מצוקת נערות ואירגוני עזרה וולנטריים

תקציר העבודה:

הקשר בין מצוקה אצל נערות לבין
בקשת עזרה בארגון וולונטרי

ראשי פרקים: hy0262
1.מבוא
2.התפתחות הפרט בתקופת ההתבגרות
3.בקשת עזרה
4.מאפייני העוזר
5.מאפייני הנעזר
6.הארגונים הוולונטריים
א.דלת פתוחה
ב.ער"ן
7.מחקר אמפירי
א.המטרה
ב.השיטה
ג.השערות
ד.תוצאות
8.סיכום העבודה
9.ביבליוגרפיה

מבוא
מטרת העבודה היא לבדוק מהם המאפיינים של נערות הפונות, עקב מצוקה נפשית
(חשש להריון מחוץ לנישואים וכיו"ב), למוקד יעוץ זה או אחר, ומדוע הן מעדיפות
אותו. העבודה תכלול סקירה תיאורתית על התבגרות הפרט ומאפייניה, על הרצון
לבקשת עזרה, על תכונות העזור והנעזר ומידע על האירגונים הוולנטרים נשואי
העבודה.

הצגת הנושא
החברה האנושית פיתחה מספר תכונות המהוות בסיס להתקדמותה. אחת מתכונות
אלו הינה התלות ההדדית. במישור האישי, היכולת לקבל ולהשתמש בתלות ההדדית
מהווה גורם חשוב בקיום קשר בין מיני בונה בתא המשפחתי. השימוש בתכונה זו
לשם קיום ויצירה איפשר מעבר ממסגרות חברתיות מצומצמות למסגרות חברתיות
המורכבות הקיימות כיום. השימוש בתלות הדדית איפשר, למשל, פיתוח טכנולוגיה,
מדע, שימוש בצבא וצמיחת אמנות.
ככל שגדלה מידת התיחכום של החברה גדל הצורך בהתמחות במקצועות יחודיים
ורבים, ובכך גדלה גם התלות ההדדית בין הפרטים בחברה. חלק מן המערכת
המסועפת של תלות הדדית, באה לידי ביטוי בפעולות השונות של מתן ובקשה עזרה.
פעולות העזרה מתקיימות במסגרות ובאופנים מגוונים: לעיתים כחלק מפעולות
המסגרות הארגוניות אותן הקימה החברה לשם החלפה בין אישית של ידע, שירותים
ומיומנויות על בסיס של קח ותן. לעיתים מתקיימות פעולות העזרה בארגוני
מתנדבים ובפעולות ספונטניות, בין אנשים קרובים או זרים ועל יסודות שונים של
תגמול.
למרות שפעולות העזרה כוללות שני צדדים: עוזר ונעזר, התמקדו המחקרים בתחום
זה בעיקר על משתנים המעורבים במתן עזרה. מתוך הנחה שלא תהיה בעיה בבקשת
העזרה ובקשר בין נותן העזרה לבין מבקשה, אם רק תוצע העזרה. אולם, קיימים
נתונים רבים המצביעים על חוסר פניה לעזרה כאשר היה בה צורך וכאשר היתה
בהישג יד (1972). MCKINLAY
מערכת המספקת עזרה באופן ישיר וחופשי אינה מספיקה, על מנת שתהיה יעילה
ותגיע לאלו הזקוקים לה, יש צורך גם בהבנת יחסם והתנהגותם של מבקשי העזרה.
מתוך הבנה זו צמחו וקמו מערכות בלתי פורמליות שונות הפועלות על יסודות
וולונטריים ומספקות סיוע ויעוץ בנושאים חברתיים ציבוריים.
מערכות אלו מעודדות פיתוח מעורבות ואחריות אישית של המשתתפים בהן, מבלי
שיתלווה לכך כל תגמול כלכלי הולם ומבלי לכפות את דעתם על הפרט ולחייב אותו
בביצוע.
על מנת לנסות ולענות על השאלות הקשורות בפעולות בקשת העזרה, כגון מדוע
אנשים הנזקקים לעזרה פועלים לעיתים בניגוד לאינטרסים שלהם ולא מבקשים
אותה אפילו שהיא קיימת, נעשו ניסיונות לבנות מודלים של תהליך חפוש העזרה.
