יחס ארצות הברית לבעיית ארץ ישראל (49-45)

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. הקדמה
2. מבוא
3. מדיניות ארה"ב עד מלחמת העצמאות
4. מדיניותה לאחר המלחמה
5. יחסה לירושלים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

הקדמה
מטרת עבודה זו היא לסקור את היחס של ארה"ב לסכסוך הישראלי ערבי כולל היחס לפליטים, בתוך שאר האינטרסים שלה באזור.
את מדיניות החוץ של ארה"ב אפשר לנתח לפי מספר אסכולות:
1. האסכולה האסטרטגית
2. האסכולה אימפריאליסטית
מדיניות החוץ חייבת להיות מובנת מנקודת מוצא של אימפריה- איך אימפריות מתנהגות. ניתן לחלק את האסכולה לשנים:
א. האסכולה המרכסיסטית: מדיניות החוץ היא אימפריאליסטית עקב המבנה הפנימי שהוא קפיטליסטי.
ב. הגישה הימנית. ארה"ב היא אימפריה כפי שהיו אימפריות אחרות. הדבר הזה חיובי. אימפריה= שמירה על סדר בינ"ל, ולכן יש ללמוד את המדיניות על רקע של התנהגות אימפריות אחרות בהיסטוריה- רומא, בריטניה ולא עפ"י המבנה הפנימי.
מספר קווים מנחים עומדים בבסיס מדיניות ארה"ב באזור, כאשר בעבר האינטרסים היו הגמוניה מול בריה"מ, עניין שקבע את מסגרת יחסי החוץ.
באיזור המזרח התיכון, היו מדינות חסרות יציבות, והפיכות חצר נערכו בו. כמו בכל הארצות בעלות תרבות הפוליטית הירודה הצבא התערב פעמים רבות בפוליטיקה, כך שהמזרח התיכון שלאחר מלחמת העולם השניה משמש אב טיפוס למצב של משבר סמוי. הכוחות הפועלים באיזור הם ישראל מול ארצות ערב. התפיסה היתה כי השיטה הטובה ביותר לשמור על השקט היא להביא לידי איזון בין מדינות המפרץ ולשמור על יחסים טובים עם המדינות. אולם משבר הנפט של 1973, העשיר את הארצות הערביות והקנה להן נקודת זינוק טובה(1).
לאחר מלחמת העולם השניה היו בעולם שני מעצמות: ארה"ב ובריה"מ אשר ריכזו סביבן מדינות נוספות. נקודת המוצא לבחינת היחס של ארה"ב לעימות האזורי לאחר מלחמת העולם השניה, נעוצה בהתפתחותם של אינטרסים שהיו לכל אחד מהצדדים בקיום מערכת יחסים של שיתוף פעולה הדוק:
*.ארה"ב ראתה בישראל נכס אסטרטגי ממעלה ראשונה בשל מיקומה האסטרטגי באזור, ובשל רצונה למלא את הווקום באזור לאחר עזיבת הבריטים.
*.תמימות דעים בארה"ב בדבר הצורך להגן על ישראל.
לישראל היתה ארה"ב בעיקר מגן ומשענת למדינה הצעירה בכל הנוגע לסיוע כלכלי וצבאי(2).
------------------------------------------------------------------------------
1. בנושא זה מפרט קיסינג'ר בספרו מדיניות החוץ האמריקנית, עמודים 45-111.
2. כדורי אלי, "המעבר מן העידן הבריטי לעידן האמריקני במזרח התיכון", עמודים 19-40.

מקורות:

בז'ז'ינסקי ז'ביגנייב, מחקרים ביחסים בינלאומיים, ת"א, 1977.
יוסף דב, קריה נאמנה, הוצאת שוקן, תל-אביב, תש"ך.
יזהר מ., ארה"ב והמזרח התיכון- המדיניות האמריקאית כלפי המזה"ת, ת"א, 1973.
כדורי אלי, "המעבר מן העידן הבריטי לעידן האמריקני במזרח התיכון", בתוך, רבינוביץ איתמר ושקד חיים (עורכים), המזרח התיכון וארה"ב, ירושלים, 1991.
ספרן נדב, מדינת ישראל ויחסיה עם ארה"ב, הוצאת שוקן, ירושלים, 1979.
קאופמן מנחם, "מדיניות ירושלים של ארה"ב ב-1947-1948", שלם, כב', 1992.
קיסינגר הנרי, מדיניות החוץ האמריקאית, עם עובד, ת"א, תשל"ה.
רייך ברנרד, ארצות הברית והסכסוך הישראלי ערבי, מערכות, תל-אביב, 1977,
COHEN J.MICHAEL, PALESTINE RETREAT FROM THE MANDATE, THE MAKING OF BRITISH POLICY, (LONDON,1978).
GRUENE GEORGE, "AMBIVALENCE IN THE ALLIANCE: U.S. INTEREST IN THE MIDDLE EAST AND THE REVOLUTION OF TURKISH FOREIGN POLICY", ORBIS, 24, 1980.
HELLER J., "FAILURE OF A MISSION- BERNADOTTE AND PALESTINE", J.O. CONTEMPORARY HISTORY, VOL 14 (1978).
MILLER AARON DAVID, THE ARAB STATES AND THE PALESTINE QUESTION, WASHINGTON D.C., 1986.
TAYLOR R.A., THE SUPER POWERS AND THE MIDDLE EAST, NEW- YORK, 1991.
ZANDER WALTER, ISRAEL AND THE HOLY PLACES OF CHRISTENDOM, (LONDON, 1971).

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחס ארצות הברית לבעיית ארץ ישראל (49-45)", סמינריון אודות "יחס ארצות הברית לבעיית ארץ ישראל (49-45)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.