היבטים מוסריים לריגול תעשייתי

תקציר העבודה:

ריגול תעשייתי קיים כבר כמה מאות שנים אולם התופעה קיבלה תאוצה אחרי מלחמת העולם השנייה ויותר מכך בעידן הנוכחי. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר מונח ההיי-טק הפך לחלק בלתי נפרד מהכלכלה בעולם, החלה לפרוח, בעולם כולו, תשתית רחבה להשגת מידע ממאגרי מידע אלקטרוניים גדולים וזמינים. הדרכים להשגת מידע נעשו היו באמצעים חוקיים ולא חוקיים. ערכו של מידע זה היה רב בעבור אותן חברות, אשר השקיעו רבות לשם השגתו של (שיוביץ, 2003).
השגת מידע מודיעיני על המתחרים חיוני לתהליך קבלת החלטות ולפעילות השוטפת של הפירמה. כיום, הסביבה העסקית משתנה בקצב מהיר מבעבר לכן גדל הצורך של הפירמה במידע על צעדיה העתידיים של מתחרותיה. וזאת בעיקר בכדי להשיג יתרון תחרותי באותו ענף עסקי.
אדם הממציא המצאה, ההמצאה היכולה להיות לתועלת הציבור כולו, אולם הוא מוכן להעמיד אותה לטובת הציבור תמורת ממון רב, דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו. מחד, אם תפורסם המצאתו ותותר לשימוש הציבור, לא יהיה במעשה זה התמריץ לאחרים להמשיך ולהמציא המצאות חדשות ולהשקיע בהן הון. מאידך, אם ההמצאה לא תפורסם ולא תותר לשימוש הציבור, אזי, הציבור יסבול. ההמצאה, שהיא למעשה קנינו הרוחני של הממציא, הינה בבסיס רעיון הקניין הרוחני, שהוא מתן הזכות לבעל ההמצאה, או היצירה, למנוע מאחרים את השימוש ביצירתו או בהמצאתו שלא בהסכמתו. הזכות הבלעדית, הניתנת לבעל ההמצאה, מכונה לעיתים "מונופול" (ראה למשל סעיפים 117 - 119 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967), עבודה זו תתמקד בזכות על הקניין הרוחני ולא במונופול הגזור ממנו.
כלומר המדובר כאן הוא בקניין רוחני- המרגל התעשייתי גונב מידע מחברה אחרת- אין הוא גונב סחורה או שירות, הוא רואה כיצד המתחרה מייצר את המוצר או עומד לשווק שירותים, ומוסר את המידע לשולחו.

שאלות המחקר
שאלות המחקר הן:
1. מה נכנס להגדרת ריגול - האם כל השגת מידע היא ריגול או שניתן להגדירה כמודיעין עסקי (או איסוף מידע חופשי) ומה התחדש לאחר חוק חופש המידע ?
2. האם ניתן להצדיק ריגול תעשייתי במקרים מסוימים, האם ניתן להחשיב את הריגול כמוסרי?

במהלך העבודה אבחן את הריגול התעשייתי מול היבט של זכויות קניין הפרט והפירמה, ההיסטוריה והתקדימים המשפטיים של הנושא. כמו כן העבודה תבחן זאת דרך תיאוריות מעולם המוסר והעסקים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. ההבדל בין ריגול לאיסוף מידע עסקי
א) ריגול תעשייתי
ב) איסוף מידע עסקי
3. שיטות הריגול, ביצוען והפגיעה שלהן בכלכלה
א) במה מתבטא הריגול התעשייתי
ב) האמצעים בשימוש הריגול התעשייתי
4. זכות הציבור ומתן היתר לתחרות
5. גיבוש מדיניות ארגונית - גורמים משפיעים על האקלים המוסרי בארגון
א) מודל הבעלים
ב) הטענות העולות בארגון בעד ונגד
פס"ד של לילי נגד טבע
6. המיתוסים של מוסר בעסקים
ד) האינטרס העצמי הנאור
ה) תיאוריות של הוגנות
7. דרכי ישום המדיניות הארגונית - היבטים מוסריים
א) מה ניתן לעשות?
ב) עיקרון הצדק
ג) עקרון הסגולות טובות
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

בארגון - ממונים, עמיתים וכפיפים, הלקוחות, הספקים, הקהילה הקרובה, המתחרים הממשלה והחברה בכללותה. על המנהל לגשר על פני האינטרסים השונים והמנוגדים לעיתים של גורמים אלו. החלטות המנהל עשויות להשפיע על רווחתם של אותם בעלי עניין ועליו להכריע את מי להעדיף, לעיתים תוך סיכון מעמדו בארגון.
נושא זה הינו מורכב מאוד, מורכבות הנושא מתבטאת בעיקר בדילמות הרבות שהמנהלים שרויים בהם, כגון: האם להעדיף שיקולים כלכליים על השיקולים המוסריים, כאשר ישנם ניגודים ביניהם ומתי. בתוך השיקולים המוסריים, איזה ערך יש להעדיף, כאשר יש ניגוד בין האמת לצדק. לצד מי יש להכריע, כאשר יש ניגוד בין טובת בעלי המניות
לטובת החברה כולה.