הגשת עזרה לאדם הזקוק לה מעוררת לא פעם בעיה ודוקא מצידו של מקבל העזרה.
מסתבר כי לעיתים אלו הזקוקים לעזרה אינם מראים רצון לקבלה. הדבר מוביל ל 2-
שאלות מרכזיות: מדוע אנשים הזקוקים לעזרה אינם מחפשים אותה תמיד? וכן
מדוע אנשים לא מגיבים תמיד באופן חיובי לעזרה שקיבלו? כדי לנסות ולענות על
שאלות אלו חשוב, ראשית להבין מהם התנאים המשפיעים על קבלת עזרה, ומהן
הסיבות שאנשים מסרבים לה. מדוע לעיתים אנשים מעדיפים עזרה ממקור אחד על
פני מקור אחר, הזהה לכאורה.

מקורות:

ער"ן שונה מדלת פתוחה בכך שהוא מהווה אירגון בעצמו ולא לשכת ייעוץ בתוך ארגון.
מופעל בשבעה מוקדים ע"י כונן היושב במקומות מסוימים (חסויים) ועונה לפניות בנושאים בין אישיים (בדידות, קשר ופרדה) בעיות חברה, בעיות מין, בעיות משפחה, בעיות של זהות ובעיות נפשיות.
השרות ניתן באמצעות שיחות טלפון בלבד. מרבית הפונים דורשים הקשבה ואמפטיה ולא עצות מעשיות ניתן לזהות שני סוגים של פונים לער"ן:
1.חד פעמיים.
2.חוזרים.
הסטטיסטיקה מעידה שכ50%- מהפונים חוזרים וחלקם ממשיכים לקבל טיפול מקצועי במסגרת אליה הוכוונו מער"ן.
ליעוץ טלפוני כמודל טיפולי מספר יתרונות:
א.עלות כלכלית נמוכה. מחיר שיחת הטלפון נמוך מעלות שעה טיפולית.
ב.אינה דורשת אנרגיה רבה- נפשית ופיזית כאחד (לעומת הגעה למרפאה לבריאות הנפש).
ג.אינה מאיימת.
ד.מנוטרלת מבירוקרטיה וטרחה של מילוי טפסים.
ה.מנוטרלת מחשש של חשיפת פרטים אישיים המזהים את הפונה.
לאור הנתונים הללו המטופל שולט שליטה מלאה בפניה שלו. (LESTER )1974 טוען כי במושגי כח כשהאדם פונה למטפל כל הכח נמצא בידי המטפל. לעומת זאת בפניה בטלפון נותר מספיק כח בידי הפונה היכול לנתק את השיחה בכל רגע.
ו.אנונימיות- הפונה בטלפון יכול לשמור על אנונימיות מוחלטת. האנונימיות מאפשרת להעלות בטלפון חומר אישי יותר מאשר בשיחה פנים אל פנים. שמירה על אנונימיות מצד הפונה לעזרה מפחיתה את גורם האיום על הערך העצמי שהוכח כמהותי בשיקולי פניה לעזרה.
ז.גישור על מרחקים גיאוגרפיים- הטלפון מאפשר לאדם לקבל יעוץ ללא צורך במוביליות גיאוגרפית ומאפשר לאדם להישאר בסביבתו, ובכך מקלה על בעלי מגבלות- נכים, זקנים וכאלה ש"ביתם הוא מבצרם" ובשעת משבר מעדיפים לא לעזוב את הנקודה המספקת להם ביטחון.
ח.מיידיות- המרכז פועל 24 שעות ביממה ולעם מתאפשרת עזרה מיידית.
ט.נגישות- כמעט בכל בית בימנו מצוי מכשיר טלפון כך שהנגישות אליו כאל אמצעי לפניה לעזרה הינו גבוה.
מחקר אמפירי
המטרה
המטרה היא לבדוק האם יש קשר בין הבעיות השכיחות (כמו חשש מפני הריון) אצל נערות, שבגללן הן פונות לארגון וולונטרי, לבין מאפייני הארגון אליו פונים. מהם המאפיינים של הארגונים הנבדקים ומדוע נערות מסוג אתני\תרבותי\חברתי או לימודי שונה פונים למרכז סיוע כזה או אחר.
