המפקח והמבקר בחינוך

תקציר העבודה:

בחיים המודרניים שאנו חיים בהם אין כמעט מוסד שאינו נתון לפיקוח: בין אם זה מוסד ציבורי ובין אם זה מוסד פרטי; וכל זאת על מנת ליצור אחידות וסדר כפי שנקבע ע"י האנשים המוסמכים לכך.
במוסדות ציבוריים נחוץ לנו מבקר על מנת שנדע שכל הפעולות שהיה אמור לבצע אכן בוצעו, ועל הצד הטוב ביותר ושאין מעילות או אי סדרים.
במוסדות כלכליים פרטיים אנו עורכים ביקורת בעיקר לשם בדיקת דיווחיו הכספיים למשקיעים ולמס הכנסה. בכמה ארצות, משרדי הממשלה ויחידות המשנה שלהן הם הגופים היחידים הכפופים לביקורת העליונה; בארצות אחרות, מוטלת על מוסד הביקורת העליון בנוסף לכך גם הביקורת על קשת רחבה של גופים הנתמכים על ידי המדינה, אם כי גם נשארת הביקורת על משרדי הממשלה התחום הבודד החשוב ביותר של פעילות הביקורת.
פעילויותיה של המדינה המודרנית כבר אינן מתבצעות באורח בלעדי על ידי זרועותיה הקלאסיות, עובדה המשמשת הסבר נאות לעניין הגובר והולך בביקורת של איגודים ממשלתיים ושל גופים נתמכים עצמאיים.
עם זאת, משרדי הממשלה - הגופים המבצעיים והמנהליים העיקריים של השלטון המרכזי - כ"א בראשותו של שר, חבר ממשלה, היו והינם עדיין היעד הקלאסי של ביקורת המדינה. המורכבות הגוברת והולכת של תפקיד המדינה ומעורבותה המסועפת בתחום הכלכלי והחברתי באמצעות משרדי הממשלה המרכזית שקולה, ואף יותר משקולה, כנגד העברת חלק מפעילויות המדינה לגופים אחרים.
אפשר למנות עוד סוגים רבים של גופים מבוקרים אולם בעבודתי זו אעסוק בפיקוח על בתי הספר על ידי המוסמכים לכך תוך השואות לשאר פונקציות הביקורת הקימות. פיקוח זה חשוב בצורה בלתי רגילה משום שמורה אשר אינו מחנך או מעביר את מסריו בצורה לא נאותה יכול לגרום נזק לתלמיד "ויצא שכרו בהפסדו".

העבודה תכלול השואות ניתוחים והמלצות משאר פונקציות הביקורת הקיימות ותתחלק לשישה חלקים כדלקמן:
1. מטרותיו של המפקח בחינוך ומטרותיו של המבקר.
2. ההבדלים שבמהות עבודתם.
3. הבדלים בדרך עבודתם.
4. מחקר משווה שנעשה בינהם.
5. סיכום ומסקנות.
6. מראי מקום והערות שוליים.
7. ביבליוגרפיה.

מקורות:

בקורת מנהלית מול פיקוח פדגוגי
בקורת מנהלית מול פיקוח פדגוגי
מבוא והצגת הנושא
בחיים המודרניים שאנו חיים בהם אין כמעט מוסד שאינו נתון לפיקוח: בין אם זה מוסד ציבורי ובין אם זה מוסד פרטי; וכל זאת על מנת ליצור אחידות וסדר כפי שנקבע ע"י האנשים המוסמכים לכך.
במוסדות ציבוריים נחוץ לנו מבקר על מנת שנדע שכל הפעולות שהיה אמור לבצע אכן בוצעו, ועל הצד הטוב ביותר ושאין מעילות או אי סדרים.
במוסדות כלכליים פרטיים אנו עורכים ביקורת בעיקר לשם בדיקת דיווחיו הכספיים למשקיעים ולמס הכנסה. בכמה ארצות, משרדי הממשלה ויחידות המשנה שלהן הם הגופים היחידים הכפופים לביקורת העליונה; בארצות אחרות, מוטלת על מוסד הביקורת העליון בנוסף לכך גם הביקורת על קשת רחבה של גופים הנתמכים על ידי המדינה, אם כי גם
נשארת הביקורת על משרדי הממשלה התחום הבודד החשוב ביותר של פעילות הביקורת.
פעילויותיה של המדינה המודרנית כבר אינן מתבצעות באורח בלעדי על ידי זרועותיה הקלאסיות, עובדה המשמשת הסבר נאות לעניין הגובר והולך בביקורת של איגודים ממשלתיים ושל גופים נתמכים עצמאיים.
