משפט השלום העברי

תקציר העבודה:

תהליך המודרניזציה של ארץ ישראל לא המתין עד לבואם של האנגלים. הישוב החדש, זה שהחל להיווצר בארץ למן העליה הראשונה (1881-1903) שימש גורם פעיל שהאץ עד מאוד את התהליך. חלוצי העליה הראשונה הביאו עמם תורות התיישבות ששינו כליל את הנוף הארץ ישראלי והחיו את תהליכי העיור והתיעוש של הארץ.

עם זאת הקפיצה האמיתית קדימה התרחשה זכות התנאים שנוצרו עם הכיבוש הבריטי (1917), ועם המנדט של ארץ ישראל שנמסר לבריטניה מטעם חבר הלאומים. ואכן השלטון הבריטי היה גורם בעל משקל בתהליך המודרניזציה של ארץ ישראל. שלטונות המנדט השקיעו סכומים נכבדים בפיתוח שירותים ותשתית כלכלית.
אחד מביטויי המודרניזציה, כמו גם ביטוי החברה המתגבשת והולכת בארץ ישראל היה מערכת המשפט שכונתה "משפט השלום העברי".
בתחילת המאה (1909) הוקם בארץ "משפט השלום העברי", ופעל עד 1949, עת הוחלף ע"י החוק הישראלי. ערכאה שיפוטית זו היוותה מעין תחליף לבתי המשפט הרגילים שהיו נהוגים אז בארץ ופעלו על פי החוק המקומי: החוק העותומני, והחוק המנדאטורי, ולמרות היותה תחליף היהודים השתמשו בה בתדירות גבוהה. אין אומנם מספרים להשוואה מול בתי הדין הרגילים אולם בתקופות מסוימות היתה סבירות גבוהה כי הצדדים ידונו בבית משפט זה.
על פי החוק המנדטורי והעותומני החוק התקף הוא חוק אחד ולא ניתן להחליפו. הדרך היחידה בה ניתן לאכוף פסק דין כזה הוא ע"י שטר בוררות- שני הצדדים חותמים על כך כי הם מסכימים שצד שלישי יהווה בורר בינהם, ולא משתנה מעמדו, ופסק הבוררות שלו מחייב. כמובן כי לא ניתן לקיים הליך בוררות בנושאים פליליים שאז המדינה תובעת את האזרח. כיום ניתן לערער על פסק בוררות רק בבית המשפט המחוזי.

מטרת עבודה זו היא לסקור את תולדותיו של "משפט השלום העברי" (להלן "משפט השלום") על מנת לעמוד על יחס הישוב אליו ועל מקומו בישוב הישן לרבות יחס עורכי הדין, יחס השלטונות ויחס המוסדות הלאומיים.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. סיבות להקמת המוסד
3. יחס החברה היהודית
א. כללי
ב. החרדים
ג. בתי הדין הרבניים
ד. עורכי הדין
ה. יחס המוסדות הציוניים
5. עמדת השלטונות
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

מקורות:

אלון מנחם, המשפט העברי, הוצאת מגנס, ירושלים, 1989.
אליאב מ., א"י וישובה במאה ה-י"ט, ירושלים, 1978.
בר שירה, "על בתי הדין של הסתדרות העובדים", המשפט, כרך א', תרפ"ח.
דייקן פלטיאל, תולדות משפט השלום העברי, הוצאת יבנה, תל-אביב, תשכ"ד.
דייקן פלטיאל, "לסיום פעולות בית משפט השלום העברי" הפרקליט, אוגוסט ספטמבר 1949.
כוכבי עמנואל, השלטון המקומי בחדרה הקטנה, הוצאת חידקל, תל- אביב, 1986.
לוי אמנון, החרדים, תל-אביב, 1993.
לנדאו יעקב (עורך), "תולדות היהודים בארצות המזרח", הוצאת משגב, ירושלים, 1988.
משפט השלום העברי, שאלותיו הלכה למעשה, הוצאת משפט השלום העברי העליון, ירושלים, תרצ"ז.
.שטרסמן גבריאל,עוטי הגלימה, הוצאת לשכת עורכי הדין, תל-אביב, 1985.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משפט השלום העברי", סמינריון אודות "משפט השלום העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.