עבודה מס' 063659
מחיר: 719.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: השפה כאמצעי השפעה על הקונפליקט בנושא גדר ההפרדה.
14,262 מילים ,104 מקורות ,2005
תוכן העניינים
מבוא
1. זכויות האדם בדמוקרטיה ובעיות ספציפיות לישראל
1.1 הגדרות הדמוקרטיה
1.2 הדמוקרטיה בישראל
1.3 הערבים והדמוקרטיה בישראל
1.4 סיכום
2. ביטחון לאומי, זכויות אדם בדמוקרטיה ובעיות ייחודיות לישראל
2.1 ביטחון לאומי ודמוקרטיה
2.2 הביטחון הלאומי והדמוקרטיה בישראל
2.3מגבלות הדמוקרטיה הישראלית
2.3.1 חוקים שמבטאים את אופייה היהודי של המדינה
2.3.2 חוקים הנובעים מצרכי ביטחון לאומי תחת איום קיומי מתמשך
2.4 החוק, הערבים, הביטחון הלאומי והדמוקרטיה בישראל
3. מבוא לגדר ההפרדה
3.1 גדר ההפרדה: הגדרה, תוואי, היסטוריה, עמדות ומעמד משפטי
3.1.1 על מה מדובר?
3.1.2 מאפייני הגדר
3.1.3 תוואי הגדר
3.1.4 ההיסטוריה של רעיון הגדר
3.1.5 ההתנגדות לגדר בישראל
3.1.6 מעמדה המשפטי של הגדר
פסיקת בג"ץ
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג
תגובות על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג
3.1.7 סיכום
3.2 גדר ההפרדה וערכי הביטחון הלאומי והאישי
3.3 גדר ההפרדה וערכי זכויות האדם
4. השימוש בשפה כאמצעי להבניית המציאות
4.1 תאוריות העוסקות בשפה כאמצעי להבניית המציאות
4.2 אמרי לי מה שמך ואומר לך מי את
4.3 הג'ונגל הטרמינולוגי
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
מבוא
עבודה זו נכתבת בעיצומו של הויכוח וההכרעה על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריק שרון. חלק בלתי נפרד מתוכנית זו היא גדר ההפרדה1, הנמצאת בהליכים מתמשכים ומורכבים של הקמה, כחלק מ'מרחב התפר'. לכאורה, מדובר בתיחום פיזי פשוט ביננו לבין הפלסטינים, אך כפי שניווכח, מדובר בנושא המהווה עולם ומלואו של ערכים, קונפליקטים, דעות, רצונות, אידיאולוגיות, רגשות וסבל אנושי של כל הצדדים המעורבים, מצידיה השונים של המפה הפוליטית, ושל הגדר. נושא גדר ההפרדה מפלג בין ישראלים לגורמים בינלאומיים, בין ישראלים לפלסטינים, בין ישראלים לישראלים, ואפילו בין ישראלים השייכים לאותו צד במפה הפוליטית.
עיקר המיקוד בעבודה עיונית זו יהיה בקונפליקט בין ערכי הביטחון הלאומי ובין ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם בסוגיית גדר ההפרדה. העבודה תבחן את השאלה כיצד מתבטא הקונפליקט בין ערכים אלה בקרב תומכים ומתנגדים, בקרב אנשי ימין ושמאל, יהודים וערבים, ישראלים, פלסטינים וגופים בינלאומיים. כשאלות משנה נבדוק אילו ערכים בולטים בטיעוני הצדדים, ומהם ההבדלים בינהם. כתת נושא (ושאלה) של העבודה יבחן השימוש בשפה כאמצעי השפעה על דעת הקהל. בנושא זה בולט במיוחד הויכוח על השם הניתן לגדר ההפרדה.
לצורך הבנת נושא הקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם ובין ערכי הביטחון הלאומי, הסקירה עוסקת בנושא זכויות האדם בדמוקרטיה תוך התמקדות בבעיות הייחודיות לישראל, ובעיקר הבעיות הקשורות לקיומנו לצד (ויחד עם) הערבים בישראל ובשטחים.