השיטה
שני הארגונים הנבדקים היו "דלת פתוחה"- ארגון וולונטרי עצמאי הפועל במקומות שונים ברחבי הארץ, והמרכז השני הוא "ערן" (עזרה ראשונה נפשית).
ער"ן מהווה מוקד פניה לכלל האוכלוסיה. לעומתו "דלת פתוחה" המיועד לנוער. עפ"י דוח פנימי שפורסם ע"י יצחק גילת בנושא פניות של ילדים ובני נוער לער"ן (1995), נמסר כי התפלגות הבעיות בערן: 30% בין אישיות, 25% תפקוד מיני ואמצעי מניעה, 20% בעיות משפחה, 15% זהות עצמית, היתר בעיות נפשיות.
האוכלוסיה הנחקרת היא צעירות בגילאי 14-22 כאשר נבדקו 80 שאלונים של פונים לדלת פתוחה (חולקו יותר אולם פסלנו חלק היות ולא מולאו ברצינות הראויה (4 שאלונים). בער"ן לא מבררים שום נתון בטלפון מלבד הבעיה, ולכן לא ניתן להשוות שאלונים אלא להסתמך על הנתונים המדווחים כסוגי הבעיות.
על מנת שנוכל לומר בוודאות כי אחד מהם משפיע על השני הרי ההשפעה חייבת להיות מובהקת. אחת השיטות היא מבחן F סטטיסטי הבודק את המובהקות לפי דרגות החופש (מדד הנגזר ממספר התצפיות פחות מספר המשתנים המסבירים). אנו נבדוק לרמת מובהקות של 95% (המקובלת במחקרים מסוג זה), ולפי מספר דרגות החופש F צריך להיות גדול
מ4- וT- עבור כל משתנה צריך להיות גדול מ2- לערך (מבחן F הוא לגבי כלל המשוואה ואילו לגבי כל משתנה ומשתנה אנו בודקים מבחן (T.
דוגמת השאלון מצורפת בסוף העבודה, וכן ריכוז התוצאות.
השערות
א.הבנות יפנו ל"דלת פתוחה" בגלל:
1.אנונימיות, אין חובת דיווח הלאה, גוף שאינו ממסדי, מקצועיות.
2.יעוץ והתערבות קצרי מועד.
3.ליווי אישי לאורך זמן.
ב.בנות חילוניות יפנו יותר מבנות דתיות.
ג.הפניה השכיחה ביותר היא בשל חשש להריון מחוץ לנישואין.
ד.בנות יעדיפו את הפגישה האישית על הפגישה האמצעית.
לצורך המחקר חולק שאלון ל אלו שפנו ל"דלת פתוחה".
השאלות היו:
מין,
גיל,
עדה (נלקח על פי מוצא האב),
השכלת אב
מקצוע האב,
השכלת האם,
מקצוע האם,
השקפת הפונה (דתי, חילוני או מסורתי),
השקפת ההורים,
עיסוק הנער\ה,
עם מי מתגורר (הורים, פנימיה, חבר, לבד).
שלוש שאלות אחרונות, אינפורמטיביות היו אודות המקור ממנו נודע לנערה כי קיים מוקד העזרה, והאם פנה בעבר ל"דלת פתוחה" וכן מי נתלווה אליה בפגישות.
הממצאים
הממצאים לגבי "דלת פתוחה" הראו (מתוך 80 נבדקים):
66 בנות פנו בשל הריון או חשש להריון.
הגיל הממוצע של הפונות הוא 17.23 שנים.
הגיל הממוצע של הפונות בשל חשש להריון הוא 17.32.
59 מתוך הפונות היו תלמידות.
16 היו בנות מסורתיות, 43 חילוניות, 21 דתיות.
5 מהפונים היו בנים- בני הזוג של הבנות שהיו בהריון.
מספר ממוצע של בני משפחה בכל משפחה: 3.16.
2 פונות היו ממוצא אשכנזי, 27 פונות מהעדה האתיופית והשאר ממוצא ספרדי.
הממצאים לגבי ער"ן היו (עפ"י דוח פנימי של יצחק גילת, 1995)
40% מהפונים הם בנים
60% מהפונים היו בנות
מתוך הבנות רק 2% בשל חשש להריון
זאת לעומת "דלת פתוחה" שם כ95%- בנות, רובם בשל חשש להריון או הריון ממש.