עם זאת, משרדי הממשלה - הגופים המבצעיים והמנהליים העיקריים של השלטון המרכזי - כ"א בראשותו של שר, חבר ממשלה, היו והינם עדיין היעד הקלאסי של ביקורת המדינה. המורכבות הגוברת והולכת של תפקיד המדינה ומעורבותה המסועפת בתחום הכלכלי והחברתי באמצעות משרדי הממשלה המרכזית שקולה, ואף יותר משקולה, כנגד העברת חלק
מפעילויות המדינה לגופים אחרים.
אפשר למנות עוד סוגים רבים של גופים מבוקרים אולם בעבודתי זו אעסוק בפיקוח על בתי הספר על ידי המוסמכים לכך תוך השואות לשאר פונקציות הביקורת הקימות. פיקוח זה חשוב בצורה בלתי רגילה משום שמורה אשר אינו מחנך או מעביר את מסריו בצורה לא נאותה יכול לגרום נזק לתלמיד "ויצא שכרו בהפסדו".
העבודה תכלול השואות ניתוחים והמלצות משאר פונקציות הביקורת הקיימות ותתחלק לשישה חלקים כדלקמן:
1. מטרותיו של המפקח בחינוך ומטרותיו של המבקר.
2. ההבדלים שבמהות עבודתם.
3. הבדלים בדרך עבודתם.
4. מחקר משווה שנעשה בינהם.
5. סיכום ומסקנות.
6. מראי מקום והערות שוליים.
7. ביבליוגרפיה.
1. הקדמה-מטרות הפיקוח לעומת מטרות הביקורת.
א. המפקח.
ההשקפה הרווחת כיום על מהות הפיקוח מנוסחת בנוסחים שונים: הפיקוח הוא תהליך שיש בו משום המרצה לגדילתם של מורים על ידי מתן כלים בידיהם והצעת שיטות עבודה, העשויות לסייע בידי המורים בעבודתם. מערכת הפיקוח בכללותה לא נועדה אלא להשביח את ההוראה. תכלית הפיקוח היא להקל על התהליך של הלמידה אצל התלמידים, ולכן
פיקוח טוב הוא כזה אשר דואג ליצירת תנאים טובים ללמידה יעילה ע"י הוראה יעילה. הפונקציה היסודית של הפיקוח היא לעזור בהשבחת הסיטואציה של הלמידה כלומר הפיקוח אינו אלא שרות שבא לסייע בידי המורים לשפר את דרכי הלמידה ואמצעי הלמידה של הילדים.1
הפיקוח כולל את כל אותן הפעילויות שתכליתן לימוד תנאי הלמידה והשבחתם לצורך התעצמותם הרוחנית של תלמידים ומורים.
כלומר תפקיד הפיקוח הינו להמריץ ולכוון את התפתחותם של המורים, ולהמריץ ולכוון צמיחתם של תלמידים בדרך של הפעלת כל כשרונותיהם ושיתופם המלא בחיי החברה. חובתו של המפקח היא לעזור למורים להתבונן במטרות חינוך יסודיות. לא תמיד רואים המורים בעבודתם היום יומית את יעודו הכולל של בית הספר ואת מקומו של בית הספר
בתהליך החינוכי הרחב. כדי שהמורה ימלא את תפקידיו החינוכיים עליו לראות את עבודתו מתוך זווית ראיה כוללת של עבודתו החינוכית של בית הספר בכל מקצועות ההוראה ובכל הפעולות הנלוות להן.
תפקיד נוסף לפיקוח, והוא לסייע בידי המורים לראות ביתר בהירות את בעיותיהם וצורכיהם של הילדים המתחנכים ולעזור למורים לספק, עד כמה שאפשר, צרכים אלו.2
תפקיד אחר לפיקוח והוא בעיקרו תפקיד של מנהיגות רוחנית דמוקרטית התבטאת בעידוד להשבחה של עבודת בית הספר, ביצירת אוירה של שיתוף פעולה בין חבר העובדים בבית הספר, בהמרצה מתמדת של העובדים להשתלמות ובקרוב בית הספר לקהילה המקומית.3
לסיכום תפקידיו של המפקח הינם ארבעה:
א. הערכת סיטואציות המיוחדות של הלמידה בכדי להבטיח צרכי התלמידים ויעולם של דרכי ההוראה.
ב. שירות למורים בהצעות ספציפיות המכוונות להשבחת ההוראה.