בהמשך, עוסקת הסקירה בהתנגשות בין ערכי הדמוקרטיה המהותית ובין ערכי הביטחון הלאומי, ושוב, מובאות הבעיות הייחודיות לקונפליקט זה בישראל. בין היתר, ישנם בישראל חוקים קונטרווורסליים ומגבלות ייחודיות כתוצאה מהגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית בו זמנית; חוקים הנוגעים לאופייה היהודי של המדינה, וחוקים הנובעים מצרכי הביטחון הלאומי תחת איום קיומי מתמשך. חוקים אלה, ברובם, קשורים לערביי ישראל והשטחים ומהווים גורם לקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה והביטחון הלאומי. לענייננו, הם תורמים להבין את הרקע לקונפליקט הנוכחי בין ערכים אלה בנושא גדר ההפרדה.
לצורך הכרות והבנת נושא גדר ההפרדה, מתוארים בהמשך ההיסטוריה, ההגדרה, התוואי, ומעמדה המשפטי של הגדר. בתוך כך, מובאת עמדת בג"ץ, עמדת בית הדין הבינלאומי בהאג והתגובות מהעולם על פסיקת בית הדין בהאג (ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות ערב). מנקודה זו, נערך ניתוח של עמדות שונות הנוגעות לביטחון הלאומי בסוגיית גדר ההפרדה - מי משתמש בטיעוני הביטחון הלאומי (ימין\שמאל, בעד\נגד) ומהו המשקל שניתן לערך זה בטיעונים בעד ונגד הגדר. פעולת ניתוח דומה נערכת בסוגיית ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, תוך כדי ניתוח ההבדלים בין הטוענים בעד ערכי הדמוקרטיה מול הטוענים המשתמשים בערכי הביטחון הלאומי. בשלב האחרון, סעיף מיוחד מציג את השימוש בשפה כחלק מניסיונות ההשפעה על עמדות הנוגעים בדבר, המתבטאת בעיקר בשלל השמות והכינויים (והויכוח הקיים על השם) לגדר ההפרדה.
העבודה אקספלורטורית-עיונית זו נערכת באמצעות ניתוח טקסטים מתוך מאמרים שפורסמו בנושא הדמוקרטיה וזכויות האדם, הביטחון הלאומי ו'גדר ההפרדה', ונמצאו בחיפוש במקורות המידע הבאים:
מפתח חיפה- מנוע חיפוש משולב למאמרים מכתבי עת בעברית.
אלף- מנוע חיפוש ספרים וכתבי עת (כותרים).
Start.co.il- מנוע חיפוש משולב לששת מנועי החיפוש המרכזיים בעברית.
מאגרי מידע לכתבי עת וספרים בעברית ובאנגלית הפתוחים לתלמידי אוניברסיטת בר-אילן
והאוניברסיטה הפתוחה.
כיוון שהנושא עודו בשלבי מיקוח מתמשך, ומדי יום ישנן כתבות ופרסומים בנושא, העבודה מתעדכנת תמידית תוך כדי כתיבתה עד ליום ההגשה.
מתוך הגישות הקיימות, ניתוח טקסטים נראה יעיל במיוחד לבדיקת שאלת המחקר הנוכחית. בגישה זו, ניתן ללמוד באופן ישיר על הרגשות, הדימויים, התפיסות והסמלים הקיימים סביב נושא גדר ההפרדה, והשפעותיהם על תפיסת המציאות של הגורמים המעורבים.
הדיון עוסק באינטגרציה של הנאמר במהלך העבודה על הקונפליקט בין קבוצות האינטרס השונות בנושא גדר ההפרדה, ומתן מענה לשאלות על השימוש של קבוצות האינטרס השונות בטיעוני הדמוקרטיה והביטחון הלאומי לצורך ביסוס עמדותיהם, והשימוש הדיפרנציאלי בשפה כאמצעי השפעה.