כל מערכת חברתית זקוקה למידה מסוימת של אמון בין משתתפיה, בכדי שתוכל לתפקד ביעילות. יחסי עבודה, בתוך המערכת הארגונית ויחסים עסקיים בין ארגונים ובין אנשים, מבוססים, במידה רבה, על האמון שאפשר לרכוש כלפי הזולת. יש אמנם חריגים, אך דווקא הארגונים והעסקים המצליחים בולטים באמינותם ובניהול יחסי אמון עם "בעלי
עניין" בכל המעגלים הסביבתיים של המערכת. כל המתנהג בחוסר אתיות פוגע, בראש ובראשונה, באמינותו ובאמינות העסק או הארגון שהוא מייצג. לאור זאת, בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר תביעות כנגד מנהלי החברות שפעלו בצורה לא חוקית. לדעת בעלי מניות, יש בהתנהגות של ריגול משום חוסר אחריות חברתית, משום שהיא פוגעת
לא רק בתפקוד הארגון וברווחיות העסק אלא גם באיכות החיים של החברה כולה.
ב) הטענות העולות בארגון בעד ונגד
אעלה להלן את הטענות של כל צד, בעד ונגד גניבת זכויות רוחניות:
בעד
הזכויות נודעו לעובד במהלך עבודתו. הוא חלק מהעסק ולכן הוא יכול להשתתף ברווחי העסק.
חלק מהקניין רוחני שניתן לעסק הוא בזכות עובדיו. ולכן אם עובד פותח עסק מתחרה, הרי הוא משתמש בקניין רוחני של עצמו.
כאשר מדובר בזכויות מבצעים, המבצע יכול לטעון כי הוא ביצע את עבודתו בצורה אישית וללא עוזרים.
נגד
הסיכון העסקי כולו על המעביד ולכן הוא צריך גם ליהנות מפירות הסיכון הזה.
העובד חותם על חוזה עבודה (בפועל או לכאורה). בחוזי העבודה נהוג לקבוע את תמורתו של העובד. ולכן אם לא קבע שהעובד יכול לעשות כרצונו, הרי לא יוכל לנצל את מקום העבודה לדברים אחרים. פיצוי על עבודתו במקום העבודה בא לידי ביטוי בפיצויים שיקבל עבור כל שנה משנות עבודתו.
קניין רוחני הם של עסק ולא של עובד. אי לכך כאשר העובד עוזב את העסק, הקניין רוחני אמורים להישאר בעסק.
לא ניתן לקיים חיי מסחר תקינים אם בעל עסק יהיה חשוף כל הזמן לבריחת סודות מעסקו או לשימוש בשמו לצרכים שאינם לתועלתו.
לא ניתן לקיים אקלים מוסרי תקין בארגון אם המנהל חושד\חושש כל העת מעובדיו.
ישנה השקפה כי החוק הוא המינימום של המוסר. הנחה זו מבוססת על שתי הנחות:
כל מה שמעבר לחוק הוא מעל למינימום.
כל מה שבגדר החוק הוא מוסרי.
החוק בנושא בישראל מפותח דיו, גם אם כי לא תמיד נוהגים לפעול לפיו, היות ובעיית הוכחת העבירה היא קשה. דיני הראיות, במשפט האזרחי, מחמירים עם הצד התובע בחזקת "המוציא מחברו עליו הראיה" ואכן מספר מועט של תביעות היו בישראל בכל הנוגע לשתי נקודות אלה.
פס"ד של לילי נגד טבע
פסק הדין המנחה בנושא הוא של חברת ELLI LILI נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, בנוגע להפרת פטנט על תרופה (מחוזי ת"א ולאחריו רע"א). שוק התרופות בישראל נאמד בכ- 600 מיליון דולר, כאשר קבוצת טבע שולטת בכ- 25% מהשוק המקומי ואגיס בכ- 15%. השוק משתנה בקצב מהיר ונתון ללחצים, מחד, מצד ממשלות והגופים המממנים את סל
הבריאות להקטין את ההוצאות, ומאידך, מרצון הצרכנים לשיפור השירות מתחרות בין היצרנים השונים ומעונתיות בשווקים אלו.
כתוצאה מכך עובר השוק שינויים כלכליים וערכיים, ונע לעבר קונסולידציה משמעותית בכל התחומים. תהליך זה מואץ גם על ידי מדיניות החברות הרב לאומיות, אשר בחרו לייצג את עצמן בארץ ולייבא את מוצריהן במקום להתיר ייצור מקומי. במהלך שנת 1999 אמורים היו להיכנס לתוקפם הצווים לשינוי מחירי התרופות בהתאם למחירי ציטוט
במספר מדינות באירופה. כמו כן במהלך שנת 1999 אמורות היו להיכנס לתוקפן תקנות המאפשרות יבוא מקביל של תרופות למדינת ישראל. כפי שצוין קודם לכן, שינוי חוק הפטנטים והגברת התחרות בענף התרופות, יגביר את התחרות הג'נרית בישראל, אך מנגד, ייצור הזדמנויות עסקיות לחברות, על ידי הגדלת הייצוא ויציאה לשוק עם מוצרים
מוגמרים, בסמוך ליום תפוגת הפטנט.
במקרה דנן החלה טבע בפעילות מחקרית ושיווקית, לפני תום תקופה הפטנט, בטענה כי לפי המידע בנושאים מקצועיים שהגיע אליה היא יכולה להתחיל במחקר, וזאת למרות שחברה אחרת פרסמה זאת. החברה התובעת, LILI, טענה כי המידע הגיע אל טבע על ידי עובדי LILI אשר ניצלו את ההזדמנות.