כמו כן נמצא כי רוב הנערות שפנו לער"ן ידעו זאת מתוך העיתונות ואילו ל"דלת פתוחה" רובן באו בעיקבות חברות.
לאור ממצאים אלו נערך סקר מקיף אודות שביעות הרצון מאגודת "דלת פתוחה" על מנת לראות מהם המאפיינים של נערות הפונות למקום כזה, ומהי מידת שביעות רצונן מהטיפול במקום.
המשתנים, וסימוליהם בבדיקה הסטטיסטית היו:
משתנה מוסבר:
TO = רמת שביעות הרצון אותה ציינו הנערות מהטיפול, ויחס המטפלים, ומהרצון שלהם לעזור. ניתן היה לסמן ניקוד בין 1 ל5- עבור כל קריטריון.
משתנים מסבירים:
A = אשכנזיה.
S = ספרדיה (כולל מוצא ישראלי).
D = דתיה.
H = חילונית.
ME = משפחה מרובת ילדים.
MU = משפחה "קטנה" (עד שלושה ילדים).
E = תלמידה
K = עובדת, בצבא או אחרי צבא.
Y = השכלה יסודית (נתוני אב).
T = השכלה תיכונית (אב).
G = השכלה גבוהה (אב).
הבדיקה היא בדיקת קורלציה. בדיקה זו מראה התאמה בין שני טורי משתנים, והיא השונות מחולקת במכפלת סטיות התקן. התוצאות נעות בין 1 המראה מתאם מלא חיובי לבין 1- המראה מתאם שלילי מלא. 0 מראה כי אין מתאם.
בדיקת קורלציה הראתה התאמה בין TO לשאר המשתנים כדלקמן:
A = 0.36-
S = 0.41
D = 0.12-
H = 0.27
ME = 0.07.
MU = 0.34-
E = 0.019-
K = 0.18
Y = 0.19
T = 0.13-.
G = 0.36.
כלומר יש התאמה שלילית לאשכנזיות, התאמה חיובית לחילוניות (כנראה בשל פתיחות יתר), התאמה חיובית לגודל המשפחה, ולהשכלת האב.
בבדיקה שניה בדקנו רגרסיה לינארית, והמשתנים שנמצאו מובהקים בהשפעתם על שביעות הרצון היו: ככל שהמשפחה יותר גדולה כך הנערה מרוצה יותר, בחורות אשכנזיות מרוצות יותר, והתלמידות (נערות צעירות יותר) מרוצות. בנות לאבות בעלי השכלה יסודית יהיו מרוצות פחות (הסבר ראה עמוד 31 לעיל).
סיכום
עבודה זו עסקה בבבקשת עזרה של נערות מגורמים המתמחים בנושא, תוך בדיקה אמפירית של פונות לשני מרכזים כאלו ובדיקה מהם המאפיינים של הרצון לקבלת עזרה ובאילו תנאים.
החלק הראשון, התיאורטי, סקר את המחקרים בנושא והעלה כי קיימת בעיה בסיסית בפניה לעזרה, המשתנה בהתאם למאפיינים אישיים של הפונה, וכן של הגוף העוזר. באופן כללי נמצא כי הפונים מעוניינים באנונימיות ולא בהחשפות תוך מתן עזרה ותמיכה נפשית מעבר לתמיכה המקצועית. להערכתנו הרבה תלוי במבנה האישיות של הנערה ובמידת
"הבשלתה". נערה הנמצאת בשלבים הראשונים של התבגרותה (ראה פרק א') קשה לה יותר להתמודד עם נורמות חברתיות כאלו.
בחלק השני נערך מחקר אודות פניות לשני ארגונים. הממצאים הראו כי רוב הפניות ל"דלת פתוחה" היה בשל חשש הריון.
הסיבות יכולות להיות אחדות:
1.ראשית לנערה יש ליווי צמוד לאורך זמן.
2.הנערות יודעות כי הטיפול הינו מקצועי ומלווה ע"י רופא נשים.
3.הפגישות נעשות פנים מול פנים ולא בטלפון וכן אין מפנים אותן למקומות אחרים.
