אבחון וטיפול בליקוי למידה

תקציר העבודה:

הגדרות
בעבר ליקוי למידה היה נחשב יותר לליקוי פיזיולוגי במח. המונח "ילד הסובל מליקויים בתפקודי המח" הינו מונח החופף למספר רב של מונחים הנמצאים בשימוש אצל בעלי מקצוע שונים. "נזק מוחי מינימלי", "פער התפתחותי", "ילד היפרקינטי", "תסמונת קואיפורמית" ולאחרונה "ליקוי למידה".
אחת ההגדרות הראשונות לקוחה מנוסח החוק שנתקבל בארה"ב בשנת 1969 תחת הכותרת: " ."CHILDREN WITH LEARNING DISABILITIES ACT OF 1969
ילדים בעלי ליקוי למידה, פירוש הדבר הוא אותם ילדים בעלי הפרעה באחד או יותר מן התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בהבחנה, בשימוש בשפה המדוברת או הכתובה. הפרעה העלולה להתבטא ע"י פגם ביכולת להקשיב, לחשוב, לדבר, לקרוא, לאיית או לחשב.
הפרעות אלו כוללות: ליקוי תפיסה, נזק מוחי, ליקוי מינימלי בתפקודי המוח, דיסלקציה ואפזיה התפתחותית. המונח אינו כולל את הילדים המציגים בעיות לימוד כתוצאה מליקויים בראיה, בשמיעה או בתנועה או כתוצאה מפיגור שכלי, הפרעה רגשית או השפעה סביבתית שלילית (קדרון, 1976).

התייחסות לתפקוד המח בהגדרה: אף על פי שאין אנו יודעים כיצד תאי המוח אוגרים מידע, אין ספק שקיים קשר בין הלמידה ובין פעילות המוח. דרגת הכושר ללמוד תלויה בגודל המוח, במורכבותו וביחס משקלו למשקל הגוף. בכושר זה עולה האדם על שאר בעלי החיים ומבוגר על ילד. רווחת כיום הדעה כי שום התנהגות אינטלקטואלית סגולית אינה קשורה בחלק מסוים של קליפת המוח, אלא קליפת המוח כולה פועלת כיחידה שלמה. פגיעה בחלק קטן מן המח אינה מצמצמת.

ההגדרה הנ"ל עוררה התנגדות בקרב הוגי דעות ובעלי מקצוע. הויכוח העיקרי הוא מדוע הפגם חייב להיות במח. האם פגם פיזיולוגי במח חייב להוביל לפגמים בלמידה. יש מקרים של פגם פיזיולוגי במח מסיבות פיזיולוגיות שונות המתבטאים כלפי חוץ ע"י תופעות פסיכו-פתולוגיות זהות לחלוטין עם אותן התופעות המוכרות כיום תחת הכותרת של "הפרעות מינימליות בתפקודי המח", אולם רוב החוקרים מסכימים כי לא חייב להיות פגם פיזיולוגי על מנת שיהיה פגם תפקודי.
השאיפה להימלט מויכוחים שונים ומשונים סביב נושא הפסיכו- פתולוגיה הולידה את המונח החדיש של "ליקויי למידה". מונח זה אינו מחייב לשום כיוון, אלא הוא נותן הגדרה של המצב (לביא, 1981).
רוב החוקרים מסכימים שמדובר על "הפרעות אורגניות, אשר משפיעות על כושרי התפיסה, הכושר התפיסתי- מוטורי והכשרים הלשוניים הבסיסיים, הנובעות מדיספונקציה או חוסר יעילות נאורולוגית. לעיתים מתגלה הקושי הנאורולוגי בבדיקה נאורולוגית או באמצעות תרשים גלי המוח, אך לעיתים קרובות מניחים קיומו של קושי כזה על סמך דלות ביצוע בתפקודים נאורופסיכולוגיים שונים" (סנדרס, 1979: 14-15). הילד המאובחן מוגדר כלקוי למידה רק אם הוכח שאינו סובל מפגיעה חושית, או סביבה ביתית - חינוכית המונעת ממנו למידה תקינה.
מדובר על קבוצה איבחונית שקל, יחסית, לזהותה ושכיחותה בקרב האוכלוסיה כ-3%, וזאת על-פי מחקרים שנעשו בישראל ע"י קאופמן (1988) ובארה"ב בשנת 1980 ע"י בלמונט (מרגלית מלכה, תשמ"ד: 126).-138
בשנת 1981 הוקמה בארה"ב ועדה לאומית מקצועית שבה מיוצגים ששת הארגונים המקצועיים המרכזים בתחום. קבוצה זו החליטה לאחר דיונים ממושכים וחילוקי דעות אין-סופיים על ההגדרה הבאה: "לקות למידה היא מונח כללי המתיחס לקבוצה לא אחידה של הפרעות המתבטאת בקשיים משמעותיים באחד או ביותר מהכשרים הבאים: הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה הגיונית, כשרים מתמטיים. אלו הפרעות ראשוניות ופנימיות, וניתן להניח, כי הן נובעות מחוסר תפקוד מערכת העצבים. לקות למידה יכולה להתרחש בו זמנית עם מצבים מגבילים אחרים: פגיעה חושית, מופרעות התנהגותית, חברתית או רגשית והשפעות סביבתיות: הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספקת או לא מתאימה, גורמים פסיכולוגיים, אך אינה התוצאה הישירה של תנאים והשפעות אלו" (מרגלית, תשמ"ד, 127).
בהגדרה זו באה לביטוי גישה המדברת על קבוצת הפרעות מתמשכות המאופיינת בשונות שבתוכה, והמתמקדת בתחומים הכרתיים, לשוניים ולימודיים. מקור הקשיים הוא פנימי- חוסר תפקוד של מערכת העצבים (ספקטור 1979).
בישראל פורסמה הגדרת הילד המיוחד על סוגיו השונים וצרכיו החינוכיים הבסיסיים, בחוזר המנהל הכללי בתשמ"א, במטרה לאתר את הילדים הנזקקים לחינוך מיוחד. בחוזר זה הוגדרו תלמידים בעלי ליקויי למידה כך: "תלמידים
המתקשים להשתלב במסגרת לימודית של כיתה רגילה מסיבות אלו:
א.קצב איטי של למידה.
ב.ליקויים בריכוז ובקשב.
ג.ליקויים בכושר המוטוריקה הכללית ובקואורדינציה המוטורית.
ד.ליקויים בכושר האינטגרציה הבין-חושית.
ליקויים אלו, כולם או חלקם, יכולים להמצא בכל ילד לקוי למידה בשילוב ובמתכונת שונים" (מרגלית, שם עמוד 128).
הגדרה זו אינה מתיחסת לסיבות שהביאו את הלקות אלא רק לסימפטומים ההתנהגותיים. זוהי הגדרה חינוכית תיפקודית, שמטרתה לאתר ילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים, אשר למערכת הרגילה אין תשובה מספקת לצרכיהם (רנה, 1990).