הסיבות הבעייתיות שגרמו להגשת התביעה היו שעם הזמן שחקה המציאות, בתחום הפרמצבטי, את הנחות היסוד של תקופה מינימלית. התברר, כי הליך הפיתוח והרישוי הארוך מכלה חלק ניכר מתקופת הפטנט, ובמצב בו מתחריו של בעל הפטנט יכולים לצאת אל השוק כבר למחרת פקיעת תוקפו, נותר הלה עם תקופת זמן קצרה ביותר של זכות בלעדית
לניצולו (לעיתים קרובות אף פחות ממחצית תקופת הפטנט). מצב זה עורר חשש לסיכול מטרת שיטת הפטנטים וליצירת תמריץ שלילי להשקעה ולמחקר. מנהלי החברות סברו כי בתקופת בלעדיות, הכה קצרה, ספק רב אם יוכל בעל הפטנט לקטוף את פירות השקעותיו באופן שיעשה את פעילותו לכדאית. על מנת להתמודד עם המציאות עוצבו ההלכות כך,
שכל פעולה בעלת אופי עסקי בתקופת הפטנט, לרבות פעולות הדרושות לרישוי ואישור מוצר, נחשבו לניצול אסור של הפטנט.
בית המשפט פסק לטובת LILI וטען כי המידע שהגיע אל חברה, והחברה שטרחה על הפקת המידע, אינה מעוניינת כי יפורסם, גם אם לא הושג באמצעות ריגול אלא באמצעות מידע בעיתונות או מפרסומים פומביים אחרים, אינו יכול להיות פומבי וטבע לא יכולה להשתמש בו. כלומר אם עיתון כלשהו מפרסם מידע עיסקי שהגיע לרשותו , לא בצורה
פורמלית מאת הנהלת הגוף בעל הפטנט, גוף מסחרי אחר לא יכול לעשות בו שימוש.
6. המיתוסים של מוסר בעסקים
על פי גבע (1994) מספר מיתוסים דנים בנושא מוסר בעסקים:
מיתוס העסקים כמשחק: כל המשתתפים במשחק מודעים לסיכונים והכל כשר. כל המשתתפים יודעים שהם משחקים ובוחרים להכנס למשחק מרצונם החופשי. אולם, משחקים רבים מתנהלים בתנאים של אי שוויון מהותי, וחושף את הצד הנחות. לעיתים קרובות המשחק מורכב ולא כולם יודעים להשתתף בו. כאשר מדובר בקניין רוחני, לא כולם נכנסים
למשחק שווים- אחד מגיע עם ידע ואילו השני מגיע בלעדיו הרי העסקים אינם שווים. אם כולם מסכימים למצב זה ומוכנים להתמודד עימו- מה טוב אולם יש כאלו שאינם מוכנים לקבל את עליונותו של האחר במשחק זה.
מיתוס הרווח: כל הזדמנות עיסקית נמדדת בראש ובראשונה במונחים של תרומה לרווח והרווח הוא המדד של הצלחת הביצוע. מיתוס זה מעמיד כל דילמה מוסרית כבחירה בין מוסר לרווחיות ושיקולי הרווחיות הם המנצחים. הרווח הוא תנאי הכרחי אך לא מספק. הצבת הרווח כעילת הקיום של החברה דנה אותה לקיום מינימליסטי. הסיפוק האישי
שאדם מרוויח בעבודתו ויחסי האמון שהוא בונה עם שותפיו אינם נמדדים בכסף, ואינם ניתנים לכימות בשורה התחתונה. אי לכך ניתן לראות את שמירת זכויותיו הרוחניות של האחר כדבר חשוב ביותר. שמירה זו על זכויות האחר יכולה להתבצע רק אם יהיה ריסון עצמי.
האינטרס העצמי הנאור
גבע (1997) בספרה מתארת את גישת האינטרס העצמי הנאור. לכאורה קשה לשאול מדוע להיות מוסרי. המוסר מבקש לקבוע עקרונות התנהגות המחייבים אותנו ללא תנאי. המוסר עצמו צריך לעמוד במבחן של תנאים מסוימים. בני האדם מתקשים לעשות את הטוב רק מפני שהוא טוב, הם רוצים להיות בטוחים שהוא גם משתלם. ומה יכול להיות משתלם
בלשמור על סודותיו של האחר?! התשובה יכולה להיות שאם הנורמה תהיה שמותר הכל, גם כאשר אני עצמי אגיע לפסגה ואתפתח, אחרים יגנבו ממני סודות.
על פי גישת האינטרס העצמי הנאור, התנהגות המבקשת לאחוז גם בטובה העצמית וגם בחובה המוסרית. אגואיזם נאור כפוף לשיקולי עלות תועלת ארוכי טווח. מותר לוותר למען הזולת כאן ועכשיו אם בחשבון הסופי הוויתור משרת את הטובה העצמית. לשם כך הוא משתמש בניסיון חייו העשיר ובידיעותיו על טבעם של בני האדם כדי לערוך חישוב
רווח והפסד. כך מתבטאת נאורותו או הרציונליות שלו. ואכן בטווח הארוך לא כדאי לאדם לבצע פעולות ריגול שיכולות לפגוע בו עצמו מהסיבות האמורות לעיל (ההשקעה הלאומית תרד, הגניבה תפגע גם בו עצמו וכו'). אולם, אפילו אם זה לא יקרה לעולם, גילוי או חשיפה של הסודות היא בעייתית. זו הערה של המרצה
כאן אנו מגיעים לנושא הריסון העצמי. בהנחה שמנהל החברה מעוניין לפעול לטובת בעלי המניות הוא נתקל במספר קשיים שלא מאפשרים לו לפעול בצורה מוסרית:
מערכת הקשיים הראשונה הם הקשיים ברמת הפירמה - חברה אינה פועלת בחלל ריק. בסביבתה פועלות חברות רבות המספקות ללקוח בדיוק את אותו המוצר חברות המודרכות על פי אינטרסים עצמיים יעדיפו את אסטרטגיית ההשתמטות ולא יפעלו להשגת האינטרס חברתי. ההכרה ביתרונותיו של שיתוף פעולה תוך נכונות לוותר על האינטרס העצמי יוצרת
בעיה המכונה בעיית הערובה. אם אנו לא נתקדם בידע שלנו, אנו לא נשרוד ב"ג'ונגל" העיסקי.
