בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 התחיל להתעצב רעיון ישועת הנפש והגאולה במישור האישי. מגמה זו באה לידי ביטוי בכתבם של ר' אברהם בר חייא הנשיא, ר' יהודה הלוי, ר' יוסף ן' צדוק, ר' אברהם ן' עזרא ואחרים.
ריה"ל מתגלה כממשיך המסורת האפוקליפטית של הגאונים בזכות הגישה הפרטיקולריסטית שלו בכל מה שנוגע לקבלת נבואה, שבא לידי ביטוי ברעיון ייחוד הזרע, המקום והפולחן ושמירה על ייחודיותם וסגולתם של העם היהודי וארץ ישראל גם לאחר ימות המשיח. רעיון הבחירה עזר לריה"ל להתמודד עם המצב הנחות של העם בהווה ולבטי הגלות.
מאידך גיסא, משיחיותו של ריה"ל היא גם אוניברסלית במידה מסויימת כיוון שכל האומות יצאו ממקור אחד ושלמות הכלל מותנית בקיום הרמוני של כלל המין האנושי, למרות שעם ישראל גם בתקופת הגאולה ייהנה מעליונותו על שאר אומות העולם.
במשנת ריה"ל יש זיהוי בין עולם הבא לבין הישארות נצחית אישית של הנפש וחזרתה למקור העליון, שזהו הגמול שלאחר המוות. עבור ריה"ל, נבואה היא אידיאל של גאולה אישית ולא של כלל החברה, שניתנת למימוש גם בעולם שאיננו נגאל. הנביאים הם אלה אשר הצליחו להתנתק מצורכי החומר וזכו בגאולה אישית כבר בעולם הזה.
ריה"ל מבשר בספר הכוזרי את ראשית הנסיגה מאפוקליפטיקה לנטורליזם- התהליך שיבוא לידי מיצוי מלא בכתבי רמב"ם. אפשר להגיד, שבהגותו בא לידי ביטוי הצירוף של תפיסות מיסטיות אנטי- רציונליסטיות עם התפיסות הטבעיות.
אצל ריה"ל תהליך הגאולה הוא תהליך וולונטריסטי, כאשר אין תאריך קבוע לגאולה. גישה זאת נובעת מן האיסור התלמודי לחשב את הקץ, או מן הדגש שהושם על הגאולה האישית. על פי הגישה הוולונטריסטית תאריך הגאולה מותנה ברמתו הרוחנית של העם או עולם כולו; ניתן לעצור את התהליך ואפילו להביאו לנקודת ההתחלה. לפיו הגאולה תקפה לגבי יחיד, אומה ואנושות כולה. חברת העתיד תהיה מושלמת כי באחרית הימים כולם יקבלו את תורת האמת.
הלוי שולל את הגזירה הקדומה ומדבר על מקריות האירועים שבידי האדם. העם יכול להכיר את חוקי קיומו אשר נקבעו על פי הרצון האלוהי.
למעשה, אנחנו יכולים לראות שתורתו המשיחית של ריה"ל ממזגת בתוכה שתי תפיסות בדבר התכנים של המוטיבים שביסוד התהליך המשיחי. אחת מהן הולכת בעקבות המשיחיות הנטורליסטית, שלפיה העולם העתידי יתבטא בהקמת חברה חדשה מאוחדת ובעלת אידיאלים רוחניים גבוהים. המגמה השנייה הולכת בדרך הפרשנות הפילוסופית, שמתבטא בשאיפה לחזור אל העבר הרחוק, אם לא לגן העדן, אז לתקופה יחסית לא רחוקה-לתקופת הנבואה ועבודה בבית המקדש.
עם ריה"ל שאלת העלייה לארץ ישראל זכתה לדיון רחב בהגות היהודית. ריה"ל הוא הראשון אשר מעמיד את שאלת העלייה לארץ כתביעה דתית שיש לממשה.
לגבי השקפתו ההיסטוריות של ריה"ל נסכם ונאמר, שמול תפיסת ההיסטוריה של אומות העולם שלפיה העוצמה הפוליטית-מדינית מהווה קריטריון, הוא מעמיד תפיסה היסטורית-יהודית, שמחשיבה את עקרון הבחירה וברית עם אלוהים ושאינה תלויה בחוקי הטבע וסיבתיות, אלא בקיום המצוות. כך היסטוריה נתפסת כתהליך של התפתחות ההולך לקראת הגאולה המלווה בהפצת תורת האמת.
