סיפור גניבת הברכה

תקציר העבודה:

סיפור הברכות הינו סיפור המעלה קושיות רבות. רבים מהמפרשים תמהו על יצחק אבינו ועל רצונו לברך את עשו. המלבי"ם שואל (כז, א):
"מה ראה יצחק לברך את עשו דווקא ולא את יעקב וכי לא ידע שעשו איש שדה ויעקב איש תם? ועוד: הכי לא היה אפשר לברך את שני הבנים"?.
רוב המפרשים מסתפקים ב"עוורונו" הרוחני של עשו, אולם גם כך ישנן עוד קושיות רבות, הן בסיפור, הן במבנה הסיפור והן במבנה הלשוני שלו.
אנו רואים מה רב ההבדל. שובע, שומן, כלכלה בריאה ודשנה, שפע נכסים, שלטון וכוח- כל זה מיועד לעשו. אך היעוד האברהמי, ברכת הזרע והבטחת הארץ לא לעשו היו מיועדים מלכתחילה, כי אין ברכת אברהם עוברת בירושה לבכור כבכורתו אלא לראוי בלבד.
היות ועשו הוציא את עצמו מכלל מורשת אברהם בהתערבבו בעם הארץ הכנענים, גם לא זכה עוד בברכה זו "שלא תאמר: אילולא שרימה יעקב באביו, לא נטל ברכותיו" (בראשית רבא, ס"ז), ולא היה הנבחר להיות סגולה ולא היה נעשה אבינו השלישי. לפיכך גם אמר לו אביו לאחר המעשה "גם ברוך תהיה".

מטרת עבודה זו היא לסקור את סיפור גניבת הבכורה על ידי יעקב מעשו: קניית הבכורה תמורת נזיד עדשים ולאחר מכן מעשה הרמיה שעשה יעקב בעזרת אימו רבקה.
תכלית העבודה היא לעמוד על המבנה הספרותי המיוחד של פרקים אלו:
ביטויים החוזרים ונשנים, תחביר מיוחד לקטעים אלו ומבנה סיפורי מיוחד.
האמצעים לניתוח הפרטני באופן כללי הם:
היחס למכלול הטקסטואלי: הנוסח; המסורה; הטעמים; התרגומים.
היחס לחז"ל: ציטוטי חז"ל ;ביאור שלא כחז"ל.
היחס למפרשים קודמים: המפרשים שמרבה להתיחס אלהם;אופני ההתייחסות; ניסוחים בהתיחסות למפרשים.
מאפיניים צורניים של הפירוש: הקדמה לפירוש הספר; מדורים בפירוש; הימצאות באורים חלופיים.
מאפיינים תוכניים של הפירוש: העקרונות האידיאולוגיים; עקרונות פרשניים; דרכי הפרט בפועל; פרשנות לשונית, ספרותית, היסטורית וגיאוגרפית; השתקפות הרקע הביוגרפי-היסטורי הפירוש.

ראשי פרקים:
1. מבוא
א. הצגת הנושא
ב. מטרת העבודה

2. תפקיד הדמויות

3. הסיפורת
א. מלאכת הסיפור
ב. תפיסת הזמן
ג. טקסטים מקבילים

4. מילים מנחות בסיפור מכירת הבכורה

5. השוואת שתי הברכות

6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אדר צבי, הסיפור המקראי, ירושלים, תשי"ז.
אלטר אורי, אומנות הסיפור המקראי, תל-אביב, תשמ"ח.
בובר מרטין, דרכו של מקרא, ירושלים, 1964, עמודים 178-179.
הירש שמשון רפאל, ספר בראשית, ירושלים תשל"ז, עמוד כז.
זקוביץ יאיר, מקראות בארץ המראות, תל אביב, תשנ"ה.
חמיאל ח"י, "אם יעקב ועשו", בית מקרא , ל"ב, עמודים 332-339.
טלמון ש.,דרכי הסיפור במקרא, ירושלים, תשכ"ו, עמוד 40.
יניב איריס, "מילים מנחות במעגל חייו של יעקב", בית מקרא, ל"ד, א', עמוד 68-75.
יעקובסון י., בינה במקרא, תל-אביב, תשי"ג.
כוכבי רפאל, "זמנו של עשו", עלי שיח, 8-9, 1980, עמודים 265-269.
ליבוביץ נחמה, עיונים בספר בראשית, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, ירושלים, תשכ"ט.
ליפא גינת, "והיה כאשר תריד", בית מקרא, קכ"ד, תשנ"א.
עימנואלי מ.י., ספר בראשית, תל-אביב, 1978.
פולק פרנק, הסיפור המקראי, ירושלים, תשנ"ד.
קויפמן י, ספר יהושוע, ירושלים 1963, עמוד 76.
רופא אלכסנדר, "שיטת תולדות המסורות ויצירת של סיפורי יעקב", תרביץ, תשמ"ז, עמודים 593-597.
תורת חיים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ז.
GUNKEL H., GENESIS, GOTTINGEN, 1902.
JACOB B., GENESIS, BERLIN, 1934.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיפור גניבת הברכה", סמינריון אודות "סיפור גניבת הברכה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.