קשיים אחרים הם ברמת הענף. בעולם של אינטרסים עצמיים אפשר לפתור את הניגוד באמצעות הסכם לשיתוף פעולה שיביא לחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי והחברתי. התיאום ברמת הענף יכול להיות מושג מרצון ולא צורך בכפיה,שכן הוא מספק את רצון הכל בסביבה בריאה ובטוחה מגניבה רוחנית, ובה בעת מרגיע את החשש מאובדן כושר תחרות.
תיאוריות של הוגנות
ג'והן רולס פרסם תאוריות שונות כיצד להגיע להוגנות חברתית. רולס מניח כמה הנחות יסוד לצורך פיתוח תאורית המוסר וקובע כי עם עם שינוי קל בכל חברה וחברה ניתן היה להתאים בכל זמן דרך מוסרית כלשהי.
בדיונו הוא מכליל את כל מוסדות החברה. ישנם הרבה סוגים שבהם יכול הצדק להתבטא, הוא טוען, לא רק בחוקים במוסדות ובמבנה החברתי אלא גם בפעילות מיוחדת בהחלטות. בעיה של הגינות מתעוררת כאשר בני האדם חופשיים, אין להן שליטה זה על זה, הם מעורבים בפעילות משותפת ומתפשרים ביניהם (בעיות בפילוסופיה של המוסר, עמודים
61-64). החוק יהיה הוגן כאשר אף אחד מבינהם לא ירגיש שהוא או מישהו אחר מבין המשתתפים מנוצל לרעה או כפוי על ידי כללי שיתוף פעולה להיכנע לתביעות שאין הוא חושב אותן ללגטימיות (היות והנאמנות למוסדות החברתיים מיוסדת לעיתים קרובות על תקווה לזכות ברווח אישי).
על פי התאוריה של רולס הציבור יחליט כי למי שהוא בעל הפטנט אלו שייכים רק לו במידה והדבר אינו מזיק לכלל הציבור והוא אינו שרלטן העושה שימוש ציני בחוק המגן על המצאתו, ממציא יכול לדרוש סכום גבוה על מנת לכסות את השקעתו אולם לא לעשוק את הציבור. עם זאת- כאשר הוא מבקש סכום שהוא למעשה המקסימום שהוא יכול לדרוש
מבחינה כלכלית ויהיו כאלו שלא יהיו מסוגלים לשלמו- במידה ומדובר במוצר חיוני אין ספק כי הציבור יצדיק ריגול במידה ובעל הפטנט אינו מוכן למכרו במחיר סביר והוגן, אולם אם מדובר במוצר מותרות- ניתן יהיה לשלול ריגול, גם אם בעל הפטנט ידרוש עבורו סכום לא סביר.
7. דרכי ישום המדיניות הארגונית - היבטים מוסריים
א) מה ניתן לעשות?
ומה אנו צריכים לעשות על מנת לקבל החלטות מוסריות. עלינו לאמץ כמה עקרונות:
תועלתנות - תוצאות המעשה. תוצאות מעשים לא מוסריים יכולות להיות הרסניות. עסקים שהשקיעו בהם ממון רב יכולים להתמוטט היות והיזמות תהיה קטנה הרבה יותר, והמשק כולו יפסיד. אף יזם לא יקח סיכון להשקיע בעסק שלאחר פיתוח ידע וצבירת קניין רוחני, אחר יהנה מהפירות. גם הוא יעשה כך ואז ההשקעות במשק יקטנו פלאים.
תוצאות המעשה יכולות להיות הרסניות גם מבחינה מוסרית- האחד עובד והשני נהנה.
חובות וזכויות - האם המעשה מבטא את חובת העושה לאחרים. האם המעשה מתחשב בזכויות של אחרים- חובותיו של עובד או של מתחרה הם לנהוג לפי כללי היושר המקובלים. כללי היושר הקדומים והבסיסיים ביותר נאמרו בתלמוד "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך וכן "ואהבת לריעך כמוך". חובותיו של העובד הם לשרת באמונה את מעבידו. כך אין
הוא יכול לפעול בניגוד לרצון מעבידו. כמו כן מתחרה לא יכול להטעות את הציבור ולהשתמש בשמו של אחר.
צדק - האם המעשה מתיישב עם סדרי חברה ראויים- אין חברה בעולם שיכולה להסכים לגניבת זכויות רוחניות. הזכויות הרוחניות הן פרי עמלו של הבעלים ולא של האחר וכך לא ניתן לקיים סדרי מנהל תקין.
סגולות טובות - האם המעשה מבטא תכונות נפש נעלות- גניבה, ואפילו "אבק גניבה" אינה יכולה להיות מוסרית. רולס מציין כי הדרך הטובה ביותר לבדיקת הטוב בחברה הוא לבדוק את דעתו של כל פרט. כל פרט בחברה לא יוכל להסכים, בהימצאו מאחורי מסך הבערות, כי זכויות רוחניות ינטלו מבעליהן כלאחריד.