-------------------------------------------------------------------------------
1. לגדר ההפרדה שמות רבים. כיוון שלכל שם ישנה משמעות פוליטית\רגשית, ואין בנמצא שם נטול עמדה לחלוטין, השם 'גדר ההפרדה' נבחר כדי לייצג אותה לאורך העבודה משום שהוא מוזכר במספר הגבוה ביותר של מקורות.
אלפלג, צ. (1988). "זכויות הערבים". בתוך: האגודה לזכויות האזרח בישראל (עורכים), זכויות אדם בישראל (עמ' 94-109). תל אביב: הוצאת עידנים.
אמיתי, מ. (2004). "הצביעות הבינלאומית בסוגיית גדר ההפרדה". נתיב, 17 (97), ע"מ 10-11.
בונן, ז. (2002). "הפרדה עכשיו אחרי חומת מגן". עתון 'הארץ', 20.05.2002.
בן-אליעזר, א. (1988). צבאיות, סטטוס ופוליטיקה: דור ילידי הארץ וההנהגה בעשור שקדם להקמת המדינה. עבודת לקראת תואר ד"ר, אוניברסיטת בר-אילן המחלקה למדע מדינה, רמת-גן.
בנזימן, ע. עטאללה, מ. (1992). ערביי ישראל, מעמדם והמדיניות כלפיהם. ירושלים: כתר.
ברדה, מ. (9 ליוני 2002). "מסמך רקע לדיון בנושא 'פרויקט הקמת גדר ההפרדה במרחב התפר'". מוגש לוועדה לענייני ביקורצת המדינה. נטען מאתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בתאריך 23 לאוקטובר 2004. כתובת האתר:
ברום, ל. וסלזניק, פ. (1988). סוציולוגיה, יסודות, עקרונות, גישות (שער שלישי-תרבות). תל-אביב: צ'ריקובר.
בשארה, ע. (1993). "על שאלת המיעוט הפלשתינאי". בתוך: רם אורי (עורך), החברה הישראלית היבטים ביקורתיים (עמ' 203-221). תל אביב: ברירות.
גאנם, א. (1998). "לקראת בחינה מחדש של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: מדינה, רוב וזכויות מיעוט לאור האופי היהודי-ציוני של המדינה", מפנה, עמ' 56-59.
גביזון, ר. (1995). "מדינה יהודית ודמוקרטית: זהות פוליטית, אידיאולוגיה ומשפט", עיוני משפט, י"ט (3), ע"מ 631-682.
גביזון, ר. (1998)."מדינה יהודית ודמוקרטית: אתגרים מול סיכונים". בתוך: מאוטנר, א. שגיא, א. שמיר, ר (עורכים), רב תרבותיות במדינה יהודית ודמוקרטית (עמ' 213-278). תל אביב: רמות.
גביזון, ר. (1998 ב'). "מדינה יהודית ודמוקרטית". בתוך: רכס, א (עורך), הערבים בפוליטיקה הישראלית: דילמות של זהות (עמ' 125-137). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, מכון דיין.
האגודה לזכויות האזרח. (4 ביולי, 2004). "דיון בעתירה נגד תוואי גדר ההפרדה בכפרים דיר בלוט וראפאת (בג"ץ 6336/04 )". נטען מאתר האגודה לזכויות האזרח, בתאריך 26 לאוקטובר, 2004. כתובת האתר: http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=887
הופנונג, מ. (1991). "זכויות האדם בשטחים המוחזקים 1967-1987". בתוך: ביטחון המדינה מול שלטון החוק (ע"מ 316-325). ירושלים: נבו.
הורוביץ, ד. ליסק, מ. (1988). "דמוקרטיה וביטחון לאומי". יהדות בת זמננו, (4), ע"מ 27-65.
הורוביץ, ד. ליסק, מ. (1990). מצוקות באוטופיה. תל אביב: עם עובד.
