ישראל והשיווק לרוסיה

תקציר העבודה:

ישראל והשיווק לרוסיה
ההסטוריה של היחסים בין ישראל ורוסיה
hy0145
תחילת היחסית היא בשנת 1948 עם הכרזת המדינה. בשנת 1953 נערכה פעולת טרור נגד
השגרירות הסובייטית בתל-אביב, כנראה עקב פרשת "הרופאים המרצחים", משפט
אנטישמי בבריה"מ. ב1956- היה משבר כלשהו עם ההתקפה על מצרים (מבצע קדש).
הצעד עורר זעם בעולם כולו ולא תרם ליחסים עם בריה"מ. ב1967- נותקו היחסים סופית
עד להתפוררות הגוש הקומוניסטי.
יחסי בריה"מ-ישראל התנהלו מאז הקמה של מדינת ישראל בשלושה מישורים:
1.מישור המדיניות המזרח תיכונית והבינלאומית. בריה"מ תמכה בצד הערבי,למעט
בתקופה קצרה.
2.מישור היחסים הדו צדדים: יחסי המסחר והכלכלה, חילופי התיירות, תרבות
ואומנות. יחסים אלו אינם קיימים מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדיות
ביוני 1967. הם היו קיימים בהיקף מצומצם, בזמן שהיחסים היו תקינים.
3.המישור של יהודי בריה"מ. ישראל מבקשת מתן רשות ליהודי בריה"מ, הרוצים בכך,
לעלות לישראל, דבר שהסובייטים רואים בו התערבות פנימית שלהם. עוד יותר רואים
בהתערבות כזו בדרישות להענקת זכויות לאומיות ליהודים שירצו להישאר בבריה"מ,
לשחרורם ממאסרם ומגלותם של אלו שהועמדו בעוון ציונות ואהדה לישראל.
מלחמתם של השלטונות הסובייטים באהדה לישראל וברצונם של יהודים בבריה"מ
לעלות לישראל הביאה לתעמולה אנטי-ישראלית חריפה בכללי התקשורת הסובייטים
והשפיעה על החרפת היחסים בין שתי המדינות.
לאחר סקירה זו נתאר את התפלגות היצוא הישראלי לחב"ע בשנים (1975, 1980, ו 1995-
(באחוזים(

מקורות:

במגזר הצרכני ישנן הזדמנויות רבות- למרות שהאינפלציה הגבוהה עדיין עלולה לפגוע בשיעור הריווחיות, פלח השוק הצרכני העליון מתרחב בהתמדה ומציע הזדמנויות רבות בכל תחומי הצריכה. גם במגזר זה יש פוטנציאל רב למיזמים משותפים ויצור מקומי.
צרכי ההשקעות ברוסיה גבוהים מאוד בפרט בתחומי השירותים (כגון התקשורת), כריה וחציבה (כגון נפט וגז, זהב ומתכות אדמה רדודה) ותשתית. התחזית להשקעות בענפי תעשיה רבים מעורפלת, למעט בתעשיית הרכב ובתעשיית מוצרי צריכה שאינם מתכלים. הפוטנציאל הרוסי גדול גם בתחום השירותים המקצועיים- ניהול ושיווק, יעוץ הנדסי
ואדריכלות, תקשורת ומחשוב, ראיית חשבון, בנקאות וביטוח ועוד.
רוסיה מקנה עדיפות להגדלת התפוקה החקלאית ויוזמות ישראליות יכולות להשתלב בהדרכה מקצועית בתחומים אלה ואף ליזום פעילות הדרכה מקצועית, שיתקיימו בישראל או ברוסיה.
לדעתנו, על מנת להצליח בשוק הרוסי המתעורר "בגדול" יש ליישם שיטות שיווק ופרסום מערביות המיישמות גישות מדעיות.
תאורית ה- 7P גורסת מה צריך תמהיל שיווק טוב להיות:
-PRODUCT מוצר מה יש לומר על מוצר או השירות.
-PRICE מחיר- מה מדיניות המחירים של הפירמה.