4.הנערות יכולות להיות בטוחות כי המידע אודותן אינו מועבר הלאה (ממצא הנתמך במחקרים שם הביעו רוב הנשאלים רצון לאנונימיות).
5.העזרה הינה אישית ספציפית ולא כללית.
יש להניח כי איפיונו של הארגון הוולונטרי הספציפי קובע במידה רבה את העדפת הפונה לפנות לארגון זה על פני ארגון וולונטרי אחר. משמע- בנות\נערות שנכנסו להריון יעדיפו את דלת פתוחה שבה המפגש הוא אישי- פנים אל פנים ולא יעוץ טלפוני. לעומת זאת נערות\נערים בבעיה כללית יעדיפו יעוץ טלפוני.
ביבליוגרפיה
*.אריקסון א., ילדות וחברה, תל אביב, 1968.
*.מוס ר., תאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, 1988.
*.אדר ל', יסודות פסיכולוגים של החינוך לערכים, ירושלים, 1976.
*.קלפנר מצליח חגית, השפעת הקרבה בין העוזר לנעזר וסגנון הצגת העזרה על הנכונות לקבלה והרצון לתפסה, תל-אביב, 1995.
*.צימרין, ח., התערבות המכוונת למניעת פגיעה בילדים ע"י אמותיהם, חיבור לשם קבלת תואר דוקטורט לפילוסופיה,האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1978.
*.AMATI, P.R. SAUDERS J., (1985), "THE PRECEIVED DIMENSIONS OF HELP SEEKING EPISODES, SOCIAL PSYCHOLOGY QUARTERLY, 48, PP.138-130.
*.ADAMS, J.S., "INJUSTICE IN SOCIAL EXCHANGE" IN L. BERCOWITZ (ED), ADVANCES IN EXPERIMENTAL SOCIAL PSYCHOLOGY, VOL 2, N.Y., 1965.
*.AMES R,. "HELP SEEKING AND ACHIVMENT ORIENTATION: PERSPECTIVE FROM ATTRIBUTION THEPRY", IN ASSER E.S., "SOCIAL CLASS AND HELP SEEKING BEHAVIOR", AMERICAN JOURNAL OF COMMUNITY PSYCHOLOGY, 6, 1978, PP 465-474.
*.BREHM J.W., A THEORY OF PSYCHOLOGICAL REACTANCE, N.Y., 1965.
*.BRICKMAN P., "PLEASURE AND PAIN IN SOCIAL COMPARISION" IN JERRY M. (ED), SOCIAL COMPARISION PROCESSES, THEORETICAL AND EMPIRICAL PERSPECTIVES", WASHINGTON D.C ,1977.
*.CALDWELL REINHART
*.DEPAULO B.M, NADLAR A., AND FISCEHR J,D,. (EDS), NEW DIRECTIONS IN HELPING, N.Y. 1983.
*.ELMER,E., CHILDREN IN JEOPARDY,PITTSBURG: UNIVERSITY OF PITTSBURG, 1968.
*.FISHER W.A., "ADOLLSCENT CONTACEPTION: SUMMERY AND RECOMMENDATION", 1983.
*.FISHER ET AL, "SEX EDUCATION", IN BYRNE D., (ED), ADOLSCENTS, SEX, NF CONTRAPTION, NEW-JERSY, 1982.
*.FOX J.W., "SEX, MERITAL STATUS AND AGE AS SOCIAL SELECTION FACTORS IN RECENT PSYCHIATRIC TREATMENT, JOURNAL OF HEALTH AND SOCIAL BEHAVIOR, 25, PP.394-405.
*.FRIEZE I.H., (ED), NEW APPROACH TO SOCIAL PROBLEMS, WASHINGTON D.C., 1979.
*.GALLES, R,.J, FAMILY VIOLENCE, BASIC TRAINING FOR VIOLENCE, LONDON, SAGE PUBLICATION, 1979.
*.GROSS K.J., MCMULLEN P.A., "THE HELP SEEKING PROCESS", IN DERLEGA V., GRZELAK, COOPERATION AND HELPING BEHAVIOR: THEORIS AND RESEARCH, N.Y., ACAMEMIC PRESS, 1981.
*.HAUGHURST, R.J., (1972), "DEVELOPMENTAL TASKS SND EDUCATION, N.Y.
