תקנות המס בוועד ארבע ארצות

תקציר העבודה:

ועד ארבע הארצות, שפעל כגוף אוטונומי לחלוטין היה בבחינת חידוש בתקופתו, תקופה בה היהודים בארצות הגולה היו כפופים כמעט בכל עניני הפנים להחלטות זרים. זו היתה הפעם הראשונה בה ניתנה ליהודים אוטונומיה כמעט מוחלטת בעניני הפנים אשר בה יכלו להחליט על חלוקת הנטל בינהם כלפי הממשלה, על פי חוקי ההלכה וכך ביטא זאת בער מבוליחוב, יהודי פולני בן המאה הי"ח בתארו את ועד ארבע הארצות: "והיה זאת לבני ישראל גאולה קטנה ומעט כבוד" .
סיבות חיצוניות ופנימיות גם יחד גרמו לכך שהצורך לרכוז השלטון האוטונומי היהודי הלך וגבר ולכן ועד ארבע ארצות קם וצמח במידה רבה, הודות לתנאים ששררו במלכות פולין ובדרכי התפתחותו של הקיבוץ היהודי בפולין בזמן גיבושו. כמו כן, התפוררותו של הועד באה מאותן סיבות: התפוררותה של פולין עקב החולשות הפנימיות.
ועד ארבע הקהילות היה קיים כ200- שנה, והינו אחד משני ועדי ארצות שהיו קימים באותה תקופה, כאשר השני הוא ועד מדינת ליטא. שיאו היה בתקופת פרעות ת"ח ות"ט ולאחר מכן הוא נחלש עד לשנת 1772, שנת פירוד פולין.
השם המקובל- "ועד ארבע הארצות" בא לציין את ארבע ארצות המיסים, שגבולותיהם היו שווי בדרך כלל לגבולות ה"ארצות" ההיסטוריות:
1. גלילות פולין גדול שמרכזה בעיר פוזנא.
2. פולין קטן, שמרכזה בערים קרקוי ולובלין.
3. רוסיה האדומה ופודוליא שמרכזה לבוב.
4. ווהלין שבירתה אוסטרו ומרכזה בעיר לודמיר וקרמנץ.
לקהילות אלו היו את מירב הסמכויות בועד אולם גם לקהילות הקטנות נתנו לעיתים זכויות בעיני מיסים או בענייני פנים, להבדיל מועד קהילות פולין שהיה יותר אוטונומי.
בתקופות אלו יהודי פולין היו חוכרי אדמות ועל כך היתה עיקר פרנסתם. המלכים והאצילים בעלי האחוזות היו בעד היהודים.
המלכים, מכיון שקיבלו מהם הכנסות ממסי המדינה וכן מכיון שקיבלו מהיהודים חוכרי המכס המסים והאחוזות, סכומים גדולים בצורת דמי קדימה או הלוואות. האצילים הגנו על היהודים מכיוון שהעריכו את ההכנסה שקיבלו מהיהודים שחכרו את אחוזותיהם, וגם קנו את יבול אדמתם. מלאכות שהפריצים לא עסקו בהם בעצמם אלא רק נהנו מהרווח. הגורמים המתנגדים היו העירוניים הסוחרים ובעלי המלאכה שהיהודים התחרו בהם וכן הכמרים הקאתוליים.
אלו למעשה הגורמים שפעולתם המשותפת הגדירה את המצב הסוציאלי והמשפטי של יהודי פולין ליטא במאה השש עשרה עד אמצע המאה השבע עשרה שאז הגיע פולין לשיא התפתחותה המדינית.

מטרת עבודתי זו היא לסקור ולתאר את תקנות הכלכליות של ועד ארבע ארצות, תוך הבאת דוגמאות המוכיחות סקירה זו.
אשתמש בעבודתי במקורות ראשוניים כמו פנקס הועד וכיו"ב אולם גם במקורות מחקריים.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. תקנות כלכליות של הוועד
א. קבלת החלטות
ב. אובייקטים לתשלום מס
ג. חלוקת נטל המס
ד. פטורים ממס
3. תעודות אודות נטל המס
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן ששון חיים הלל , תולדות ישראל בימי הביניים, ירושלים,1969.
דובנוב שמעון ,דברי ימי עם עולם, תל-אביב 1955.
היילפרין ישראל, פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים, מוסד ביאליק, 1990.
היילפרין ישראל, בית ישראל בפולין , ירושלים, תש"ח.
היילפרין ישראל, יהודים ויהדות במזרח אירופה, ירושלים תשכ"ט.
ויינריב דב ,מחקרים בתולדות הכלכלה והחברה של יהודי פולין, ירושלים, 1939.
מאהלר רפאל, תולדות היהודים בפולין במאה ה16- וה17-, ירושלים תש"ו.
ציגלמן ארתור, "עסקי החכירות של יהודי פולין והקשר להתהוות ועד ד~ ארצות", ציון מ"ז ,אא, תשמ"ב.
קלאפיש השיל, יהודות מזרח אירופה, ירושלים, תשמ"א.
רוסמן משה, "סמכותו של ועד ד~ ארצות מחוץ לפולין", ספר השנה של בר אילן, תשמ"ט.
LITMAN J. TO THE UNDERSTANDING OF THE ECONOMIC ROLE OF JEWISH POLAND, UNIVERSITY OF MICHIGAN, 1968.
LEWIN ISSAC, THE JEWISH COMMUNITY IN POLAND, N.Y. 1906.

תגים:

חובות · מיסים · תשלומים · אזרח · הכנסה · מדינה · כלכלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תקנות המס בוועד ארבע ארצות", סמינריון אודות "תקנות המס בוועד ארבע ארצות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.