ראשי פרקים:
1.הגדרת תלמידים ליקוי למידה ובעיותיהם
א.הגדרות
ב.צורת הליקויים
ג.ליקויים בתפקודי התקשורת
ד.ליקויים בחשיבה
ה.אפיונים של לקוי למידה
2.עזרה לתלמידים ליקוי למידה
א.קריאה
ב.היסח הדעת- שיטות טיפול
ג.הפרעות בדמות ורקע
ד.דימוי גוף
ה.התמצאות במרחב
3.סיכום העבודה ומסקנות

ביבליוגרפיה

מקורות:

הבר דוד, לא הואב לקרוא, אוניברסיטת תל-אביב,1991.
זילברברג ג. ניתוח שגיאותיהם של תלמידי בית ספר מיוחד במבחן הישגים בחשבון אוניברסיטת ת"א, תש"מ.
לביא ד. מבוא לפסיכולוגיה של פיאזה, ירושלים, 1981.
סנדרס מריון,הערכה קלינית של קשיי למידה, ת"א, 1979.
ספקטור נויה, שיקום ליקויי למידה, מסדה 1979.
סימפסון שמעון, פגיעה מוחית וליקוי למידה, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ה.
קדרון רבקה (עורכת), לקות למידה, אפיון אבחון וטיפול, הוצאת משרד החינוך והתרבות, ירושלים, 1976.
רחמני לוי, מח ולמידה, הוצאת פפירוס 1981, אוניברסיטת ת"א.
LERNER JANET, LEARNING DISABILITIES, 1985 NORTLESSTERN ILLINOIS UNIVARSITY.
PARRILL- BURNSTEIN M., PROBLEM SOLVING AND LEARNING DISABILITIES, GRUNE STRATTEN 1981. P 212.
RILEY M.S, GREENO J.G, HELLER J.I. , THE DEVELOPMENT OF CHILDREN'S PROBLEM - SOLVING ABILITY IN ARITHMETIC. IN.* THE DEVELOPMENT OF MATJEMATICAL THINKING HILDREN" EDITED BY GINSBURG H.P. NEW-YORK ACCADEMIC PRESS 1983".
SILVER E.A., FOUNDATION OF COGNITIV THEORY AND RESERCH OF MATHEMATICS PROBLEM - SOLVING INSTRUCTION. IN "COGNITIVE SCIENCE AND MATHEMATICS EDUCATION" EDITED BY SCHAENFELD A.H. UNIVERSITY OF CALIFORNIA 1987. PP 33-60.*
SWANSON H.L., "INFORMATION PROCESSING THEORY AND LEARNING DISABILITIES. AN OVERVIEW", . JOURNAL OF LEARNING DISABILITIES V. 20 NU. 1 ; JANUARY 1987. PP 3-6.*
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, תשמ"ד.
משרד החינוך והתרבות, "מחשבים בחינוך בישראל, תמונת מצב (תשנ"ב)", מחשבים בחינוך, אפריל 1993.
מינקוביץ, "המחשה והפשטה בהוראה", מגמות י"ד 1-2.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אבחון וטיפול בליקוי למידה", סמינריון אודות "אבחון וטיפול בליקוי למידה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.