-PLACE מקום- מערך ההפצה איך מפיצה את השירות.
-PROMOTION קידום- איך מקדמת הפירמה את עצמה: פרסום,קידום מכירות ויחסי ציבור.
-PERSONAL התנהגות העובדים.
-MANAGMENT PROCESS צורת הניהול.
-PHYSYCAL PLACE האווירה המקומית.
שירות הלקוח היא הסיבה לקיום של ארגון שירותים. בשיווק שירותים 4 הP- אינם מספיקים, ויש להוסיף להם עוד שלושה:
א. -PERSONAL במטכל אלו הם הטכנאים.
ב. -MANAGMENT PROCESS מתקנים פיזיים וציוד החשובים על מנת להקל על השיווק.
ג. -PHYSYCAL PLACE זמינות, שירות ואיכות, ניקיון, תאורה, טמפרטורה מתאימה במתקני החברה ועוד.
בשירותים המוצר הוא ההתנסות ולא הצריכה, ולכן חשובה התנסות קודמת. הלקוחות אמורים להיות מטופלים בשלושה מישורים:
א.משאבי אנוש: בחברה ישנה יצירת אמון בחברה וכח האדם מתוגמל בבונוסים.
ב.ההיבט התפעולי: ישנו מיכשור מתאים לטיפול בציוד ותיחזוקו.
ג.ההיבט השיווקי: יצירת מערכת יחסים עם סוגים ספציפיים של לקוחות ברמת שירות אחידה. בחלק זה מטכל מפגרת אחרי חברות אחרות היות ואינה מפצה כל כך את הלקוח המתמיד.
הלקוחות הרוסיים לא התרגלו לשירות טוב. הם היו רגילים לעמוד בתורים ארוכים ולהתקל ביחס מזלזל של פקידים. אין ספק כי שירות מיטבי ברמה מערבית יכול להועיל. אולם, עם זאת יש לזכור כי הלקוח עדיין אינו אמין והשיטה של "הלקוח תמיד צודק" או "מדיניות החזרה בלי שאלות" לא תוכל להיות מיושמת במלואה.
נקודה שניה שעדיין אינה מוצאת ביטויה בחבר המדינות היא שיטת הפרסום בדיוור ישיר, למרות שירותי הדואר המעולים (יחסית) הקיימים שם.
המכירה באמצעות הדואר החלה להתפתח בארה"ב מיד לאחר סיום מלחמת האזרחים כלומר בסוף שנות ה60- ובתחילת שנות השבעים של המאה ה18-. הגורם שתרם להתחלת השיטה הזאת היה פתיחת רשת הרכבות ביבשת האמריקאית, דבר שהביא לקידום מזורז של שירותי הדואר במדינה.
החברות הראשונות שעסקו בדיוור ישיר, בינהם חברות מפורסמות (כגון SEARS-ROEBUCK, MONTGOMERY WARD ועוד), זכו להצלחת מסחררת עד שבעלי עסקים רבים פנו לממשלה בבקשה לחוקק חוקים שיגבילו את הפרסום הישיר אשר איתו נאלצו להתחרות בצורה כה קשה. המוצרים שנמכרו באותו זמן בשיטת הדיוור הישיר היו בעיקר מוצרי בית זולים,
אך במרוצת השנים התרחבה המכירה באמצעות קטלוגים ושיטות אחרות של פרסום ישיר והיא מקיפה כיום לא רק מוצרים עממיים, אלא גם מוצרי אופנה יקרים, תכשיטים, מוצרי אלקטרוניקה, צילום וציוד ספורט.
יש הבדל בין הפרסום בדיוור הישיר לשיווק באמצעותו ((MAIL ORDER ADVERTISING. האחרון לא מתייחס לערוצים אשר דרכם ההודעה מועברת אלא לשיטת הפצת המוצר. כאשר מסר הפרסום מתוכנן לסיים את מכירת המוצר ע"י הדואר ללא עזרה של אישיות מתווכת או של מכירה פנים מול פנים- לעיתים מאוזכר כשיווק ישיר.