ג. מנהיגות פרופסיונלית ופיתוח קואופרטיבי של תכניות ההשתלמות בחינוך.
ד. עבודת מחקר לצורך עריכת תוכנית לימודים.
ב. המבקר
הביקורת מתחלקת לשני סוגים: ביקורת חשבונאית וביקורת מנהלית כאשר ישנו יצור כלאיים שנקרא ביקורת פנימית.
ביקורת חשבונאית היא ביקורת שנועדה לבדוק האם הדוחו"ת הכספיים של גוף מסויים אכן מוצגים בצורה נאותה על פי כללים חשבונאיים נאותים והיא באה לתת שרות למשקיעים ביחידה הכלכלית, בכוח או בפועל, וכן לגופים סטטוטוריים שונים אשר דורשים דיווחים כספיים4.ביקורת זו היא בעלת מאפיינים לכשעצמה ויש לה את כללי הביקורת
הספציפיים שלה. מטרות נוספות שיש לה הן בעיקר לשמש אמצעי התראה מפני כישלון העסק; לגלות תרמיות וזיופים בספרי החשבונות; לוודא את תקינותה של הבקרה הפנימית ולעסוק בשירותים נלווים כגון: חיסכון במס, תימחור תהליכים שונים, יצוג בפני מוסדות השילטון וכו'.
ביקורת מנהלית הינה בעיקר הביקורת של המדינה ושל מוסדותיה5.ביקורת זו באה לבדוק הן מהותן של פעולות והן הציות להן: האם התקנים והתקנות באותו מקום עונות על הדרישות וכן האם התקנים מבוצעים בצורה היעילה ביותר.
הביקורת השלישית הינה ביקורת פנימית אשר הינה גם ביקורת מנהלית וגם שייכת לביקורת החשבונאית.
הביקורת הפנימית הינה פונקציה של הערכה, בלתי תלויה, הקיימת באירגון. שתכליתה לבחון ולהעריך את אותו אירגון, כשרות עבורו. מטרתה היא לסייע לחברי האירגון במילוי יעיל של תפקידם. על מנת למלא מטרה זו היא מספקת הערכות, ניתוחים, סטטיסטיקות ויעוץ מינהלי שונה.6
הביקורת הפנימית הינה חלק בכלי השרות שבידי המנהלים באותו מוסד והיא נועדה לבדוק מספר דברים: האם הבקרה הפנימית באותו אירגון מספיקה ותקינה; האם אין אפשרויות למעילות שונות והאם כל תקני ודרישות ההנהלה מבוצעים על הצד הטוב ביותר. ישנה גם ביקורת פנימית העוסקת בקרה תפעולית אולם לא על כך דיוננו.
מטרת הביקורת הפנימית היא, אפוא, לאפשר להנהלה לקבל בזמן ובאופן רצוף מידע על הבעיות המתעוררות. עקב כך, יכולה ההנהלה לנקוט בצעדים פתרון הבעיות, מבלי שפעולתה הרצופה והמסודרת של המערכת תיפגע ולהביא לכך שמתן הטיפול הדרוש בבעיות ולתיקון הליקויים יובילו את המערכת ליעול ולחיסכון. מטרתה לספק להנהלה מידע,
ניתוחים, הערכות והמלצות, לגבי פעולות המערכת ודרכי השגת מטרותיה, בדרך אובייקטיבית ובלתי תלוייה, כך שהפעולות לביצוע ההמלצות תוכלנה להינקט ע"י אחרים.7
כלומר אנו רואים שיש מן המשותף למבקר ולמפקח: שניהם אנשים אשר נועדו הן לפקח על הקיים ולראות שהוא אכן מבוצע בצורה היעילה ביותר מצד אחד, ומצד שני לתת שרות כיועץ במידה והפעולות אינן מבוצעות על הצד הטוב ביותר. שני פונקציות אלו נוצרו כתוצאה מהצורך בפיקוח על מערכת אשר הינה מערכת גדולה ועשויים להתגלות בה
תרמיות, זיופים, מעילות, או סתם טעויות אנוש.
אני, בהשוואתי בעבודה זו אתיחס בעיקר לביקורת הפנימית מול הפיקוח וזאת משום ששני פונקציות אלו קרובות ביותר באופיין: לשניהן אין מערכת כללים נוקשה ולשניהן יש חופש דימיון ויצירתיות.
2. הבדלים שבמהות
ישנה הפרדה ברורה בין המפקח הפדגוגי ובין המפקח המנהלי, הפרדה שמקורה עוד בתקופתו של נפוליאון.