*.HILL F.E, HARMON M., "THE USE OF TELEPHONE TAPES IN A TELEPHONE COUNSELING PROGRANS", CRISIS INTERVENTION, 7, 1976, PP.88-96.
*.KARABENICK S.A., KNAPP J.R.,"EFFECT OF COMPUTER PRIVECY ON HELP SEEKING",JOURNAL OF SOCIAL PSYCHOLOGY, 18, 1988, PP.565-589.
*.NADLER A., AND FISHER J.D,. "THE EFFECTS OF SIMILAITY BETWEEN DONOR AND RECIPIENT ON RECIPIENT'S REACTION TO AID, JOURNAL OF APPLIED SOCIAL PSYCHOLOGY, 1974, PP.230-243.
*.NADLER A., AND FISHER J.D., "EFFECT OF DONOR RESOURCES ON RECIPT SELF ESTEEM AND HELP, JOURNAL OF EXPERIMENTAL SOCIAL PSYCHOLOGY, 1976, 12, PP.139-150.
*.NADLER A., DETERMINANT OF HELP SEEKING BEHAVIOR: THE EFFECTS OF HELPERS SIMILARITY, TASK CENTRALIY AND AND ADN RECIPIET'S, 1987.
*.NADLER A., AND FISHER J.D, "THE EFFECTS OF SIMILARITY BETWEEN DONOR AND RECIPIENTS REACTION TO AID", JOURNAL OF APPLIED SOCIAL PSYCHOLOGY, 3, 1986, PP.230-243.
*.NEDLER PORAT, WHEN NAMES DO NOT HELP", PERSONALITY AND SOCIAL PSYCHOLOGY BULLETIN, 1978, 4,PP. 624-626.
*.NADLER A., SELF ESTEEM, PERCEIVED OPPORTTUNITY TO RECIPROCATE AND SELF SEEKING, TEL-AVIV, 1994.
*.SHAPIRO E.G., "EFFECTS OF VISIBILITY OF TASK PERFORMENCE ON SEEKING HELP", JOURNAL OF APPLIED SOCIAL PSYCHOLOGY, 1974, 8, PP.163-173.
*.TESSLER, R.C, AND SCHWARTS, S.H., "HELP SEEKING, SELF ESTEEM, AND ACHIEVMENT MOTIVATION: AN ATTRIBUTIONAL ANALYSIS", JOURNAL OF PERSONALITY AND SOCIAL PSYCHOLOGY, 1972, PP.318-326.
*.UDRY J.R., BILLY, MORRIS N.M, GROFF T.R., RAY M.H., (1985), "SERUM ANDROGENIC HORMONS MOTIVATE BEHAVIOR IN BOYS", FERTILITY AND STERILITY, 43, 1, PP.90-94.
*.VAROFF J.B., "THE DINAMICS OF HELP SEEKING IN MEN AND WOMEN", PSYCHIATRY, 44, 1981, PP.189-200.
*.WILLS T.A., "SOCIAL COMPARISON IN COPYING AND HELP SEEKING", IN DEPAULO B.M, NADLAR A., AND FISCEHR J,D,. (EDS), NEW DIRECTIONS IN HELPING, N.Y., 1983.
*.ZIMBARDO P.G., SHYNESS: WHAT IT IS, WHAT TO DO ABOUT IT, READING MA., ADDISON-WELSELY, 1977.
גלבוע ציפי, בחינת הגורמים הקשורים לרמת ידע אובייקטיבית ורמת ידע נתפשת של מתבגרים בנושא המין, עמוד 9.
אריקסון א., ילדות וחברה, פרקים א' ו-ב'.
גלבוע, שם, עמוד 12.
קלפנר מצליח חגית, השפעת הקרבה בין העוזר לנעזר וסגנון הצגת העזרה על הנכונות לקבלה והרצון לתפסה, עמוד 12.
כהנא ראובן, ארגונים וולונטריים- מבנה ודפוסי פעולה, הרצאה לזכרו של אבני פיינס, פברואר 1986.
26

תגים:

נפשית · מינית · פיזית · התעללות · היריון · ניצול · נערה · מצוקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מצוקת נערות ואירגוני עזרה וולנטריים", סמינריון אודות "מצוקת נערות ואירגוני עזרה וולנטריים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.