כדי להשיג הזמנות באמצעות הדואר המסר יכול להיות מועבר ע"י הפרסום הישיר או בכל אחת מצורות התקשורות האחרות.
השימוש הנפוץ בעולם של פרסום ישיר ובמיוחד פרסום בדיוור ישיר הוא הודות ליכולת לשלוח מסר לקבוצות ספציפיות אשר הגישה אליהן דרך שאר אמצעי התקשורת גובה עלות גבוהה בהרבה. לדוגמא מפרסם בדיוור ישיר מפעיל תחנת השירות יכול להתרכז בהודעתו רק בבעלי המכוניות אשר גרים בסביבתו הקרובה. יותר מכך, חברת פורד דרך
סוכנות הפרסום שלה יצרה קמפיין מיוחד לדיוור ישיר אשר יועד רק למכוניות מהסוגים שברולט פליימוט- אף לא אחד מערוצי הפרסום האחרים יכול היה להציע למפרסם את ההתמקדות הגיאוגרפית והאיכותית המאופשרת ע"י הפרסום הישיר.
נקודה נוספת שיש להזכירה כאן היא התמקדות בנושאים שהיו אסורים בזמן השלטון הקומוניסטי ובראש ובראשונה בנושא מסרים מיניים.
גולד ((GOULD 1994 טוען שיש חמישה מימדים לפרסומת מינית: המימד הפונקציונלי, מימד היוצר פנטזיות, המימד הסימבולי, המימד הדוחה והמימד בעל האוריאנטציה של גבר או אישה. הגישה המקובלת כיום היא כי יש צורך התאמה מלאה בין המוצר, הפרסומת, קהל היעד והשימוש בסמלים מיניים. המומחים טוענים כי יש להקפיד על התאמה בין
ערוץ הפרסום, שבו מופיעה הפרסומת לעוצמת הגירוי המיני. ההתאמה שבין במסר לבין המוצר חשובה תמיד, אך היא חשובה במיוחד בקשר שבין המסר המיני בין תפישת המוצר או המותג. הממצאים מורים בבירור כי המסר המיני יעיל ביצירת העדפות ובחיזוק כוונות רכישה, רק אם הצרכן מבחין בקשר הענייני שבין השניים.
אלמנטים נוספים שהיו אסורים, או שלא הובלטו בזמן השלטון הקומוניסטי בפרסומות היו ערכים מערביים כמו: הצלחה, מקצועיות, נהנתנות וכד' המייצגים ערכים קפיטליסטיים. במקצועיות אנו מוצאים מסמנים כמו הפנייה מילולית למקצוע של הדמות המופיעה במודעה או הצגת הפרט במקום העבודה או בפעילות מקצועית. לאחר נפילת בריה"מ
העבודה וההצלחה בעבודה הם מרכיב סטטוס חברתי. אי לכך ניתן היה לצפות כי העבודה תובלט בריש גלי. ההצלחה, כחלק מהמקצועיות תובלט יותר, דבר שיתאם את מגמת האינדיבידואליות. תוצאה טובה של מעשה נמדדת בכמה כסף יש לך, כמה אתה מצליח עם נשים, כמה אתה מצליח בקריירה שלך.
ביבליוגרפיה
1.אהרוני י., אסטרטגיה עיסקית, ת"א, גומא, 1982.
2.גוברין יוסף, יחסי ישראל בריה"מ, ירושלים, 1990.
3.ג'וליאן ס., ניהול השיווק, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 1987.
4.הורניק י., נהול השיווק, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 1987.
5.הסכמי הסחר בין ישראל למדינות חבר העמים, ירושלים, ינואר 1996.
6.יצוא למדינות חבר המדינות, מכון היצוא הישראלי, משרד התעשיה והמסחר, יולי 1996.
7.יזראלי דב, שיווק הלכה למעשה, הוצאת צ'ריקובר, 1985.
8.מיכאלי מיכאל, גורמים עיקריים בהתפתחות היבוא והיצוא בישראל, מכון פאלק, 1991.