הסכמה חברתית - האם המעשה מתיישב עם נורמות מקובלות במסגרת מוסדית נתונה- הסכמה חברתית לא יכולה להיות למצב כזה, ואכן ברוב המקרים בחיי המסחר אין הסכמה לגניבת זכויות רוחניות.
על מנת לפקח על ביצוע הנורמות המוסריות עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
סמכויות של גופי פיקוח ובקרה.
אסטרטגיה של אחריות חברתית - שילוב יעדים חברתיים בין מטרות הפירמה כחלק מהאסטרטגיה העסקית.
קוד אתי - מערכת נורמות המוגדרת על ידי הארגון לשם הנחיית ההתנהגות של חברים במקום העבודה ומגעיהם עם גורמי חוץ.
ברוב הארגונים אין קוד אתי. הקוד האתי הוא זה המוביל את רמת המוסר של העסק בארגונים גדולים , קשה מאוד לאכוף קוד אתי. קודי התנהגות אתיים אנו יכולים לראות בפירמות גדולות מאוד (התעשיה האווירית, תעשיה צבאית וכד') שם יש ממונה משמעת.
זאת ועוד, הקשיים בגיבוש אקלים מוסרי חיובי הם ברמת הפירמה והקשיים ברמת הענף. יכול להיות כי פירמה מסוימת מתנהגת במוסריות גבוהה, אולם אם הענף כולו אינו תומך בהתנהגות זו, היא עשויה להתמוטט לאחר זמן. אם עובדים בענף היהלומים, לדוגמא, רואים כי חבריהם מתחרים במקומות עבודתם, או משתמשים בשמות של פירמות
ידועות על מנת להתעשר, ומצליחים בכך, מאוד קשה יהיה לעצור גם אותם.
מה ניתן לעשות כאשר עסק קם ומנסה להרוויח בכל מחיר ? כאן אנו עומדים בפני רצון המנהל לנהל בהצלחה את עיסקו, אחריות המנהל היא להגדיל את רווחי בעליו - בעלי המניות, בלא התחשבות בשאר הגורמים. אי לכך המנהל יכול לנקוט בצעדים, שמהם עולה כי גניבת קניין רוחני וזכויות אחרות היא עניין שבשגרה. המנהל הוא שליחם של
בעלי המניות ולכן חייב הוא בנאמנות כלפיהם - ולכן אם בעלי המניות לא התרו בו לא לעשות כן, הוא יכול לפעול נגד האינטרסים שלהם. לדעת ARROW (1987) יש להלחם בנטיות דלעיל, על ידי תקנות חוקיות וקודים אתיים, ולא לזנוח את המיתוסים של מוסר בעסקים.
ב) עיקרון הצדק
הצדק בא לחלק את העושר בעולם על פי תפוקתו של כל אדם, או, על פי גישות מרכסיסטיות, שווה בשווה. כאן האדם-הפועל הזר מקבל את שכרו לפי הנהוג והמקובל ולא לפי תאוריות של צדק חברתי.
תורת הזכאות של נוזיק, החולק על רולס, גורסת שכל אחד נותן כמה שהוא יכול ולוקח לפי צרכיו. הזכות לקבל נגזרת מהזכות לתת, והצדק, היא מערכת יחסים חופשית של החברה. מימוש הצדק, לטענתו, היא בתפקידו של השלטון המדיני למנוע יחסי תן וקח כפויים.
העובדה שנוזיק מדבר על הכרה בצרכים הכרחיים, מפחיתה מעוצמת טענתו בדבר אי התערבותה של המדינה. לטענתו, המערכת של תן וקח יש בה ריסון פנימי, ואל למערכת ממשלתית להתערב, אלא ביחסים כפויים. כלומר, במקרה שלנו הממשלה צריכה לתת לשוק להחליט בעצמו לפי כוחות השוק של הכלכלה הקלאסית, ולא להתערב בנושאים כמו המצאות
ופטנטים.
אולם כאמור, נוזיק אינו גורס כמו רולס. רולס טוען שבני אדם יגיעו להסכמה מלאה, על עקרונות חלוקת הטובין המרכיבים את האינטרסים של כל פרט אם המשא ומתן ביניהם יתקיים בתנאים של שיוויון ואי פניות. כאן המשא ומתן אינו מתקיים כלל, ולמעשה החברות פועלות כרצונן ומטעות את הציבור כאילו ההמצאות הן פרי מוחם ולא
מגלות את עובדת הריגול שביצעו.
ג) עקרון הסגולות טובות
הסגולות הטובות משתפות את הרגש, הכרה והפעולה. החוכמה המעשית הייתה להגיע למידה אמצעית בקביעת הנורמות והחוקים, ולא להגיע למצב בו הרווח הולך לחברות והחברה צריכה להתמודד עם הבעיות שנוצרות מתופעה זו. אולם סגולות טובות אלו אינן נמצאות ולכן המצב כיום כפי שהוא.