המפקח המינהלי עוסק בכל האספקטים של הכלכלה והמשק כולל תקנים ואילו המפקח הפדגוגי מופקד על הערכה של מורים, פיטוריהם וקידומם.
הפיקוח הפדגוגי הוא במהותו הערכתי אינספקטורי-רישום דוחו"ת. הביקורת היא במהותה תיקון ליקויים במצב נתון. בשנת 1964 חל שינוי במבנה הפיקוח העולם וצורפו אליו גם מפקחים מקצועיים הפועלים לצידם של המפקחים הכוללים. דבר זה נועד למקצע את נושא הפיקוח כמו את מקצוע הביקורת. בסוגית מהות הפיקוח דשו רבים בארץ וחוברת
שלימה של במת המפקח (תשרי תשל"ג) דנה בנושא. בהמשך לדיונים אלו קמה ועדת מינטקביץ אשר הציעה את הקונצפציה של המפקח כמעריך מנהלים ולצידו יהיו מערכות הנחיה והדרכה. כלומר המפקח הינו מעריך בלבד ולא פונקצית הדרכה. ד"ר גולדשטיין מאוניברסיטת חיפה8 הציע לעשות הבחנה בשלושה מישורים בעבודת הפיקוח\ביקורת: המישור
המוסדי המישור הפיקוחי והמישור ההערכתי. המישור המוסדי הוא המישור בו מתבצעת הפעילות החינוכית ולכן פעילות זו לא תתבצע ע"י המפקח. המישור הפיקוחי הוא המישור שיתעסק בהערכה המנהל ועידוד יוזמות פדגוגיות והשלישי הוא מישור כלל ארצי אשר יעסוק בפיקוח על שני הנ"ל.
הקונצפציות השונות בדבר מהות הפקוח מראות שתפקיד זה הוא דיפוזי במהותו לעומת תפקיד הביקורת שהינו אקטיבי יוזמתי מטבעו. דיפוזיות זו נובעת מההיבטים השונים הגולים בתפקיד המפקח: ההיבט המינהלי, המפקח כאיש המצווה להעביר הוראות, לבדוק את ביצוען, לדווח ,לקשר ולתאם. ההיבט החינוכי. יש הרואים במפקח כמעריך בדיקת
תוצאות הלמידה; יש הרואים בו בודק תהליכים בעבודת המורה והדרכתו מבחינה מתודית, ויש המדגישים את תפקידו בשיפור האווירה בבית הספר ויחסי האנוש שבו. מאידך, אחרים יעדיפו לראות בו כיועץ בלבד.
ניתן להצביע על שלושה מוקדי קונפליקט בעבודתם של המפקח והמבקר:
1. הדילמה בן הצד הפרופסיונלי ובין הצד הבירוקרטי
המורים רואים עצמם כאנשי מקצוע ,מפתחים ציפיות בהתאם ומעדיפים לראות במפקח מדריך המסייע להם בעבודתם, בעל סמכות הידע אשר כוחו נובע ממומחיותו. הממונים שמים את הדגש על הצד הבירוקרטי בתפקידו. חוקרים מציינים כי בניגוד לתביעת המעבידים לסטנדרטיזציה הדגישו המורים ציפיות אחרות. שינוי במקום שיגרה, סמכות ידע
במקום סמכות מוקנית. אצל המבקרים הכלכליים אין בעיה כזו. המבוקרים על ידם יודעים שהללו לא באו על מנת להדריכם אלא לבקר אותם. אין הם מפתחים ציפיות ולמעשה ברוב המקרים הכפופים לו רואים במבקר פונקציה מיותרת ואין הם מבקשים לראות בו בעל סמכות אשר קיבל את סמכותו ממומחיותו.
2. דילמת ההשפעה לעומת דילמת הסמכות.
סמכות היא כח הניתן לאדם בידי הממונים לשם ביצוע המוטל עליו. הוא מקנה את הזכות הדרושה למילוי חובות בעבודה. המפקח הכולל אין לו למעשה סמכות רבה, שכן יכולתו לפטר מורים הינה מצומצמת נוכח החוק המעניק קביעות בעבודה לאור הוותק ולנוכח עוצמתם של האיגודים המקצועיים. מה שנותר לו הוא כח ההשפעה הרלוונטי או כח
ההשפעה הנובע ממומחיותו( ראה במת המפקח חשון תשל"ג עמודים 6-13).למבקר לעומתו ישנה סמכות רחבה, שאולי אינה ישירה אולם יכולה להשפיע בצורה מכרעת על המשך תיפקודו של הגוף המבוקר. ישנם בעבודתו שלבים שונים אשר על חלק מהם שומה עליו להשפיע ולהרתיע אולם ישנם גם שלבים אשר בהם הוא צריך "להפעיל את שיניו" ולמעשה
שלבים אלו ברורים ביותר ואין הוא צריך להתלבט מתי לפעול וכיצד.