9.נחמני עירית, "רוסיה: הבנקים הופכים לשחקן מרכזי", ביזנסוויק, 7.7.1997.
10.ספר התעשיה 9/1988.
11.פרגוסון ס.א., תיאוריה מיקרו כלכלית, שוקן, 1975.
12.קרן א., שיטות ארגון וניהול, כינרת, 1987.
1.CUBIN JOHN, "ADVERTISING AND THE THEORY OF ENTRY BARRIERS", ECONOMICA, 48, PP.289-298.
2.JOE S. BAIN BARIERS TO NEW COMPETITION, HARVARD UNIVERSITY PRESS,1965.
3.MCGEE JOAN S., INDUSTRIAL ORGANISATION, 1983, CHAPTER 7.
4.SHERER N., "POLICY APPROACH TO THE MONOPOLY PROBLEM", J. OF MARKET AND ECONOMIC PERFORMANCE 415
5.SHMALENSEE R., WILLING R.D, HAND BOOK OF INDUSTRIAL ORGANIZATION, 1989. 1318
6.SHMALENSEE R., "ECONOMIC OF SCALE AND BARRIERS TO ENTRY", J. OF POLITICAL ECONOMICS, 1981, 89, pp. 1228-1241.
7.SHMALENSEE R., "ADVERTISING AND THE ENRTY DETERRENCE AN EXPLORATORY MODEL",J. OF POLITICAL ECONOMICS, 1983, 91, pp. 636-653.
8.STIGLER GEORGE BARIERS TO ENTRY,ECONOMIC OF SCALE,AND FIRM SIZE, IN STIGLER: THE ORGANIZATION OF INDUSTRY, IRVIN 1968.
9.VON WEIZACKER, "A WELFARE ANALISIS OF BARIERS TO ENTRY" BELL GOURNAL OF ECONOMICS, VOL 11, 1980, PP.399-420.
שמות חברות ישראליות שהתמחו בשיגור מטענים לרוסיה:
1.גל-ים בע"מ
2.גי פי אי סוכני אוניות בע"מ
3.פרקו ים בע"מ
4.קוראל שירותי ים
5.כרמל שירותי ספנות בינלאומיים
6.כספי שירותי ים
7.כספי שירותי תעושה
8.אמא סוכניות ים מאוגדות בה"מ
9.סוכנות ימית ישראל סקנדינבית בע"מ
10.אלאלוף ושות ספנות.
11.א. רוזנפלד ספנות
12.חברת קונמרט
סוגי המטוסים הטסים ברוסיה
סוג המטוס מכסימום קונטיינרים
AN12 15
AN26 5
AN32 2
AN74 6.7
AN124 10
IL18 120
IL76 13
B727 50
L100 24
360 SHO 20
BAE46 3
DC-6 10
LI88 13
B707 14
DC8 39
DC8 73 39.5
DC10 45
B60747 97
B 747 110
הטפסים האמורים להשלח עם היצוא:
1.חוזה מכר חתום על ידי הצדדים והכולל פרטים בדבר המשגור:
פרטי השוגר והנשגר
תנאי התשלום
סוגי ואופי הטובין (כמויות וערך).
2.חשבון מכר.
3.חשבון רגיל בשפה האנגלית או הרוסית.
4.למוצרי בשר- תעודה וטרינרית חתומה על ידי הרשות המתאימה בארץ היצוא.
5.שטר מטען.
על היבואן לדאוג למסמכים הבאים:
1.רישיון יבוא.
2.התחייבות היבואן לתשלום מכס
3.למוצרי מזון- תעודת הגיינה.
4.תעודת תקן למקרים שנדרש.
בדיקת קדם משלוח ((PRE SHIPMENT.
יבואנים מתנים לעיתים עם פתיחתו של מכתב אשראי ((LETTER OF CREDIT והצגת אשור מטעם חברת השגחה המאשר כי:
1.נציג מטעמה נכח בעת המכלת הסחורה, ספירת הכמויות שהומכלו בה וטיב המכלתה.