החברות צריכות לנקוט אסטרטגיה של אחריות חברתית. לפי שיטה זו, יש לשלב בין יעדים חברתיים לבין מטרות הפירמה - כחלק מהאסטרטגיה העסקית. בתקופה זו, של מעבר מן העידן התעשייתי אל לאחר העידן תעשייתי, משתנים היחסים וכללי המשחק במערכת החברתית. מעמדם המרכזי של המנהלים, ומיומנותם בהתמודדות עם מגוון רחב של
דילמות, מקנה להם את האפשרות להסיק על הרמה המוסרית ועל איכות החיים בכל תחומי החברה. אי לכך יש לברור היטב את הפעולות ולבחון האם הן מועילות לכלל הציבור- כלומר אם נרגל אחר מישהו אחר ונפרסם את שיטתו ברבים, האם הרווחה החברתית תעלה.
לגבי סגולות טובות - הדבר משתנה מתרבות לתרבות ומחברה לחברה. אחת הגישות המקובלות למוסר היא כי את הכללים או העקרונות אין אדם מגלה, קובע או ממציא בעצמו. אדם נולד אל תוך חברה מסויימת ובה קיימים כללים ועקרונות של התנהגות. המוסר של החברה מתבטא, במידה רבה, בחוקיה. אי לכך השאלה היא האם במחברה המערבית, בה
חברות רבות מרגלות, גם לי מותר לרגל. "רלטביזם מוסרי" היא השקפה הטוענת כי אשר התנהגות אנשים השייכים לחברה נתונה נחשבת לנכונה מבחינה מוסרית בחברתם, התנהגותם אכן נכונה מבחינה מוסרית".
השוני והרבגוניות בחברות שונות ובתקופות שונות הביא חוקרים והוגים רבים כבר במאה ה- 19 לחשוב כי המוסר הוא יחסי ("רלטביזם מוסרי"). ולכן נשאלת השאלה מתי ייחשבו כללי מוסר של חברה זו או אחרת נכונים? האם לדוגמא, ריגול על מנת לפתח מוצר מוקדם יותר, לפני פלוני, בארץ כמו ברית המועצות הופכת את המעשה לנכון
מוסרית גם אם אין הדבר מעוגן בחוקיה ?
כשמדובר על 'התנהגות מוסרית' בפעם הראשונה הכוונה להתנהגות נכונה מבחינה זו שהיא תואמת את כללי המוסר הנהוגים בחברה נתונה, וכשמדובר על ' התנהגות נכונה ' בפעם השניה, מדובר על התנהגות נכונה, טובה, באופן מוחלט.
לכאורה, יכולים אנו לומר כי ריגול פסול, ובאותן המדינות שבהן הוא נהוג הוא אינו מוסרי, אפילו אם כך נהוג ומקובל. בא הרלטביזם המוסרי וטוען : טועה מי שאומר כך. ריגול אינו פסול מבחינה מוסרית לגביי כל מי ששייך לחברה שבה נהוג ריגול. אין התנהגות נכונה בחלל הריק, אלא כל התנהגות נכונה - נכונה היא בהקשר מסוים,
ובמקרה זה, בחברה מסוימת.
כלומר לפי הגדרת הרלטביזם המוסרי החברה במדינות הן נהוג ריגול, לדוגמא, פועלת על-פי אמות מידה מוסריות. ריגול יחשב לכן כמוסרית מפני שהיא תופעה נהוגה ואף נפוצה, באותן המדינות.
אך מצד שני חברות מערביות הפועלות בארצות אלו, שאינן שייכות לתרבות זו, אלא לחברה המערבית בה התופעה בהחלט אינה נפוצה ומקובלת, ריגול גם אם הדבר נעשה בעקיפין ודרך צד שלישי תחשב כפסולה מבחינה מוסרית.
גישה מעניינת להתמודדות עם בעיות אלו מציג PAINE במאמרו משנת 1991 (מופיע במקראה חלק ב'). לפי PAINE יש אחריות מוחלטת על המנהלים לפקח על איסוף המידע לצורותיו השונות בארגון, וזאת היות ואין חוקים מוסריים הקובעים גדרות בנושא. הצעד הראשון הוא פיתוח קוד אתי בארגון כאשר העובדים משתתפים בגיבושו. ההתפתחות
החשובה ביותר בתחום העסקים בעידן המודרני היא ההכרה שהשוק שאנו פועלים בו הוא שוק בין לאומי. גם יצרן המבקש להסתפק בשוק המקומי נאלץ להילחם על חלקו מול פולשים זרים מכל קצווי תבל, ולשם כך עליו לאמץ נקודת מבט בין-לאומית. תרבויות נבדלות זו מזו בלשון, בשפת הגוף, במנהגים, בדפוסי המשפחה, במסורות החג והמועד,
בנימוסי האכילה וגם בערכי המוסר. התרבויות הן יחסיות, ובמובן הפשוט ביותר של המושג, מה שטוב בחברה אחת אינו בהכרח טוב באחרת.
לפי PAINE בשלב השני ישנם שני גורמים בלתי-תלויים המשפיעים על החלטה אתית בעסקים: גורמים אישיים (ידיעה, ערכים, עמדות וכוונות), וגורמים ארגוניים ("אחרים חשובים" והזדמנות - קודים מקצועניים, מדיניות תאגידית, ושימוש בשכר עונש). לפי המודל, התנהגות אתית של יחיד בארגון שיווק היא בעיקר פונקציה של תהליך
קוגניטיבי, והוא משפיע על החלטות הצרכן בהתאם- צרכן שלא מאמין לגוף שלא מרגל לא מאמין לו גם בטיב המוצר, ולכן חשוב מאוד שלא להיתפס כמי שמרגל וחסר קוד אתי. בשלב זה יש להפעיל "אמונות התנהגותיות", "הערכות", "אמונות נורמטיביות" ו"מוטיבציות"., שני הגורמים הראשונים משפיעים על הנטייה לנהוג באופן אתי, או
לא-אתי, ושני הגורמים האחרונים משפיעים על "התפיסה הסובייקטיבית של הנורמות ביחס להתנהגות אתית". התהליך ממשיך כשהעמדות והנורמות הסובייקטיביות משפיעות על ה"כוונה לנהוג בדרך האתית, או לא-אתית", והכוונה הנ"ל היא הגורם הישיר שמוביל להתנהגות האתית, או לא-אתית, במצב הנתון.