3. המעורבות הרבה לעומת המעורבות המוגבלת.
בין תפקידיו של המפקח קימת הציפיה לעיצוב מדיניות בית הספר. נטילת עול ההכוונה במקום לפעול רק על מנת להשיג שיווי משק אירגוני. המפקח מכריע הכרעות ושותף פעיל בחיי בית הספר שבפיקוחו. הממונים עליו מצפים ממנו למעורבות רבה וזהו הלחץ האירגוני. המנהלים יעדיפו מעורבות מוגבלת ומתן גיבוי למדיניותם; המורים יעדיפו
מעורבות גבוהה יותר שתתבטא בהדרכה ובהנחיה. כלומר המנהלים מצפים ליותר אוטונומיה לעומת המורים.
אצל המבקר לא קיימת הדילמה הנ"ל. כפי שהזכרתי לעיל המבקר ממונה ע"י גוף כלשהו על מנת לבצע מטרות מוגדרות וברורות ואין ספק שכל המבוקרים על ידיהם יעדיפו כמה שפחות את הביקורת ויצפו לאוטונומיה מלאה. הדילמה אצלהם היא במישור האישי ולא במישור המקצועי. המישור המקצועי הוא כדלעיל, אולם במישור האישי יכולים הם
לבוא מידי פעם לדילמה אשר תתנגש עם תפקידם. דוגמא לכך אפשר למצוא במפעל תדיראן; המבקרים מצאו לנכון להראות את הדוחות הכספיים לשנת 1988 בצורה מסויימת אולם ברור מעל לכל ספק שהצגה נאותה זו של פני הדברים על פי כללי חשבונאות נאותים יכולה להרע למפעל, כלומר ישנה פה בעיה שאיננה מקצועית כי אם אישית.9
3. הבדלים בדרך עבודתם10
דרכי עבודתם של המפקח והמבקר שונות מכמה בחינות ודומות באחרות.דבר זה הוא פועל יוצא של דרך עבודתם ומהותה.
המבקר ממונה ע"י החוק; עבודתו אוטונומית; אחריותו הסטטוטורית כבדה למדי; אינו עוסק בהדרכה אלא בביקורת לשמה; הוא ממנה את עובדיו ורשאי לפטרם; חופשי מכל התערבות שהיא בתפקידו. לעומתו המפקח אינו בעל סמכויות נרחבות; עוסק בעיקר בהדרכה ולא בביקורת על העבר; עבודתו אינה אוטונומית ואחריותו מוגבלת מאוד. הבדלים
אלו ואחרים הם היוצרים את השוני בתפקידם ובתיפקודם.
כפי שהזכרתי לעיל אתיחס בעיקר למבקר הפנימי הקרוב ביותר במהותו למפקח.
מיומנות מקצועית: יש לוודא כי מיומנות המקצועית והטכנית וכן הרקע ההשכלתי של המבקרים הפנימיים תהיה תואמת את משימות הביקורת שהוטלו עליהם. לרשותה של המחלקה לביקורת פנימית צריכים לעמוד הידע, הכישורים והנהלים הדרושים לביצועם של המשימות ותפקידי הביקורת. על המבקרים הפנימים להיות בעלי יחסי אנוש תקינים ולדעת
לקיים תקשורת ברמה גבוהה. המבקרים הפנימיים צריכים להתמיד בלימודיהם על מנת לשמור על רמה מקצועית נאותה.
גם למפקח צריכה להיות מיומנות אם כי לא דרוש לו רקע השכלתי נרחב שהרי עוסק בדבר ספציפי אחד והוא הפיקוח בבית הספר. המפקח יעבור הדרכה נאותה בקשר לתפקידו. התוכניות להדרכת הפיקוח בעבודתו יקבעו ע"י המזכירות הפדגוגית. תוכניות אלו יובאו לידיעת אירגון המפקחים והמדריכים. פועלת ועדה להדרכת המפקחים וכן להכוונתם;
כל אחד לפי נטיותיו ולפי רצונותיו, תוך שמירה על המסגרת הקיימת. לעומת המפקח ההכשרה אצל המבקר אינה רבה כל כך משום שכל אחד יכול למלא רק תפקיד קטן במערכת הביקורת.