2.איכות המוצרים והתאמתם להזמנת ולחשבונות שהונפקו (כמויות, אריזות, איכות וכו').
3.שירותים בעלי אופי כזה יחייבו את החברה להנפיק תעודות המעידות כי הטובין עמדו בדרישות המזמין והתקן הרצוי ((COC=CERTIFICATE OF CONFORMITY.
תעודות אלו חייבות להיות מונפקות טרם הגעתן לחב"ע.
2.פיקוח ((SUPERVISION ומניה ((TALLY
פיקוח ומניה- פיקוח במהלך טעינה ופריקה של המטענים בנמלים.
3.שמאות ((SURVEY
הנפקת דוחות נזק וחוסר למטענים ביעד.
4.יעוץ בתחום מניעת נזקים ((DAMAGE LOSS PREVENTION
יעוץ מקצועי בתחומי האריזה ואבטחת המכולה.
בארץ פועלות מספר חברות אשר התמחו בשינוע סחורות לארצות חבר העמים.
פיקוח בפריקה זהו אמצעי נוסף שנוקטות בו לעיתים חברות הביטוח ומתנות בו את תוקף הכיסוי. הפיקוח יכול שיעשה בנמל או ביעד הסופי, תלוי בסוג הביטוח ונקודות סיומו. בדרך זו ישנו מעקב צמוד אחר מצב הטובין נזקים או חוסרים, מתגלים מיד או נמנעים בכלל. הדבר חוסך מהמבטחים את החשש מפני אישורים ומתעודות חוסר, או נזק
מפוקפק, או מדיווחים לא אמיתים של המשגרים באשר למצב הטובין וכמותם.
הובלה ימית
מטענים המובלים כCL- (קונטיינר מלא) וLCL- (קונטייר לא מלא).
למכולות מלאות
1.הכיסוי הביטוחי ניתו לכל סוגי הקונטיינרים.
יש לציין כי הביטוח פג עם כניסת המטען האחוד למחסן המשלח המפצל. לנקודה זו על המשגרים לבוא ולקבל את המטען.
2.בהובלת מכולות על בסיס מסירה ללקוח (ביעד פנים ארצי) יש לוודא כי המובילה מבצעת ההובלה ואשר הנפיק את שטר המטען, אחראי למטען עד לשלב מסירתו.
תשומת הלב מופנית לכך כי לעיתים עשויים מובילים לציין על גבי שטרי המטען כי אחריותם פגה בנמל הפריקה וזאת למרות שדמי ההובלה הימית והיבשתית שולמו ליעד הסופי ולמרות שמקום המריה מצויינים כיעד סופי על גבי שטר המטען. על השוגר לוודא כי מנפיק שטר המטען אחראי, אלא אם מוסכם אחרת, על המטען עד לנקודת המסירה.
בשטרי המטען של חברת צים, למשל, לחב"ע מודגש, כי התקשרות חוזית להובלה ליעדים מסויימים אשר אליהם אין החברה מעניקה שירותי הובלה סדירים ובאחריות, האחריות פגה בנמל הפריקה הראשון.
טובין בעלי ערך גבוה
בהובלת טובין בעלי ערך גבוה נהנים מביקוש רב בשווקי מדינות חבר העמים מומלץ, כדי להימנע מבעיות ביטוחיות, לרכוש שירותיה של חברת השגחה ו\או שמאי מוסמך לביצוע השגחה וספירה במהלך המכלת הטובין במכולה. יש לנעול את המכולה בסגרי פלדה מסוגים שונים.
פריקת המכולה במחסן המקבל תיעשה בנוכחות שמאי אשר יקבע על ידי חברת הביטוח בארץ. אין לרכוש שירותי שמאות מגורמים מקומיים ללא הסכמת ואישור המבטח היות ועל פי חוק חוזה הביטוח הישראלי (1981) בכך פגה אחריות המבטח.