ראשי פרקים
1. הקדמה
2. הגאולה והרעיון המשיחי ביהדות של ימי הביניים
3. הרעיון המשיחי בהגות ריה"ל: גאולה אישית, הישארות הנפש
4. הנבואה בספר הכוזרי
א. ייחוד הזרע, בחירת עם ישראל, ייעודו וגורלו של העם היהודי
ב. ייחוד המקום- ארץ ישראל כארץ נבחרת ושאלת העלייה; הקשר בין סגולת העם וסגולת
הארץ כתנאי לדבקות בה'; "הענין האלוהי" והתגלות אלוהית מתמדת; ניסיון נבואי של
היחיד והתעלות לאומית כוללת; סגולת העם והארץ בתקופת הגאולה
ג. ייחוד הפולחן
5. תפיסת ההיסטוריה ומושג הגלות במשנתו ההגותית של ריה"ל
6. סיכום
ביבליוגרפיה
יהודה הלוי, ספר הכוזרי, תרגום יהודה אבן שמואל, הוצאת דביר, תל אביב תשל"ג
יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מהדורת ד"צ בנעט וח' בן שמאי, ירושלים תשל"ז, בתרגום יהודה אבן תבון, ספר הכוזרי, מהדורת ה' הירשפלד, לייפציג 1887
ש' ב' אורבך, עמודי המחשבה הישראלית, חלק א', ירושלים תשי"ד
ש' ב' אורבך, "ההיסטוריה במשנתם של ריה"ל ושד"ל", משנתו ההגותית של רבי יהודה הלוי, עמ' 133-143, ירושלים תשל"ח
חיים הלל בן-ששון, תולדות עם ישראל בימי הביניים, תל-אביב תשכ"ט
חיים הלל בן-ששון, רצף ותמורה, תל אביב 1984
יצחק בער, גלות, ירושלים 1980
יצחק בער, מחקרים ומסות לתולדות עם ישראל, ירושלים תשמ"ו
שרגא בר-סלע, "הדיון בשאלת העלייה לארץ ישראל בספר הכוזרי", עת לעשות תשמ"ט (2), עמ' 71-75
מ' צ' נהוראי, "תפיסת ההיסטוריה אצל ריה"ל והרב קוק, משנתו ההגותית של רבי יהודה הלוי, עמ' 143-151, ירושלים תשל"ח"
צבי א' נויגרשל, "ארץ ישראל במשנת ריה"ל ורמב"ן", שמעתין 100 (תש"ן), עמ' 313-317
צבי א' נויגרשל, "מעמד הר סיני במשנת רמב"ם וריה"ל", שמעתין 106 (תשנ"ב), עמ' 70-74
יוחנן סילמן, בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ריה"ל בספר הכוזרי, ירושלים 1985
יוחנן סילמן, "ארציותה של ארץ-ישראל בספר הכוזרי", בתוך: מ. חלמיש, א' רביצקי (עורכים), ארץ-ישראל בהגות היהודית בימי הביניים, ירושלים 1991, עמ' 79-89
עמוס פונקנשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, תל אביב 1991
שלום רוזנברג, בעקבות הכוזרי, ירושלים תשנ"א
דב שוורץ, הרעיון המשיחי בהגות היהודית, ירושלים 1997
דב שוורץ, "הרעיון המשיחי במשנתו של ר' יהודה הלוי וגילגולו לפרשני הכוזרי בפרובאנס", ספונות כ"א (6), עמ' 11-41
גרשום שלום, דברים בגו, תל אביב 1976
גלעד שטראוס, "ספר הכוזרי-חשיפת מימד חדש: ה"עניין האלוקי" בעולם", שמעתין 126 (תשנ"ו), עמ' 97-103
Wolfson H. A., "Hallevi and Maimonides on Prophecy", The Jewish Quarterly Review, vol. 33 (1942-1943), pp. 49-82
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גלות, גאולה, משיחיות והיסטוריה בספר הכוזרי מאת ר' יהודה הלוי.", סמינריון אודות "גלות, גאולה, משיחיות והיסטוריה בספר הכוזרי מאת ר' יהודה הלוי." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.