היקף העבודה: ההיקף של הביקורת הפנימית יכלול בעת ביצועם של המשימות ותפקידי הביקורת את בחינתה והערכתה של הלימותה של מערכת הבקרה הפנימית של האירגון, ויעילותה לרבות טיב הביצוע. המבקרים הפנימיים צריכים לבחון את המערכות שנקבעו, על מנת לוודא ביצועם של המדיניות, התוכניות, הנהלים והתקנות אשר עשוים להשפיע
באורח משמעותי, על השטח התיפעולי ומערכת הדיווח. המבקרים הפנימיים צריכים לקבוע האם האירגון מבצע את האמור לעיל.
היקף העבודה אצל המפקח נתון לשיקול דעתו כאשר עיקר הזמן מוקדש לפעילות חינוכית.ב36- השבועות בהם בית הספר פתוח, יוקדשו לפחות 3/2 של הזמן לעבודה החינוכית הפיקוחית בבתי הספר, ולכל היותר 3/1 של הזמן-לעבודה מינהלית מחוץ לבית הספר.
ביצוע העבודה: עבודת הביקורת תכלול את תיכנון הביקורת והערכת המידע, דיווח על התוצאות, ומעקב. עליהם לדווח על תוצאותיה של עבודת הביקורת. עליהן גם לעקוב אחר ביצוע המלצותיהם ומסקנותיהם ולוודא כי ננקטו הצעדים המתאימים בעקבות ממצאי הביקורת.11
ההדרכה היא עיקר תפקידו של המפקח. עיקר תפקידו של המפקח היא לסייע לעובדי החינוך לכל סוגיהם ע"י הדרכה ויעוץ לשם שיפור החינוך וההוראה. לקראת הביקור עליו לבקש ממנהל בית הספר להכין עבורו את הקרקע לעומת המבקר שצריך להגיע במפתיע ולא לאמר היכן הוא מתכונן לבדוק.
הנהלת המחלקה: מנהל המחלקה אמור לקבוע תוכניות שתכליתן להוציא אל הפועל את התפקידים של המחלקה לביקורת פנימית. על מנהל המחלקה להכין הוראות בכתב של הנהלים וההנחיות אשר אמורים לשמש את עובדי המחלקה.
המפקחים פועלים ברובם עצמאית אולם גם עליהם יש פיקוח של מועצת המפקחים האזרחית. המועצות הכלליות דנות באמצעים הבאים: דרכי הביצוע של העניינים המכוונים ע"י המנהל הכללי והמזכירות הפדגוגית, שאלות המתעוררות עקב ביקורם של המפקחים בבתי הספר, בבעיות יסוד של סידור כח העבודה ובעיות כח אדם בהוראה.
אי תלות: המבקרים יכולים להיות בלתי תלויים כאשר הם יכולים לבצע את עבודתם באורח חופשי ובאובייקטיביות. אי התלות מאפשרת למבקרים הפנימיים להגיש את חוות דעתם ושיקולם ללא משוא פנים ובצורה בלתי משוחדת, שהינם חיוניים לביצוע נאות של עבודת הביקורת. דבר זה ניתן להשיג בעזרת מעמד אירגוני ואובייקטיביות. המשימות
שתוטלנה על עובדי הביקורת צריכות למנוע ניגודי אינטרסים, בכוח או בפועל לרבות מניעת משוא פנים.12
גם המפקחים צריכים להיות בלתי תלויים באותה מידה בדיוק כמו המבקרים. תלות בין המפקח למנהל בית הספר או לאחד המורים עלול לגרור דיווח בחסר או דיווח ביתר על המצב כאשר יש משוא פנים היכול להרוס את כל האפקטיביות של הפיקוח והרי "בנפשנו הוא הדבר".14
מחקר משווה שנעשה בינהם
רבקה קרסל13 מציגה מחקר שנעשה ואשר השווה בין מידת הסמכות של מפקחים בחינוך לעומת אנשים שאינם עוסקים בחינוך. מטרת המחקר היתה לבדוק האם יש שוני בין מידת הסמכותיות של מפקחים לפי תפיסתו של האדם הממוצע. למחקר זה היו מספר בעיות טרומיות: ראשית, האם ההבדלים ניתנים למדידה. ושנית, האם ההבדלים יהיו בעלי משמעות
סטטיסטית.
הנבדקים היו משני קבוצות. האחת קבוצת מפקחים ומורי מורים שהיא קבוצת הניסוי, כללה 28 איש .הקבוצה השניה היתה קבוצת ביקורת וכללה אנשים בעלי השכלה ורקע דומה לאלו של הקבוצה הראשונה. לא היו בה אנשי מנהל אולם היו בה אנשים אשר רגילים להיות מבוקרים בצורה זו או אחרת על ידי מבקרים חיצוניים. גם בקבוצה זו היו 28
איש והיא כללה אנשים בגילאי 35-55.
