-אביב: מסדה, תשכ"ז.
גפני ישעיהו, הישיבה בבבל, אוניברסיטת ירושלים, תשל"ט.
גרוס דוד משה, אבות הדורות.
גרץ צ., דברי ימי ישראל, ורשה, תרנ"ג.
היימן מ., תולדות התנאים והאמוראים, ירושלים, תשכ"ד,
הלוי י.א., דורות ראשונים, פרנפוקרט, תרס"א.
וויס א.ה., דור דור ודורשיו, ניו-יורק, תרפ"ד.
מערכות אמוראים- מאמריהם של האמורים בהלכה ובאגדה מסודרים לפי עניינים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1974.
פיקסלר צבי, שמואל האיש ופועלו, תל-אביב, 1982.
שילה שמואל, דינא דמלכותא דינא ירושלים, תשל"ה

תגים:

מדע · פרנס · פרוזבול · בבל · גוי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האמורא הבבלי שמואל", סמינריון אודות "האמורא הבבלי שמואל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.