מומלץ שבכל משאית יהיו לפחות שני נהגים ושלפחות אחד מהם יהיה דובר השפה המקומית. לא פעם נפלו נהגים מערביים שלא דיברו את השפה קורבן לנוכלים וכנופיות פושעים, אשר ניצלו את חוסר ההתמצאות והשפה של הנהגים, כדי להסיטם מהמסלול וגרמו להם לפרוק את המטען במקום הלא נכון ולמוסרו לאנשים הלא נכונים. לא פעם השתתפו
במעשי הונאה כאלו גם פקידי מכס מושחתים, שהשתמשו בחותמות מכס מזויפות או ישנות.
במקרים מסוימים כדאי לשקול ליווי צמוד וחמוש של המטען עד ליעדו הסופי. ליווי כזה אינו בגדר של מותרות. בתנאים השוררים כיום בחבר העמים ובמיוחד כאשר מדובר במטענים יקרים או במטענים אטרקטיביים לגניבה. כאשר שוכרים את שירותיה של חברת אבטחה, יש להקפיד על חברה טובה ומקצועית המספקת שומרים חמושים ומאומנים. זהו
תענוג יקר ולא תמיד משתלם מבחינה כלכלית, אולם כאשר מדובר במטענים יקרים ביותר במסלול הידוע כמסוכן, כדאי לשקול אותו. מבטחים לא מעטים מחייבים זאת.
עיקרי ההסכם בין ישראל לרוסיה
1.שתי המדינות יעניקו זה לזה יחס של אומה מועדפת ביותר ביחס למוצרים שמקורם בשטח ארצו של הצד האחר או שמיוצאים אליו.
2.הוראות אלו יחולו על דמי המכס לרבות נהלים לגביית דמי המכס וההיטלים האמורים; מכירה הובלה ואחסנה של הטובין.
3.ההוראות לא יסתרו הסכמים אחרים דוגמאת הסכם GATT.
4.הצדדים המתקשרים יתירו יבוא ויצוא זמני בלא תשלום דמי מכס ומיסים והיטלים אחרים כלשהם בעלי נפקות שווה, חוץ מתשלומים בעד נוהלי בית המכס.
5.שתי המדינות יקדמו חילופי מידע בכל עניין התורם לקידום שיתוף הפעולה המסחרי והכלכלי ע"י אימוץ אמצעים שמטרתם לתרום לחילופי הסחר לרבות תמיכה בארגון ובעריכת ירידים, תערוכות, ועידות פרסום וכד'.
6.שתי המדינות מסכימות להיענות ללא דיחוי לבקשתו של צד מתקשר בכל פעם שמוצרים שמקורם בשטח ארצו של צד מתקשר אחד מיובאים לשטח ארצו של הצד האחר בכמויות מוגדלות ובתנאים אשר גורמים או מאיימים לגרום נזק חמור ליצרנים מקומיים או למוצרים דומים או מתחרים ישירות. אם כתוצאה מההצעות לא ניתן להגיע להסכמה הצד שאליו
מייבאים יוכל לעשות כרצונו. בכל מקרה ינסו הצדדים להגיע לבוררות.
7.שתי המדינות יפעלו לפתיחת נציגויות מסחריות ויועצים מסחריים בכל אחת המדינות לשם קידום השיתוף.
8.האיסורים ליבואים לא יהיו שרירותיים ולא יפלו לרעה חברות מישראל וכן להיפך.
הסכם הסחר הזה דומה במקצת להסכם הסחר שיש לישראל עם ארה"ב (אסח"א) וכן עם השוק המשותף, אולם הוא מקנה למעשה עדיפות לישראל היות ויש לישראל עודף סחר עם רוסיה.
מיכאלי מיכאל, גורמים עיקריים בהתפתחות היבוא והיצוא בישראל, מכון פאלק, 1991, עמוד 19.
5
\...

תגים:

ברית · המועצות · חבר · שיווק · יחסים · העמים · יצוא · יבוא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ישראל והשיווק לרוסיה", סמינריון אודות "ישראל והשיווק לרוסיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.