השערות המחקר היו כי אנשי החינוך יגלו מידה קטנה יותר של סמכותיות מאשר אנשים שאינם עוסקים בחינוך. על מנת לבדוק זאת סטטיסטית השתמש החוקר בבדיקת הפרשי ממוצעים על פי סולם P הקליפורני שהוא סולם המראה האם הממוצעים שונים זה מזה באופן מובהק על פי בדיקת T סטטיסטי.
הממצאים אישרו את השערת המחקר: חברי קבוצת הניסוי צברו פחות נקודות מאשר חברי קבוצת הביקורת ולהלן התוצאות:
ממוצע נקודות סטיית תקן
מפקחים 55 9.8
קבוצת ביקורת 74.4 10.4
גם ללא התבוננות בסולם הקליפורני אנו יכולים לראות שהם שונים אחד מהשני שהרי הממוצעים רחוקים אחד ממשנהו יותר מאשר שתי סטיות תקן.
סיכום והמלצות לגבי העתיד
בעבודתי זו העלתי את נושא ההבדלים בין שתי רמות ביקורת: הביקורת המינהלית לסוגיה והביקורת הפדגוגית לסוגיה. נראה שכבר הגדשנו את הסאה בהבאת ההבדלים ולכן בחלק זה של העבודה ברצוני להעלות מספר שיפורים ומספר אתגרים שבפניהם יעמדו שני פונקציות אלו בעתיד לאור ההתפתחויות והשינויים בדפוסי המודרניזציה. סקירה זו
תהיה סקירה משולבת.
כתוצאה מהשינויים המתרחשים בכל מערכי חיינו יש להיערך להם בהתאם. כתוצאה מהשינויים המתרחשים בניהול חלים גם שינויים מרחיקי לכת בשלושת תחומי הביקורת הנ"ל מצד אחד וכן בכל מערכת החינוך: מוסדות נעשים יותר פתוחים ושיטות הלימודים פחות נוקשות ויותר ליברליות.
ראשית אתייחס לדיווח. בתקופה שבה אנו חיים רגילים אנו בראש ובראשונה להתבסס על דיווח כתוב, תקופתי, המסתמך על תעודות וממצאים. מסתבר שדיווח כזה איננו אפקטיבי במיוחד בימנו. מצד אחד על המבקר לזכור שכל מי שימלא תפקיד בלתי אפקטיבי בחברה המתחדשת והמתגבשת, סופו שיחדל עד מהרה לעשות כן. אי לכך מקומו של המבקר
בחברה העתידית הוא מקום על תנאי, והתנאי הוא שהביקורת תהיה אפקטיבית. מצד שני, המפקח גם הוא צריך להתחשב שחברה מתפתחת לא יהיה עוד מקום ל"פינקסנים" למינהם וכל מפקח שלא יתרום את מירב כישוריו לא יוכל להשתלב במערכת; והכוונה היא לעזור למערכת להתפתח בכיוון הרצוי ולהתפתח יחד איתה. כמו כן יש להעמיד לטובת המפקח
צינורות דיווח ישירים לכל הממונים כדי שההמלצות יתבצעו במהירות.
לגבי האחריות. בעת שדנים על תפקידו ואחריותו של המבקר מהבחינה המסורתית, דואגים בראש ובראשונה לכך שיהיו אסמכתאות לכל הממצאים. נוסף לכך מחייבת הגישה המסורתית לפעול לפי סכימה אירגונית ומסורתית. כל זה טוב ויפה אולם מול כללים אלו יש את הבעיה של האפקטיביות. לפעמים, ובחברה מתפתחת יותר מלפעמים, יש להניח בצד
את הסכמות הניהוליות ולפעול לא לפי הכללים. גם אצל המפקח ניתן להניח שיחול אותו שינוי. את מקום הדיווח המסורתי לועדות או למנהל בית הספר תתפוס שיטת דיווח שונה: דיווח שיכיל שיטות שיפור, דיווח הכולל עניינים שלא רק כתובים בנהלי הדיווח אלא גם נושאים לשיפור לפי מיטב הבנתו. אין גם מניעה שהמפקח "ידווח"
לתלמידים עצמם: יתן להם מחמאות לגבי צורת הלימוד או למוריהם, דבר היכול לעזור בצורה יפה להמשך תיפקודו.