לגבי המוטיבציה ברצוני להעיר כי "מוטיבציה" היא מבנה תאורטי (מושג) הבא להסביר התנהגות, כוונה ועוצמתה. מוטיבציה משתלבת במטרות בית הספר הן בהקניית ידע ומיומנות והן כמטרה חינוכית בפני עצמה.
המוטיבציה מוסברת בגישות שונות. נצביע כאן על שלוש מהן:
1.מוטיבציה פנימית- אנשים מגיעים לכל פעולה בשל מערכת צרכים שדוחפת אותם לתפקיד.
2.ערך צפיה- מה שמניע את האדם להתנות זהו הרצון להפיק תועלת.
3.גישה שלישית היא גישה הראוי- אדם מבצע התנהגות הנתפסת בעיניו כראויה, כתורמת לו להיות שלם.
המושג "תפיסת הראוי" גורס כי לכל אדם יש ערכים ותפיסות מסוימות לגבי הטוב, הנכון והראוי ערכים ותפיסות אלו מרכיבים את זהותו. ישנם התנהגויות מסוימות שמקורן ב"תפיסת הראוי". האדם מתנהג לפי "הראוי" כי כך ראוי, מהווה חלק מזהותו האישית של האדם ופעולה לפי הראוי מהווה אישור לזהות "העצמי". לפי "תפיסת הראוי"
השלמות העצמית ואישור הזהות הנובעים מהתנהגות הם עצמם סיפוק צורך, ועל כן יש בהם תועלת אישית. לאורך תקופה ארוכה נחקרה המוטיבציה במושגים של תגמול, והמשוב שאדם מקבל מאחרים. בשנים האחרונות נדונה המוטיבציה בהקשרים שונים אחרים. כאמור, בתחום הפסיכולוגיה מחלקים את מקורות המוטיבציה הקשורה בלמידה לשני סוגים
עיקריים: מוטיבציה פנימית, המוגדרת כדחף פנימי ומוטיציה חיצונית המתבטאת בקבלת ציונים גבוהים, הערכה מצד המורים וכד'.
ההשערה היא כי קיימת אצל לפחות חלק מבני האדם "תפיסת ראוי" המתפתחת במהלך חייו. מה שמבדיל בין האנשים בתחום זה היא מידת ההגשמה של אותו "ראוי", קרי כיצד אותו ראוי בה לידי ביטוי בהתנהגותם. לפי "תפיסת הראוי", התנהגות האדם אינה מכוונת רק למילוי צרכים, רצון וציפייה לעונג, השגת תועלת כלשהי או חובה
חוקית\מוסרית. האדם מתנהג לפי הראוי כי כך ראוי, כדי לתת ביטוי לזהות זו וכדי לשמר את עצמו ואת זהותו. תפיסות ראוי מתייחסות להתנהגויות שאינם מחשקות כשלעצמן, אינן מספקות צורך דוחק. התנהגויות שאינן נתפסות מביאות לפרט תועלת סיפוק מעמדות הפשוטה של מונחים אלו. על בסיס תפיסות המוטיבציה המקובלות לא היינו
מצפים שאדם ינקוט בהתנהגות מעין אלו. רק תפיסתו שכך "ראוי" להתנהג עשויה להביאו לנקוט בהן. ואכן לעיתים קרובות תפיסת הראוי לא רק אינה זהה עם תפיסת הנחשק והמועיל אלא גם נוגדת אותה. העובדה כי אדם פועל לא פעם בניגוד לצרכיו המיידיים, מחזקת את האמונה בנכונות "תפיסת הראוי". אנו מצפים כי אדם יתמסר ל"תפיסת
הראוי" שפיתח וישאף לממשה אם מימושה מתקבל כהתכחשות האדם ל"עצמי" שלו. "הראוי" מהווה חלק מזהותו העצמית של האדם ופעולה לפי הראוי מהווה אישור לזהות ה"עצמי".
לפי האמור יש לשנות את תפיסתו של המנהל על מנת שיחשוב כי "ראוי" הוא שלא לרגל אחרי אחרים, בעיקר בשל העובדה כי יצא שכרו בהפסדו. אם כולם יפנו את מאמציהם לריגול, המאמצים שיוקדשו לפיתוח יהיו נמוכים יותר ואז כולם יפסידו.