הרשות הפלסטינית. (2004). "גדר ההפרדה". נטען מאתר הרשות הפלסטינית, בתאריך 26 לאוקטובר, 2004. כתובת האתר: http://www.p-p-o.com/hebrow/2003/8/Jedar%20Fasel.htm
וייטמן, ס. (1988). "שמות פרטיים כמדדי תרבות 1882-1980". בתוך: גרץ נורית (עורכת), נקודת תצפית: תרבות וחברה בארץ-ישראל. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
זידאני, ס. (1998). "הערבים במדינה היהודית: מעמדם בהווה ובעתיד". בתוך: רכס, א (עורך), הערבים בפוליטיקה הישראלית: דילמות של זהות (עמ' 111-116). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, מכון דיין.
זמיר, י. (1989). "זכויות האדם וביטחון המדינה". משפטים, י"ט, ע"מ 17-39.
חסקין, א. (2004). "להגדיר את הגדר". נקודה, 269(אפריל), ע"מ 74-76.
כרמי, נ. (18 למאי, 2003). "יובל לאמנת ז'נבה". נטען מאתר קרוא וכתוב, בתאריך 26 לאוקטובר 2004. כתובת האתר: http://www.notes.co.il/carmi/474.asp
כשר, א. (1996). "מדינה יהודית ודמוקרטית- סקיצה פילוסופית". בתוך: אריאל רוזן צבי ודפנה ברק ארז (עורכים), מדינה יהודית ודמוקרטית . תל אביב: הוצאת רמות (הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב).
לבונטין, א. (1996). "יהודית דמוקרטית- הרהורים אישיים". בתוך: אריאל רוזן צבי ודפנה ברק ארז (עורכים), מדינה יהודית ודמוקרטית . תל אביב: הוצאת רמות (הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב).
לברן, א. (2002). "את הרשות הפלסטינית יש להכרית, ומיד". נתיב, 15 (87-88), ע"מ 17-26.
לין, י. (2003). הגדר הרעה: הפרת זכויות האדם כתוצאה ממכשול ההפרדה (נייר עמדה של ארגון בצלם). ירושלים: בצלם.
ליסק, מ. (1999). "ייחודיות ונורמליזציה ביחסי צבא-ממשל בישראל". בתוך: כהן-אלמגור, ר. (עורך), סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. ירושלים: מאגנס, ע"מ 227-245.
לסואל, ה. ד. קפלן, א. (1962). "דמוקרטיה". בתוך: אייזנשטדט, ש (עורך), סוציולוגיה פוליטית. תל אביב: עם עובד.
לשם, מ .(2003). "'גדר הפרדה'-אשליה מסוכנת". נטען מאתר ערוץ 7 בתאריך 24 לאוקטובר 2004. כתובת האתר: http://www.a7.org/article.php3?id=1167
מגילת העצמאות. (1948). מגילת העצמאות של מדינת ישראל.
מכללת אור חי'ה. "גדר הפרדה או חומה בצורה". המרכז העולמי לאישה היהודיה בירושלים. נטען מאתר מכללת אור חי'ה בתאריך 31 לאוקטובר 2004. כתובת האתר: http://www.orchaya.org.il/aretz_y.asp
משרד החינוך והתרבות. (1988). הערבים אזרחי ישראל. ירושלים: מעלות.
נבון, ח. (2002). "טיפול נקודתי: הגדגד של ישראל". נקודה, 254, ע"מ 30-31.
נגבי, מ. (1985). "הצנזורה העצמית של 'ועדת העורכים'". בתוך: נמר של נייר (ע"מ 83-92), תל אביב: ספריית הפועלים.
נויברגר, ב. (1996). "ביטחון לאומי ודמוקרטיה". בתוך: נויברגר, ב. ובן-עמי, א. (עורכים), דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
נוסק, ה. לימור, י. (1995). "הצנזורה הצבאית בישראל: פשרה זמנית בין ערכים מתנגשים", קשר, 17 (מאי), ע"מ 45-62.