בעיה אחרונה שאותה אעלה היא בעית הנתק בין הדרגים השונים. אחד הדברים הקיימים בכל האירגונים ואשר מכשילים את הניהול היא בעית הנתק בין הדרג המחליט והמבצע. אחד מתפקידי המבקרים בעתיד הוא לבחון האם קיימים צינורות העברת מידע טובים בין הדרגים השונים. זאת ועוד, עד היום תפקידו של המבקר היה לדווח לממונים
"למעלה" על הנעשה אצל הכפופים להם, כלומר הפיקוח והביקורת היתה מלמעלה כלפי מטה ולא מלמטה כלפי מעלה. תפקידו העתידי של המבקר יהיה גם להעביר ביקורת על הממונים מצד הכפופים להם( ביקורת בונה).
גם אצל המפקח צריכים להתרחש תופעות דומות. לא עוד ביקורת מלמעלה למטה כי אם ביקורת בונה של הפונקציות הקטנות ביותר במערכת: המורים והתלמידים כלפי הממונים על מערך החינוך.
מראי מקום והערות שוליים
1. ניסוח זה מובא גם אצל שרגא עדיאל וגם אצל חיים גזיאל אולם בהמשך העבודה אראה שישנם גם תפקידים אחרים.
2. ראה מאמרו של מ.הוכנברג.
3. שם.
4. לקוח מהרצאותיו של מר צבי אברהם טלמון.
5. ראה מאמרו של ד.מוזס.
6. ניסוח זה לקוח מתוך חוברת שהוציא משרד רו"ח "קסלמן וקסלמן" בשנת 1984.
7. הרחבת יתר ראה מאמרו של שמעון רוזביץ.
8. ראה מספר 6 בביבליוגרפיה.
9. שלושת קונפליקטים אלו למעשה משולבים אחד בשני ומקבילים בזה שכולם נמצאים על "הגבול" בין עבודה פאסיבית מצד המפקח לעומת עבודה אקטיבית.
10.נערך מתוך מאמריהם של ש.רוזביץ וצבי טלמון לעומת מאמריהם של שרגא עוזיאל והרפ משה.
11.נתון בעיקר לשיקול דעתם של המבקרים.
12.כיום ישנן הנחיות מחיבות לגבי אי-תלות. ראה ידיעון מספר 22 של לשכת רו"ח בישראל.
13.ראה מספר 5 בביבליוגרפיה.
14.הרחבת יתר ראה מאמרו של הרפ משה.
ביבליוגרפיה
בביקורת
1. ווסברי פ. גיימ"ס עקרונות ביקורת המדינה. הגו'רנל הבינ"ל לביקורת המדינה אפריל 1977.
2. מוזס. ז. השלב הראשון בביקורת המדינה משרד מבקר המדינה 1950.
3. פרידברג.א. מאפייני הביקורת הציבורית בישראל עיונים בביקורת המדינה 42.
4. רננה גוטמן:הביקורת על משרדי הממשלה עיונים בביקורת המדינה 7 78.
5. ש.רוזביץ ביקורת פנימית, תיכנון וביצוע. המבקר הפנימי 1986.
עמוד 98 ואילך.
6. י.גל עזר הביקורת מטרתה ותפקידיה יום עיון מתוך המבקר הפנימי עמוד 103 ואילך.
7. הרצאותיו של מר צבי אברהם טלמון רו"ח בבר אילן על עבודת הביקורת.
בפיקוח
1. שרגא עדיאל, המפקח ודרכי עבודתו ירושלים מרץ 1967.
2. גזיאל חיים, המפקח הכולל בעיני עצמו, בעיני ממוניו וכפופיו. האוניברסיטה העברית, ניסן תשל"ח.
3. צ.לם, תיאוריות חינוכיות בהגדרת תפקיד המפקח במת המפקח חשוון תשל"ג.
4. מ.הוכברג, מה אני מצפה מהמפקח? הד החינוך, כרך נ"א גליון ה'.
5. רבקה קרסל, מידת הסמכויות של מפקחים ומורי מורים בהשוואה לאנשים שאינם עוסקים בחינוך. מהלכים תשל"ג עמוד 117.
6. י.גולדשטיין, הצעה להקמת מערכת הדרכה, פיקוח והערכה. במת המפקח תשל"ג ח'.
7. הרפ משה, המפקח כמעריך מורים "הד החינוך" כרך נ"א גליון ה'.
2

תגים:

חינוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המפקח והמבקר בחינוך", סמינריון אודות "המפקח והמבקר בחינוך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.