8. סיכום
נושא המוסר והאתיקה בהתנהגות עסקית, הינו מושג חדש יחסית, לעומת נושא גניבת קניין רוחני וזכויות רוחניות אחרות. הריגול התעשייתי, ברמה זו או אחרת, קיים כבר מאות בשנים, אולם התופעה קיבלה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועוד יותר מכך בעידן ההיי-טקי, שבו מילת המפתח הינה - גלובליזציה. על-מנת לנסות ולחדד עוד
יותר את המונח "ריגול תעשייתי", יש לזכור שני תחומים דומים - מודיעין עסקי ומחקר שווקים. נכון, שריגול עסקי, בכללותו, יכול להכיל גם מרכיבים של מודיעין עסקי ומחקר שווקים, אולם, עיקר ההבדל בין "תחומי העיסוק" האלה נעוץ בסדרי הגודל הכספיים המעורבים, בחשיבות האינפורמציה המושגת, בזהות המרגלים ובדרך פעולתם
להשגתו. כאשר מדובר בריגול תעשייתי, ברור שמעורבים בסיפור זה סכומי עתק (מיליונים רבים של דולרים), המשולמים בעבור מידע המועבר בין מדינות, בין מפעלי-ענק ובין קונצרנים גדולים ממדינות שונות או בתוך אותה מדינה. נושא השימוש בזכויות קנייניות של אחרים נדון כבר לפני מאות שנים במשטר האנגלי. לא היה חולק על כך
כי זוהי עבירה להשתמש במשהו שהוא במובהק של אחר. בעיית ההוכחה ובעיית זיהוי הקניין רוחני והזכויות האחרות היו קיימות תמיד, אולם לא הייתה זו עילה לטעון כי הם אינם קיימים. מספר פסקי דין התייחסו לנושא זה.
בישראל הבינו זה מכבר כי נושא זה חשוב, לא רק למען הצדק הטבעי אלא גם עבור ההתפתחות הכלכלית הנאותה. בגמרא מוזכר מספר פעמים המושג של "יורד לאומנות חברו" (מסכת בבא בתרא), גם בהקשר של נטילת שם העסק של האחר או בשימוש בנקודות ייחודיות לעסק השני. החוק בישראל, הנשען על החוק המנדטורי, אוסר את השימוש בזכויות
האחר. מקורותיו של המשפט האנגלי הם במשפט המקובל COMMON LAW)) המכירים בזכות רוחנית.
לפי עקרונות המוסר, שנדונו לעיל, לא ניתן לקיים חיי מסחר תקינים כאשר הכל פרוץ והכל מותר. גם אם המיתוס בעסקים והכלכלה הקלאסית טוענים כי הקו המנחה הוא רק הביצועים הכלכליים. לא ניתן יהיה להאריך בהיתר זה לאורך זמן. הכלכלה תיפגע, רמת האמון בעובדים ובעוסקים תפגע, ובמצב שכזה, לדוגמא, המעביד לא יגלה לעובדיו
את הסודות שנודעו לו במהלך העבודה, או הסודות הגורמים לפריחת הקניין רוחני. אלו, וגם אלו, יוצרים מהלך חד-כיווני שבלעדיו לא ניתן לצמוח ולפתח חברה הוגנת, צודקת ובעלת ערכי מוסר עיסקי גבוהים.
עם זאת הוטעם לעיל כי במקרים בהם הממציא או בעל הרעיון נוהג בשרירות לב לגבי הידע הנמצא ברשותו וגורם לציבור נזק ועוגמת נפש מרובים- או אז ניתן לרגל אחריו ולעשות שימוש בידע שלו.
9. ביבליוגרפיה
ספרות
גבע א. (1994), מוסר ועסקים, תל- אביב.
שיוביץ ר "ריגול תעשייתי" חדשות המשטרה, יולי 2002.
Burton, M. (July, 2000) "Government Spying For Commercial Gain", Cia Studies In Intelligence. New-York
Christmann P., Taylor G., "Globalization And The Environment: Determinants Of Firm Self-Regulation", Journal Of International Business Studies, Volume 32, Number 3, Third Quarter, 2001, P: 439-459.
Crane, A. (2003) In The Company Of Spies: The Ethics Of Industrial Espionage. No.. 15-2003 Iccsr Research Paper Series - Issn 1479-5124
Denning, D.E. (1999) Information Warfare And Security, 3rd Printing, Addison-Wesley.
Murray, K.D. (2002) Electronic Eavesdropping Industrial Espionage. Booklet
Naef, W.E. (, 2003) "Economic And Industrial Espionage: A Threat To Corporate America?", In: Infocom Magazine. October
Swartz N (2003) "Information At A Price" Capital Edge Pp 14-19
Venzke, B.N. (2002) Economic Industrial Espionage.
Walker, I. (1997c) Corporate Espionage. Prima Pub.
Wallace, W.A. (2000) Industrial Espionage Experts.
פסקי דין
ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין נ' הרלו את ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב (122).
ע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נ' THE WELLCOME FOUNDATION, פ"ד כז(29 )2.
רע"א 3938/97 - טבע תעשיות פרמצבטיות נ' LILI AND COMPANY.תק-על 97(3), 363.ע"א
886/93 COMPANY AND LILLY ELI נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ תק-מח 98 (3) 1586
ת"א (תל-אביב-יפו) Eli Lilly and Company - 881/94 נ' טבע תעשיות תק-מח 98(3), 1586.
ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין נ' הרלו את ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(122 (1
פלר ש"ז, "התשתית הנורמטיבית של פלילות הנסיון הכשל לפי הדין הישראלי", גבורות לאגרנט.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-857929,FF.html
ע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נ' THE WELLCOME FOUNDATION, פ"ד כז(29 )2.
רע"א 3938/97 - טבע תעשיות פרמצבטיות נ' LILI AND COMPANY.תק-על 97(3), 363.
1

תגים:

תעשייה · מסחר · חוקי · מידע · עסקי · כלכלה · מתחרים · ממון · קניין · רוחני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים מוסריים לריגול תעשייתי", סמינריון אודות "היבטים מוסריים לריגול תעשייתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.