עציוני-הלוי, ח. (1993). קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל. תל אביב: ספריית הפועלים.
עציוני-הלוי, ח. (1999). מקום בצמרת-אליטות ואליטיזם בישראל. תל אביב: צריקובר.
פולמן, י. (2004). סיפורה של גדר ההפרדה: האמנם הפקרת חיים?. ירושלים: הוצאת כרמל.
פורת, י. (1998). "מהי מדינת כל אזרחיה". בתוך: רכס, א (עורך), הערבים בפוליטיקה הישראלית: דילמות של זהות (עמ' 117-124). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, מכון דיין.
פייגלין, מ. (2003). "גדרות התבונה-מערבון בחמש תמונות". נקודה, 265(ספטמבר), ע"מ 44-46.
פרי, י. (1999). "יחסי חברה-צבא בישראל במשבר". מגמות, ל"ט(4), ע"מ 375-399.
צדקיהו, ש. (1986). חינוך לדמוקרטיה: מאפייניו ומדידתו בבית-הספר העל יסודי. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן המחלקה לחינוך, רמת גן.
צפריר, מ. (1998). מעמדם של קציני צה"ל בדימוס בבחירות המקדימות במפלגות בישראל- 1977-1997. עבודה לקראת תואר מ"א, אוניברסיטת בר-אילן המחלקה למדע המדינה, רמת-גן.
קימרלינג, ב. (1994). "דת לאומיות ודמוקרטיה בישראל", זמנים, 50, עמ' 116-130.
שוורץ, מ. (2002). "גדר עכשיו: תיקון גבולות במסווה ביטחוני". אתגר, 7, ע"מ 6-7.
שטרית, ש. (1984). "דמוקרטיה במצבי מלחמה בישראל", סקירה חודשית, 8-9, ע"מ 46-56.
שנידור, ח. (1988). זכויות אזרח ודמוקרטיה. ירושלים: האגודה לזכויות האזרח בישראל.
שץ, י. (1986). "משטר דמוקרטי". בתוך: נ, לוין (עורך), חינוך ודמוקרטיה- לקט דברים. ירושלים: מרכז ההסברה/שירות הפרסומאים.
Berg, Bruce, L.(1998). "Quantitative or Qualitative"? In: Qualitative Research Methods for Social Science. London: Viacom.
Blumer, H. (1969). Symbolic Interaction: Perspective and Method. Englewood Cliffs: Prentice-Hall.
Bourdieu, P. and Passeron, J.C. (1979). The Inheritors, French Students and Their Relation to Culture. Chicago, IL: University of Chicago Press.
G.A. Res. ES-10/14 (2003), 8 Dec. 2003.
Lahav, P. (1993). "The Press and National Security". In: A. Yaniv (ed), National Security and Democracy in Israel, pp. 173-195.
Lamont, M. and Lareau, A. (1988). "Cultural Capital: Gaps and Glissandos in Recent Theoretical Developments". Sociological Theory, 6 (2): 153-168.
Malinovsky, B. (1960). Freedom and Civilization. Indiana: University Press.
Rawson, Hugh. (2003)."Politically correct (Why Do We Say That?)". American Heritage, Vol. 54 No 4, p12 (1).
Samocha, S. (1993). "Part of the Problem and Part of the Solution: National Security and the Arab Minority". In: A. Yaniv (ed), National Security and Democracy in Israel, pp.81-103.
Strauss, A. (1978). Negotiations: Verieties, Contexts, Processes, and Social Order .San-Francisco: Jossey-Bass Publishers.
Thomas D. Eliot. (1928)."Objectivity and Subjectivity in the case record".Social Forces, Vol. 6, No. 4. , pp. 539-544.
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה והביטחון הלאומי בנושא גדר ההפרדה", סמינריון אודות "הקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה והביטחון הלאומי בנושא גדר ההפרדה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.